| Adonasuy(שולט) |
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
זבאנג- גאנג.
ההודעה האדומה "יש לך הודעה חדשה" הבהבה במעלה החלון. כשלחצתי עליה לא תיארתי לעצמי לאן תוביל הלחיצה הזו, פחות משבועיים אחר כך.
"גאנג באנג" היה הנושא, ובגוף ההודעה נרשמו כמה שורות קצרות- "תגובה לפוסט.... חלום ישן... רוצה גם..". הבטתי בניק. ניק מוכר, לא חדש. מעולם לא דיברנו קודם. לא צ'ט, גם לא בכללי. סקירה של השמות ברשימת המשתתפים העלתה שהיא נמצאת ברשת עכשיו... תשובה קצרה- "אם את רצינית- נדבר בצ'ט עכשיו". דקה לאחר מכן כבר דיברנו בחדר פרטי. ההתחלה היתה בנאלית. מביכה מעט. שני זרים שמגששים את דרכם זה לזו , במטרה ידועה. שאלות "טריוויה": מראה, גיל, מיקום... ואז שאלות מוכוונות יותר, לעצם העניין... אחרי כשעה כתבתי- "עוד לא משוכנע שאת רצינית". בתגובה הופיע מספר טלפון נייד על המסך. התקשרתי. קול רענן. נבוך. "אני רצינית. זה מה שאני רוצה." "או קיי" אני משיב "יקח קצת זמן לארגן את זה, ואני רוצה קשר יומיומי, לוודא שלא שינית את דעתך". בשבוע שלאחר מכן, בזמני החופשי, אני מסנן מתוך רשימת הדומים שמות. לתוך מערך קריטריונים שרשמתי אני מנסה להתאים שניים שיצטרפו לחוויה הזו. שניים לפחות, שגם יסכימו לקחת בה חלק... מלאכה סיזיפית, מעניינת ומתסכלת. מופתע כשנתקל בסירוב ראשון. מסמן "וי" על ההסכמה הראשונה. ואז על השניה. שולח למשתתפים העתידיים את "התסריט". את רשימת הגבולות הקצרה. מסכמים שהמפגש יערך בדירתו של הרווק שבחבורה, בשעות הבוקר. מתקשר אליה. "יום שני הקרוב. אפגוש אותך ברחוב .... ומשם נמשיך". בצד השני שתיקה ארוכה.... ואז- "תודה לך. תודה. אהיה שם". ביום ובשעה שקבענו אני ממתין לה. יודע איך היא נראית מתמונה ששלחה. יודע מה תלבש- מה שהורתי לה ללבוש. היא מופיעה. דייקנית. נאה. נשית. סומק על לחייה. מבט מושפל. תיק בידיה. אני סוקר אותה. "מוכנה?" "כן, אני חושבת". "זוכרת את מילת הבטחון?" "כן". "הבאת בגדים להחלפה?" "כן" "בואי". דירת המפגש לא רחוקה משם ואנחנו צועדים בדממה. בלי להביט אחורה אני יודע שהיא שם, טופפת על עקביה הדקים, שני צעדים מאחורי. נכנסים למעלית. לוחץ על לחצן הקומה וברגע שנסגרות הדלתות אני מורה לה- "פנים לקיר!" היא חגה ואני כורך סביב עיניה רצועת בד מקטיפה שחורה, שולל ממנה את הראיה. ידי נשלחת כמאליה אל בין רגליה, מאחור. רטובה, כבר, שלא במפתיע... מוביל אותה אל הדירה. פותח את הדלת ללא נקישה. הם כבר בפנים. יושבים בסלון רחב הידיים, בקבוק בירה ריק למחצה בכל יד. מוסיקה נעימה, אוירתית. רואים שהמארח שלנו אוהב ויודע לארח... "זו הכלבה שלנו להיום" אני מציג אותה. סיכמנו שלא אגיד את הניק שלה, לא את שמה. זה נשאר בינינו.. לאחרים היא רק חפץ. חור. כלי לסיפוק התאווה. "כלבה יפה" אומר המארח "אני מקווה שהיא לא משירה שער. רק אתמול ניקו פה".... "תיכף נראה" אני אומר... בתנועה מהירה אני קורע ממנה את החולצה. באינסטינקט מורמות ידיה לכסות את החזה החשוף ואני דוחף אותה אל הדום השני, שקולט אותה בין זרועותיו, מייצב אותה, ואז סוטר על פניה- "לא להתבייש, זנזונת, את פה עבורינו". הוא מושך ממנה את החצאית הקצרה כלפי מטה, משאיר אותה בחוטיני וסנדלי עקב ודוחף אל השלישי.... השלישי