בין עצי האקליפטוס העצומים, היא מולי, על הנדנדה. הבריזה, כל כך נעימה ומלטפת. הפיקניק שלנו נעים וטעים. אני מביטה בה, מדמיינת אותה, פושטת את בגדיה לאט לאט... שדיה מזדקרים, למגע הרוח הכוס החלק, רטוב מההתרגשות, של הפומביות בטבע. ובדיוק כשאני בוהה בה, כך ומחשבותי נודדות...

אני מביטה בפניו רואה את הסימנים, את הצלקות הקטנות של החיים. מביטה בו והוא מביט בי, מחייכים. שנינו נזכרים בימים יפים, לפני המון המון שנים. כשהייתי בגיל האסור... ורק מיי בריכה קרירים היו ביננו. נוגעים מתלטפים מתחרמנים ותו לא.