מיטה ארוזה בתכריכים, מגוהצת להפליא, אף לא פס קיפול אחד. הגוף שלי כמעט ונטמע בין המון הלבן. מיישר, מכווץ, מרים, הופך על בטן, הופך על גב, עם כרית, בלי כרית, עם כמה וכמה כריות, על הכריות, מתחתיהן, ביניהן, מגולגלת בתוך הסדין, לובשת סדין, יושבת, עומדת, על שתיים, ארבע, שש, שמונה.

קאפקייק עם נר בודד וספר חיכו לי על השולחן הקטן בסלון הבית שלו. כיביתי את הנר בנשיפה אחת והבעתי משאלה. מאחר והיא עדיין לא התגשמה, לא אספר עליה, מאחר וקיימת איזושהי אגדה שאם מספרים היא לא מתגשמת.