הירידה מהחוטים כמו צעצוע יקר, אני אחזיק בך, אסתכל מכל כיוון. אכופף אותך ואגמיש את ירכתי מחשבתך. אפשק את מוחך, ואחדור בו בלי הרף. אורגזמת התודעה שתוצף, והרטט, תגרום לרטיבות הגואלת ההיא זו שזולגת בחום על עורו הרך, האדום של לחייך… ואני אלקק אז – עיניים שפתיים צוואר רגע אחד בודד

תמונת מצב זמנית ימי שאול שאולים. האדס מתהלך ביננו, מסתבר שהטארטארוס הוא מסדרון ללא סוף, בו שנינו גומעים מרחק באפלה, עייפים כבר מלקוות. אכרון זולג לקוקיטוס, ממכאוב לקינה, ורק קרברוס מסתכל באחד מראשיו אל השדות האליזיים….