אני מביטה בהם. בקירבה, במבט העיניים. בגוף שנמתח, שנצמד שמראה את התשוקה היוקדת בינהם. במבט מעריץ, הוא בולע אותה כל אות כל סימן, הכי קטן כל אצבע צרידה שננקשת לעברו מקבלת מייד יחס מלכותי, כיאה למלכה שמאלפת אותו, מימים ימימה.

הינה, אני נותנת אותו. בזרועות פתוחות. או יותר נכון כבולות, לפי רצונך. וכמה שתכאיב אני אתחזק. כמה שתשפיל אני ארטב. כמה שתתאמץ, בכל כוחך העצום אני לא אסדק.

אני מטיילת בין כאן לשם בין חדר לחדר, מציצה. מציצנית קטנה. מגורה. ועוצמות הריגוש גבוהות והמקום כמרקחה, פעילות בכל מקום הסליזייות בשיאה, ואני, צופה.