הגבול הדק שבין השליטה לניצול

הגבול הדק שבין השליטה לניצול

שוטרת* • 12 בספט׳ 2005

לא פעם פונים אלי עבדים במשפטים כמו "מוכן להיות נהג/מנקה/מחצלת ללא שום תמורה או מגע או דיבור או או או ..." , לדעתי זה מאוד ברור שזו פנטזיה ושברגע שתתממש היא תתפורר והם לא ירצו בזה יותר. עם זאת- נכון לאותו זמן , זה מה שהם רוצים..
אז איפה לדעתכם עובר אותו הקו דק ?
האם הייתם מוכנים לעבור אותו ולהיות מנוצלים?
יש לכם/ן דוגמאות לניצול?

Tame • 12 בספט׳ 2005

נכנסים לכאן כמה שיקולים

השיקול הנמוך ביותר זה לתהות באם הכוונה של הפונה כנה והוא באמת רוצה רק מה שהוא הצהיר שהוא רוצה.
דבר שני לבדו שהבקשה לא באה מתוך נואשות או התייאשות כלשהי כי אז גם אם תתממש רק תפגע בו.
אפשר גם לשאול אותם אם יצא להם לעשות את זה כבר עם מישהי ואם זה באמת סיפק אותם.

ובכל מקרה כל עוד בוטחים בבנאדם אפשר לתת לו לנסות ולראות אם זה באמת מוצא חן בעיניו. אם לא, אולי הוא ילמד להבא.

לדעתי מילת המפתח החשובה כאן היא כנות של שני הצדדים, לשים את כל הקלפים על השולחן מראש. תאום ציפיות שכזה.

אין כזה דבר

DanaDomme​(שולטת) • 12 בספט׳ 2005

גם אלה שמצהירים שהם לא רוצים תמורה, יצפו לתמורה, כל עוד מלכות יבינו את זה ויצפו לזה הכל יהיה בסדר מבחינת שני הצדדים.
הבעיה מתחילה כשבאמת מאמינים לסיפור הזה.

היפוליטה​(אחרת) • 12 בספט׳ 2005

ברגע שיש הסכמה בין שני הצדדים, הרי אין ניצול, כל אחד נהנה מהיותו במקום אהוב,
יחד עם זאת כשאחד מהצדדים חש שהוא עושה משהו כנגד רצונו ולא אומר כלום ( מילת בטחון או שיחת תיאום ציפיות לפני), לטעמי הוא מסכים להיות "מנוצל".
אין לאף אחד מאיתנו יכולת לנחש מה עובר לאדם שממולינו בראש ולכן מבחינתי הקו הדק שמבדיל בין נהנתנות לסאביות, הוא תקשורת, ברגע שיש חוסר בתקשורת, הדרך לניצול ( אפילו ללא ידיעת " המנצל") קלה יותר.
אישית אני לא נכנסת לסיטואציות של מישהו שרק ינקה/ינהג/ישמש שטיחון בכניסה, כי זה מרגיש לי ניצול, גם כאשר זוהי הפנטזיה של העבד, לי זה לא מרגיש נכון.

בקיצור בדסמ עושים באהבה והקשבה או לא עושים בכלל

Re: אין כזה דבר

T O M​(שולט) • 12 בספט׳ 2005

אין מתנות חינם.

Re: אין כזה דבר

tch​(נשלט) • 12 בספט׳ 2005

תחילה ,לדעתי את צריכה לשאול את עצמך,את השאלה הבאה:
מהן הציפיות שלך מקשר שכזה?האם את רואה באדם שמגיע לנקות את ביתך עוזרת בית ותו לא?ומהם הציפיות שלו מכך.האם אתם מתאימים אחד לשני.
יש אנשים שרואים בשירות זכות,בהתמסרות למלכה אחת בצורה טוטאלית לתמורה האמיתית,ומתכוונים לשרות פרופר ,נטול מניירות ומשחקים.
לנקות את ביתה של המלכה שלהם היא רק דרך אחת בהשגת מטרתם והיא גרימת אושר לגבירתם ולהקל את חייה.
יש אנשים שמקבלים סיפוק מהנתינה ,מהענקה ,ופינוק מלכתם,לא סיפוק מיני,סיפוק רוחני שעשו למענה,שגרמו לה לחייך.
עבד ישאב סיפוק(ואבק )מכך שגבירתו תהייה מרוצה ממסירותו,ומשרותו,ושוב מדובר בסיפוק רוחני ולא סיפוק מיני,מעטים האנשים ש"גומרים" מלעשות ספונג'ה.
ראשית,יש אנשים שלא רואים בשירות להיות "פרייאר" ,או להיות מנוצל,אלא רואים בשרות זכות ומתנה,התמורה אינה ההשפלה,התמורה היא הזכות לשרת,להקל את חיי הגבירה שלהם,לעבד בית יש מספר תפקידים,ניקיון הוא רק אחד מהם,תפקידו למלא הוראות ומטלות שגבירתו מצווה עליו,שליחויות,וכו'...
יש החושבים שלהיות עבד ניקיון או משרת אישי הוא מימוש פנטזיה,לדעתי ,או נכון יותר לומר,עבורי ,אין הדבר כך.
עבורי להיות משרת אישי זה דרך חיים,לא מימוש פנטזיה.
כינו אותי בעבר,"פרייאר",אני נאמן לדרכי,ולהשקפת עולמי,השרות הוא זכות ומתנה,בכך שהגבירה שלי מאפשרת לי לנקות את ביתה,להכניס אותי לקודש הקודשים שלה,לחייה האישיים,זאת הצהרת אמון וליטוף ענקי,ששווה יותר מכל סשן ,וזאת התמורה,וזאת זכות ומתנה.
הניקיון הוא אקט של התמסרות,של נאמנות בצורה טוטאלית לאחת שבחרה בי להיות לה לעבד.
מלכה אינה צריכה לעסוק במטלות יום יומיות כגון ניקיון,כביסה ,וגיהוץ,מלכה צריכה להגיע לבית נקי ,מבריק,ומצוחצח לאחר שעבדה השאיר שובל של ריחות נעימים,ומילא את ההוראות שהצתווה למלא.
עבד שייך לגבירתו על מנת למלא הוראות שלה.
הסיפוק מהשירות ומהנתינה הוא סיפוק רוחני.
אני רואה בזה זכות ענקית לנקות את ביתה של הגבירה שבחרה בי לשמש לה עבד ניקיון ומשרת אישי.
זו דעתי.
אני לא רואה בשום פנים ואופן ניצול,ממש לא.

