| marco78 |
לפני 18 שנים •
15 בספט׳ 2005
לאלוהית,מלכתי הנערצת
זה היה ביום שלישי אחד ,מזג אוויר חם ,לח ומעצבן.אחרי שעברתי את הפקקים באילון ,את הסמטאות האפלות של יפו ואת ריח הים המשכר הגעתי למועדון.זה היה יום מאוד מיוחד עבורי ,אולי אחד הימים המרגשים בחיי,בעצם לא ,לא אולי .זה באמת היה היום המרגש בחיי,סוף סוף אני הולך לפגוש אותה ,סוף סוף עיניי יראו את עיניה ופני יפגשו את הריצפה שרק עכשיו היא עמדה עליה.יצאתי מהאוטו ,מנסה לזכור ....איך הולכים,את רגל ימין אני לא מצליח להרים
על רגל שמאל אין בכלל מה לדבר.אני מתחיל לאט לאט להיזכר ,כן מרימים רגל אחרי השניה והופא,אני שוב יודע ללכת.הדרך מהאוטו למועדון נראית לי כל כך ארוכה ,במעלה המדרגות הלא נוחות.מעניין איך הולכים פה על עקבים,אני חושב לעצמי. מגיע לדלת, מזיע כולי ,"אני חייב לחזור לכושר".חחחחח....מתחיל לצחוק על עצמי "זה מההתרגשות טמבל" אומר לי הלב,ואני מאמין לו ,נכון זה מהתרגשות. אני נכנס למועדון ,מרגיש את המבטים ,בכל זאת יש אנשים שמכירים אחד את השני שם.ואני..אני חדש ,ילד מפוחד שנכנס לכיתה א וכבר יש לו מבחן בגרות,והילד הזה הבטיח לעצמו שלא חשוב מה יקרה.את המבחן הזה הוא עובר. אני מסתובב בין האנשים,ריח כבד של עשן .עשן סמיך שמוסיף אפלוליות .מביט באנשים ושואל את עצמי "איפה היא" ,"מה אני מחפש" הרי אני לא יודע איך היא נראית ,את קולה שמעתי בטלפון אבל זהו. לפתע, ככה סתם משום מקום,אני רואה זוג עיניים ,שום דבר אחר.זוג עיניים שהסגיר אותי .ידעתי בדיוק למי שייך זוג העניים שזה עתה ראיתי בפעם הראשונה.עומדת שם בין חבריה ,מחייכת ,מחבקת ומביטה מיד ידעתי שזו היא הינה מלכתי האלוהית,הגדולה מכולם.בצעדים איטיים ולא בטוחים אני מתקרב ,אני עומד לידה ומוציא את המתנה שהבאתי.פותח את הקופסה ומגיש ."בבבבבב...בבבבב...בממממ"זה כל מה שהצלחתי להוציא ,ברגע הכי חשוב שכחתי לדבר .המילים סירבו לצאת ,המזל שלי שעיני יכולות לדבר . וכנראה שהיא הבינה אותי,כי היא הגישה את הקופסה בחזרה ,ידעתי בדיוק מה אני אמור לעשות. לאט לאט ,מכופף את הבירקיים ,יורד על ארבע,ומסתכל למטה .נכון לזה חיכיתי כל חיי ,מתוך הכפכפים השחורים אני רואה אותם ,הפנינים צבועים בצבע בורדו.הלשון שלי כבר בחוץ ,הריר נוזל לי.ועכשיו אני מבין **** ***** ,זהו מה הבעייה כאן ,היא ***** ****** ואני כלב מזיל ריר .טבעי לחלוטין ,נכון לחלוטין.אין פה מה לחשוב.אני מוציא את הצמיד מהקופסא ומנסה להלביש לה אותו ידיד נוגעות לרשונה בעורה ,והלב אוי הלב ,האם הוא יכול לעמוד בזה ? הוא אומר רד עוד ,"תנשק" "תנשק כלב".אבל השכל לא מרשה ,המלכה עוד לא ציוותה עלי לעשות את זה . אני מלביש לה את הצמיד ומחכה לתנועה שלה,הרגליים שלה נעות לאחור ואני מבין את הרמז ,מזיז את הראש ומסתכל למעלה , אני רואה אותה ,את פניה האלוהיות,מחייכות בחיוך הכי מקסים שראיתי בחיי ואני חושב לעצמי ישששששששששששששששששששששששששששששששששש התקבלתי. |
|
|
|
ניקול בעקבגבוה(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
15 בספט׳ 2005
 ועל כך נאמר :"בדיקת הסחורה".
|
|
|
| פלוס מינוס(אחר) |
לפני 18 שנים •
17 בספט׳ 2005
ואוווווווו
בהצלחה
היגעת לטופ שבטופ |
|
|
|
ניקול בעקבגבוה(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
17 בספט׳ 2005
Re: ואוווווווו
[quote="פלוס מינוס"בהצלחה
היגעת לטופ שבטופ מינוס! ליצן החצר! כנראה שלא נטענת דיו. לא מדובר בי! |
|
|
קוזו(שולט)
|
לפני 18 שנים •
17 בספט׳ 2005
|
|
|
| Mistresss(שולטת){העבד ר} |
לפני 18 שנים •
17 בספט׳ 2005
בהצלחה מרקו
באמת מגיע לך הטופ שבטופ 
|
|
|
| פלוס מינוס(אחר) |
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2005
אופס
|
|
|