עבד כחול בוקר של מצב רוח קודר. יום של הפוגה מהנסיעות התכופות בין חיפה לתל-אביב. התיישבתי מול המחשב, עניתי למיילים ולהודעות פרטיות, ובעיקר בדקתי הצעות מפתות. (אלה שעדיין לא קיבלו תשובה, קצת סבלנות...). הקפה כבר היה מונח על שולחני הקטן והסיגריה...

לכל חבריי וידידיי שהיו איתי בחודש האחרון, בדאגות, בלחץ, במתח. אתם שטרחתם, התעניינתם, צלצלתם ועודדתם ללא לאות, אתם החברים האמיתיים!