לא תופס אותה. נותן לה למעוד אל רצפת הקרמיקה הקרה. "בואי הנה" הוא מכווין אותה בקולו והיא זוחלת אליו. ידו לופתת את שערה הארוך וכך הוא מרים אותה, במשיכה, מהרצפה. היא נאנחת מכאב וזוכה בסטירה על הלחי השניה. "כואב, כלבונת?" "כככןןןן" "רוצה עוד?" "כככןןןן". ואחרי שניה- "בבקשה....". הוא קורע ממנה את התחתונים. נסוג אחורה. היא מכווצת מעט אל תוך עצמה... לבושה רק בסרט על עיניה וסנדלי עקב סקסיות אל מול עינינו הבוחנות... מעוררת תאווה. "תזדקפי. ידיים מאחורי הגב, פשקי רגליים" אני פוקד. היא מצייתת. מפגש ירכיה החלק נוצץ מלחות. חזה גואה בהתרגשות. דממה. רומז בעיני למארח והוא פוסע לאט... מגיש לי ולאורח השני פלוגרים. הוא מחזיק בשוט זנבות... למנוד הראש שלי ניחתת על ישבנה הלבן הצלפה ראשונה, מפתיעה שסוחטת ממנה צרחת כאב... היא חגה על עקביה, מנסה לנחש מניין תנחת ההצלפה הבאה וזו נוחתת על שדיה, ולאחריה מומטרות על גופה הצלפות מכל הכיוונים.... בורחת אל הרצפה, מתקפלת אל עצמה, מייבבת... אני קשוב לשמוע אם מילת הבטחון נאמרת. את התפקיד הזה לקחתי על עצמי וגם את האחריות הכרוכה בו.... רק אנחות כאב וגניחות תשוקה.... "די, עוד, בבקשה, כן, לא...."... אחרי כמה דקות אני מניף יד. כמו תזמורת מיומנת למראה שרביט המנצח ההצלפות פוסקות באחת. רשת של סימני הצלפה אדומים מכסה כמעט כל פיסת עור... שולח יד וגורר אותה בשערותיה, בלי מילה. מזחיל אותה לעבר חדר המשחקים של המארח... יודע מה נמצא שם. אילו "צעצועים". "לשולחן" אני אומר וידיהם של שני האחרים נשלחות אליה. מניפות אותה באוויר. מביאות את השולחן ועוקדות אותה בזריזות אליו, עם הרצועות המובנות בו. המארח מביא זוג מצבטיים שמחוברים עם שרשרת בינהם ובמהירות מהדק אותם אל שפתות הקוס הרטובות שלה. היא שוב נאנחת בכאב ואז פולטת "מממממממממ, זה טוב.." ושוב צעקת כאב כשהוא מושך בשרשרת ומשלח לגופה זרם של כאב. מהארון הוא שולף באט פלאג אימתני , מצפה אותו בקונדום משומן ובלי הרבה השהיות דוחף לה לחור התחת בתנועה ארוכה והחלטית שמפיקה ממנה יללה ארוכה.... ריח קטורת ונרות, אפלולית נעימה. כל אחד מאיתנו נוטל נר עבה, בצבע אחר. הטיפה הראשונה ניגרת על גבה והיא מייללת מעט...ואז מתחילה אורגיה של שעווה וחלב חם. טיפות כבדות, צורבות, מכסות את גבה וישבנה ביצירה סוריאליסטית. מידי פעם נשלחת יד ומלטפת את הקוס הרטוב. נשלחת לפיה שיונק בתאווה כל אצבע שנדחפת אליו... המארח פותח את הרוכסן שלו. פותח בזריזות אריזה של קונדום וחובש אותו. נעמד מול פניה...סוטר עם הזין העבה שלו על לחיה. "תפתחי את הפה, זונה שלנו" הוא אומר לה.... והיא פותחת וקולטת אותו פנימה... נוהמת בתשוקה, מלקקת... על פניו ניכר שהיא יודעת את המלאכה... ידו על ראשה ואז על צווארה. "תיזהר בחניקה" אני אומר לו ומביט בדום השני מפשיל את מכנסיו... קונדום מולבש... הוא מתייצב מאחוריה, מפשק את שפתות הקוס באצבעותיו וחודר אליה במכה אחת חזקה.. הם נעים בתוכה, משפדים אותה משני הצדדים... אני עוקב אחרי הבעות פניה והעונג העילאי שמתבטא בהן.. אחרי כפות ידיה שנפרשות ונסגרות בקצב, נעות בתוך רצועות העור האוזקות אותן. צופה בהם מתפרקים בתוכה באורגזמה ארוכה, ואותה רועדת באורגזמה שלה... יוצאים... קורסים אל הכורסאות