שקט חזק(שולט)
|
לפני 19 שנים •
4 בספט׳ 2005
כפיה
אחרי שגמרו צנחו אל השקט המופלא ההוא. השאריות של הגבר שלה נטפו על כפיה וממנה, והריח המשכר של מיצי התאווה והזיעה הקיפו את שניהם.
הוא ערסל את כפיה בין זרועותיו והיא חייכה, נשאבת אליו. מוקפת בשקט הזה שוב תקפו אותה המחשבות על המרחב שלה ושלו. הוא בטח מרגיש את זה, הוא תמיד מרגיש אותה. איך לעזאזל הוא מצליח תמיד לגרום לה להיות כזאת קטנה, לתפוס נקודה זעירה באוויר הגדול שלו? איך היא תמיד נעלמת מולו, לא מעזה ליזום שום דבר, מפחדת מהכשלון, מהאכזבה שלו ממנה. הנסיון המתמיד שלה לקלוע בדיוק לתשוקות ולרצונות שלו, בכל רגע, התיש אותה. היא שלו, הוא בחר בה, והיא שמחה על כך, אבל לפעמים כפיה פשוט רצתה להיות עצמאית יותר גם כשהיא איתו. "מה לבשת היום?" קטע פתאום את מחשבותיה. "מה שאמרת לי, אדוני..." התחילה לפרט. "אבל את לא אוהבת את הבגדים האלה" אמר, בקול מאוכזב. "אני אוהבת שאתה מרוצה, אדוני", ענתה כפיה מהנקודה שלה אצלו. הוא קם, והיא עקבה אחריו במבטה בחשש. הוא פתח את הארון והתחיל לרוקן אותו, כמו בכל ערב כשבחר לה את בגדיה למחר. היא הרגישה שהוא לא מרוצה. על המיטה נערמו כמעט כל החולצות והחצאיות שלה. היא הרגישה שאכזבה אותו, ושוב היא שנאה את עצמה על מחשבות העצמאות שלה, שבטח זולגות אליו בחוצפתן. "מחר את תבחרי מה ללבוש" הוא אמר והסתכל על כפיה ועל ערמת הבגדים שלה. "ואם אתה לא תאהב את זה?" היא שאלה. הוא קם והלך לסלון והיא בעקבותיו. "בבקשה תגיד לי מה ללבוש... אני אוהבת שאתה בוחר בשבילי, אני צריכה לדעת מה אתה רוצה..." הוא התכופף אליה והביט בה. "מחר את תבחרי מה ללבוש, ואני לא אבוא. יש לך ערב חופשי. תוכלי לעשות מה שאת רוצה" אמר לה בטון שאסור לסרב לו. למחרת התלבטה כפיה שעות בין הבגדים. ניסתה לבחור והקול שלו נוכח כל הזמן בראש שלה, כאילו בוחר בשבילה. אבל הוא לא היה שם, וכפיה נשארה לבחור לבדה. "זה מה שרצית" אמרה לעצמה. "תהיי את, עצמך" הדהד קולו בראשה. היא הלכה להתקלח, ואז שוב ניסתה לבחור ולא הצליחה. כל כך קל לו לבחור לה, הוא תמיד יודע מה הוא רוצה. בסוף הצליחה לפלוש אל האוויר שהוא השאיר לה והתלבשה. התרוצצה בבית, מופתעת מהחופש שלה, מגמגמת בין המטבח לסלון ולחדר השינה, בין הספרים לטלויזיה ולמוסיקה. בהדרגה גם הקול בראש שלה נחלש, והיא גדלה קצת מהנקודה שלה אל המרחב שהוא ממלא. היא יכולה לבחור מה לעשות הערב, ויש כל כך הרבה אפשרויות. כל כך הרבה זמן. הלב שלה התרחב והתכווץ עם נשימותיה ומחשבותיה, עם הקנאה שלה שהפכה להשפלה ולתשוקה, עם הבושה שלה שהפכה לפחד ולשחרור, ועם החופש שלה שיכול להפוך אותה עכשיו להיות מה שהיא רוצה. ואחרי שעה, כשנכנס במפתיע, מצא אותה יושבת לרגלי הספה, לרגליו, גם כשהן אינן שם. |
|
|
| הטוחן |
לפני 19 שנים •
4 בספט׳ 2005
תכף יתחילו להגיב כל הקבועים שזה לא בסדר שהאדון צמיד מחליט לשפחה ואסור ובלה בלה
תכף זה כבר יתחיל.... |
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
4 בספט׳ 2005
מצטערת לאכזב אותך, טוחן.
אוהבת את זה. מזדהה.. מבינה.. שואפת לזה.. ולא חושבת שאוכל להגיע לזה אי פעם. 
|
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
4 בספט׳ 2005
גם אני בעד 24/7 כל עוד זה טוב לשני הצדדים ואם זה רק בענייני בגדים ולא ביטול עצמי מוחלט וקבעה על דברים עקרוניים, אז זה יכול להיות חוויה מאוד מעניינת
|
|
|
| שובה לב(שולט) |
לפני 19 שנים •
7 בספט׳ 2005
מקסים, מרתק. שוב מתגלה פה דום המבין לרגשותיה של שפחתו.
דום שיודע את רצונותיה האמיתיים של השפחה, מבין לליבה ונותן לה את מבוקשה. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 19 שנים •
7 בספט׳ 2005
הטוחן כתב/ה: תכף יתחילו להגיב כל הקבועים שזה לא בסדר שהאדון צמיד מחליט לשפחה ואסור ובלה בלה
תכף זה כבר יתחיל.... העניין החשוב יותר הוא לא אם האדון מחליט בשביל הסאבית מה ללבוש או לא, אלא אם הבגדים שהוא בוחר לה הם במידה אקסטרא אקסטרא לארג' מאחר שהיא כנראה שמנה כמו כל הסאביות 
(למאמר המדעי בנושא משקל סאביות: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=11060) |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
7 בספט׳ 2005
זאלופון כתב/ה: הטוחן כתב/ה: תכף יתחילו להגיב כל הקבועים שזה לא בסדר שהאדון צמיד מחליט לשפחה ואסור ובלה בלה
תכף זה כבר יתחיל.... העניין החשוב יותר הוא לא אם האדון מחליט בשביל הסאבית מה ללבוש או לא, אלא אם הבגדים שהוא בוחר לה הם במידה אקסטרא אקסטרא לארג' מאחר שהיא כנראה שמנה כמו כל הסאביות
(למאמר המדעי בנושא משקל סאביות: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=11060) אויייי אמא .. אני לא נושמת מרוב צחוקקקק מתה עליך, זאלו 
|
|
|