ולחילופין

זיקית • 13 בספט׳ 2005

כמו שאומרת חברה טובה שלי - מי אני שאשפוט בדסמ של אחרים ?

איש היעשה טוב בעיניו, כל עוד זה בהסכמה הדדית, מודעת ובוגרת.

tch - תשובה נפלאה אם כי מעטים הגברים והנשים שאכן שואבים סיפוק והנאה מלשרת אחרים באמת ובתמים..אני חוששת שלא הרבה יתחברו אליך בנושא.

שוטרת* • 13 בספט׳ 2005

tch - מאוד אהבתי את התשובה שלך , נתנה לי נקודה חדשה לבחון.
אך היא מעלה בי תהייה נוספת, מה שתיארת יכול להסתדר לי נניח במערכת שנבנית לאורך זמן , ואז הרגשות שהוא חש (כבוד לשרת אותה למשל), כנים.
אבל נניח שזה קורה בתחילתו של הקשר ? אני חושבת שיש הבדל.

ואם העבד עושה את זה , לא בגלל ההרגשה הטובה שזה עושה לו , אלא מתוך פחד להכעיס אותה ולאבד אותה בעקבות זה ? אז כן יש אלמנט של ניצול ? (ניצול עמדת כח למשל)

Re: ולחילופין

tch​(נשלט) • 13 בספט׳ 2005

ממתי כמות היא ערובה לאיכות? מעטים האנשים ששואבים סיפוק מלשרת אחרים? סו וואט? אז אני במיעוט,ואני דווקא בכלל לא חושש שלא הרבה יתחברו אליי לנושא בדיוק כפי שאיני מתחבר לדברים אחרים בבדס"מ כמו לדוגמא:ביזאר כבד,יחד עם זאת,אני לא שופט אף אחד,וכפי שציינת,"איש הישר בעיניו יעשה".




פחד?קשר של בדס"מ לא נבנה מתוך פחד.ברגע שארגיש שאני מפחד מגבירתי,לא אהיה שלה,נאמנות ומסירות -בטח,הערצה וסגידה-כמובן,יראת כבוד-בוודאי,אבל פחד?בשום פנים ואופן לא,עבד לא צריך לפחד מגיברתו,אני לא מאמין בלעשות דברים מתוך פחד.

tch

DanaDomme​(שולטת) • 13 בספט׳ 2005

tch יקירי, אני איתך לגמרי, אין לי בעיה "לנצל" כך עבדים, אני מלכת הפרימדונות אבל אני לא עושה עם זה הרבה, רק כי אני מזמן איבדתי את התמימות, אין כזה דבר עבד שלא רוצה תמורה, תמיד יש ציפיה לתמורה כלשהי, צריך וכדאי לדעת זאת מראש.

אגב, אני בטוחה שאתה גם מצפה לתמורה, מילה טובה, יחסים ארוכי טווח, הערכה של המלכה, הציפיה שהיא לא תחליט יום אחד לזרוק את כל מה שעשית בשבילה ולהגיד לך ללכת, איך תרגיש אם היא תגיד לך ללכת? איך אז כל ההצהרות שלך יעמדו במבחן המציאות?
האם לא תרגיש מנוצל? אפילו קצת?

אני לא חושבת שאם תרגיש מנוצל זה יהיה מוצדק, כי אתה הרי הבאת את זה על עצמך ואתה צריך לקחת אחריות, אני רק מנסה לפקוח קצת עיניים, בעיקר למלכות, כמו שכתב כאן מישהו "אין מתנות חינם" ועם קהילה שמחבקת את אלה שצועקים שניצלו אותם מבלי לבדוק את העובדות, אני לא הייתי לוקחת סיכון