הרכות שבחדר.. אני מתייצב מאחוריה. מוציא את הפלאג. "יש עוד חור אחד שלא קיבל בשר אמתי היום" אני אומר לה... "ממממממממ, כן, זיין אותי בתחת, בבקשה!!!!!!!!!" היא גונחת בתשוקה.. עטוי קונדום, אני חודר אליה "ברגישות ובנחישות" , כמאמר הימים האלה, מרחיב את חור התחת הצר וסוחט ממנה רצף של קריאות כאב ועונג... דקות לאחר מכן היא סוחטת אותי באורגזמה שלה ואני מתפרק אל תוך הכובעון המגן... מתירים אותה. מתנקים. מביט בה. "רוצה להמשיך לפנטזיה האחרונה?" היא מהנהנת בהתלהבות. כל סימן לבושה שאיתה הגיעה נעלם כבר מזמן. היא הכי זונה והכי כלבה שאפשר להיות והיא אוהבת כל רגע.... קולר נענד לצווארה. מובלת לאמבטיה. "תזדקפי!" . היא מצייתת... כמו חבורת צופים סביב מדורה אנחנו אוחזים איש איש את זרנוקו... מקלחת זהב עשירה שוטפת את גופה והיא מצחקקת... "זה נעים..." מים חמים נפתחים. ספוג מסבן את גופה. עובר מיד ליד. אנחות כאב קלות כשהסבון צורב מעט את פסי ההצלפה... "אני יכולה להסיר את כיסוי העיניים?" היא שואלת. "כן". מביטה בכולנו במבט מודה. עיניה היפות, הלחות, עוברות מאחד לאחד. מסתכלות עלינו. ידינו מוציאות אותה מהאמבטיה. מנגבות. "אני ארצה להודות לכל אחד מכם באופן אישי..." היא שולחת מבט מלא זימה, מחייכת... "נשמח" אני עונה בשם כולנו. יומיים לאחר מכן היא מגוללת את תחושותיה במכתב ארוך ומפורט ובסיומו מודה על הגשמת הפנטזיה... "זה היה מעבר לכל מה שציפיתי שיהיה. תודה ענקית לכם..." |
|
|
Tainted(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
ואוו.
כל מילה אחרת - מיותרת. |
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
למישהו יש משאף להשאיל לי?
|
|
|
חתולת הלילה
|
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
גם בתור קוראת זה היה הרבה מעבר למה שציפיתי.
(רגע, לבלוע רוק) ללא מורא, ללא משוא פנים, ללא זיוני מוח, אבל עם הרבה זיונים אחרים. ובאמת, למי בעצם הגשמתם פנטזיה? רק לה? ואני חייבת לשאול: ברגישות ובנחישות אומר שהיו סרטים כחולים וכתומים על האנטנות? |
|
|
להבה חשופה
|
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
כל מילה אחרת - מיותרת.[/b][/color][/quote]
כתוב בצורה מרגשת, מצמררת . חוויה מדהימה !@ |
|
|
| Adonasuy(שולט) |
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
"ואני חייבת לשאול: ברגישות ובנחישות אומר שהיו סרטים כחולים וכתומים על האנטנות?"
רק כתומים. אולי סוטים, אבל לא חולי נפש.... |
|
|
|
חתולת הלילה
|
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
Adonasuy כתב/ה: "ואני חייבת לשאול: ברגישות ובנחישות אומר שהיו סרטים כחולים וכתומים על האנטנות?"
רק כתומים. אולי סוטים, אבל לא חולי נפש.... אתה רוצה לומר לי שלפני האישור הסופי בדקת נטיה פוליטית?! בחיי, אין כמוך. כל דבר בדקת מראש...  אם תהיה לי אי פעם פנטזיה כזו- אני אדע למי לפנות.
|
|
|
גרניקה(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
מחייכת.
מאיפה אתה מביא את הרעיונות הנהדרים האלו בכלל?
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
סחתיין למגשימים ולכותב
|
|
|
לא סתם אישה(נשלטת){octopus}
|
לפני 19 שנים •
1 בספט׳ 2005
WOW אינדיד !!!
|
|
|