* אני נכנסת לחנות הנעליים, בשעת בוקר. "בוקר טוב" אני מברכת את המוכר. "בוקר אור" הוא מחייך. אין איש מלבדנו בחנות, ואני מסתובבת קצת מביטה בנעשה על המדפים. אני בג'ינס ונעלי התעמלות, כהרגלי. "אפשר לעזור לך?" הוא שואל. "עוד מעט אקרא לך, תהיה מוכן" אני עונה.