זהו. זה סגור. אני לסבית בעצם

ג'יימס - אתה מסתבכיתי מהודעה להודעה..

ברור שנשים מושפעות מהורמונים, וכך גם מידת החרמנות שלהן, אבל הסיבה שגורמת להן להמשך לנשים אינה ביולוגית (אצל רובן המוחלט) אלא נובעת מצורך רגשי, מנטלי וכו'.

אצל גברים יש הורמונים מסוימים עוד בזמן ההריון של האם שייתכן והיה חסר בהם מסיבה זו או אחרת, ונפגעה התפתחות של מאפייינים זכריים במח (ברירת המחדל זה נקבה- לא נכנס לזה), כשמבחינה חיצונית הם גברים לכל דבר, אבל הם נשיים יותר בחשיבה ולכן המשיכה לגברים.

אני מאמינה שיש דרגות גם בזה, כך שבקצה אחד יש את ה"אוחצ'ות", שאין מצב שיוכלו להסתיר נטייה זו, ובצד השני יש את ה"ביסקסואלים" שהם יכולים עדיין להמשך במידה מסוימת לאשה ולכן יוכלו לבחור לנהל חיים "רגילים" מטעמי נוחות ולטעון שהם נמשכים לשני הצדדים, או נמשכים בעיקר לנשים, מה שלא נכון, כי אם היתה להם אפשרות, ולא היו מושפעים מהחברה, היו מעדיפים לבלות במיטה עם גבר..

כמובן שיש יוצאים מן הכלל - נשים שמילדות הרגישו שהיו צריכות להוולד כזכר, והגבריות שלהן ממש זועקת. אני מניחה שזה הורמונלי, אבל זה מאד נדיר וכמעט ולא קורה.
ויש גם גברים שנסיבות החיים, חינוך וכו' הובילו אותם לזה. עדיין, מדובר בשני מנגנונים שונים, אצל נשים וגברים, שאחראים לנטיה המינית, לא לדרגת המיניות.

את מתבססת פה על תחושות ו/או הכרות עם תחושות של אנשים
או על מחקרים שקראת?

זה שילוב של חומר מדעי ושיחות בנושא עם גברים הומוסקסואלים שבעצמם חקרו את ההבדלים בינם לבין הלסביות, והגיעו למסקנה חד משמעית שאין דבר כזה גבר ביסקסואל, ואילו אצל נשים זה קיים ואפשרי. גברים אלה מרגישים שזו הנטיה שלהם מילדות, ויש להם נסיון עם נשים, אפילו נסיון נחמד , אבל בסופו של דבר הם זקוקים לגבר לצידם על מנת להיות מסופקים מחייהם. הם מכירים לסביות, ויודעים שאצלן זה שונה, וזה מסתדר לי מצוין עם כל מה שלמדתי בנושא, ועם העובדה שה"תקלות" ההורמונליות שקורות אצל נשים בהריון יגרמו ללידת בן זכר בעל נטיות נקביות, ומשיכה לזכרים, בעוד שתקלות כאלה לא רלוונטיות אצל נקבות, מאחר וברירת המחדל היא מח נשי וגוף נשי.

קיים מחקר שמראה שככל שלגבר יש יותר אחים גדולים ממין זכר
כך הסיכוי שלו להיות הומו יותר גדול
ככה שכנראה שהנטיה המינית מתגבשת לאחר הלידה
מה שנקרא "אפקט סדר הלידה"




התכוונתי יותר למצב של סטרס אצל האשה ההרה, לא מכירה את המחקר הזה, אני אבדוק.

ברור שיש הבדל בין הומואים פסיבים להומואים אקטיבים
אבל כנראה שההבדלים הם לא בנטיה המינית.

יותר התכוונתי להומואים בעלי התנהגות נשית לעומת הומואים סטייל יהודה פוליקר, שאולי גם הוא פאסיבי. באופן כללי, ברור מאד שאצל ה"אוחצ'ות" זו בעיה הורמונלית שממש לא קשורה לחינוך או נסיבות החיים.


היה לי חבר כזה שנולד כאישה
או ליתר דיוק כמשהו באמצע בין אישה לגבר
ופשוט שלחו אותו ללמוד אמנויות לחימה בגיל קטן ועוד כל מיני פעילויות אגרסביות
והבנתי ממנו שזה גרם לו להיות גבר.

החבר הזה ממש מסכן, לא יודעת מה המקרה הספציפי כי במקרה זה יש השפעה הורמונלית על הפיזיולוגיה עצמה ולא רק על נטיה מינית, הוא בטח גם לא פורה. זה ממש מקרה קשה, ואין סיכוי שהוא נהיה גבר עקב החינוך, אלא שההורמונים השפיעו עליו להיות גבר (הן מבחינה חיצונית והן מנטלית) למרות שכנראה מבחינה גנטית הוא אשה (לא מכירה את הסיפור, אבל אני משערת שזה המקרה שאתה מתכוון אליו). ההורים חשבו שיש להם בן זכר וגידלו אותו כזכר, ושלחו אותו ללמוד אומנויות לחימה כדי לחזק את הגבריות שלו אחרי הגילוי המצער (כנראה, שוב אני משערת) אבל במח הוא כבר היה גבר, אולי הקורס הזה רק חיזק לו את הבטחון שירד, ממש לא השפיע על הנטיה שלו.

המגדר של ילדים לפני גיל ההתבגרותהוא משהו גמיש יחסית
ובגלל זה אני מאמין שזה לא בריא לשלוח ילד קטן לשיעורי בלט
או ילדה קטנה לשיעורי הגנה עצמית.

אני בתור ילדה, למדתי בלט, ויותר מאוחר לקחתי שיעורי הגנה עצמית. לא נראה לי שזה השפיע עלי במיוחד.