amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
שאלה קשה. לא הייתי מזמינה אותו אלי הבייתה שישי- שבת. הייתי מוצאת פיתרון אחר, או אני מאמינה שהייתי מנסה להתגבר על עצמי. מעדיפה לפגוע בעצמי מאשר לפגוע בהם.
אבל לא מדובר כאן בדיוק על היגיון מול רגש, אלא על רגש מול רגש- הרגש שלי מול הרגש של הורי. במה אבחר? בעצמי או בהם? אבל בעצם בזה שאני פוגעת בהם אני פוגעת גם בעצמי, כי כואב לי שכואב להם... |
|
|
Tame
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
אמי צודקת..
הסיטואציה היא בחירה בין רגש לרגש... סיטואציה כמו אני אוהב אותה אבל היא עוברת לגור בפאריז, אם אלך הקריירה שלי תיפגע אם אשאר לא אראה אותה שוב... זה יותר בסגנון... במה הייתם בוחרים? |
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
רויטל יש לי חדשות בשבילך - הדברים האלה, אלה שחושבים שלא יודעים, אלה שחושבים שלא יפגעו הם אלה שבסופו של דבר תמיד הכי פוגעים. איך זה קורה? לא בדיוק יודע. אבל זה תמיד קורה. לי לפחות. השאלה היא לא אם אתה מעמיד את הרגשות של האחרים לפני או אחרי הרגשות שלך, השאלה היא האם אתה נותן דרור לרגש לסחוף אותך לעשות דברים שאתה יודע שהם לא טובים, לא נכונים, ושעלולים לפגוע. זה מבחינתי ההגיון - אל מול הרגש.
אני מצליח להסביר את עצמי? |
|
|
convert(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
טוב מוש, נו - בתור הוטרינר שלי, אני הרי חייב לענות לך תשובה רצינית.
אתה מתאר מצב תיאורטי מסויים, בו נדרש אדם לבחור בין שתי אפשרויות. אחת - 100% רגש. השנייה - 100% הגיון. אולם ברוב רובם של המקרים, האפשרויות העומדות לבחירה אינן כה קיצוניות, והן מערבות כמות מסויימת של רגש עם כמות מסויימת של הגיון, במינון משתנה, כך שבחלק מהאפשרויות שולטת כמות הרגש ובחלק שולטת כמות ההגיון. ולמה ההבחנה חשובה - מאחר שלדעתי, פרט למצבים באמת אבסורדיים, בכל דבר יש לפחות קמצוץ של הגיון או של רגש, לפי העניין; כך שה"תנודות" בין שתי האפשרויות קצת פחות חריפות ממה שאתה מתאר. אני - כשלעצמי - בדרך כלל טיפוס של הגיון. טיפוס של הגיון צרוף אפילו. אולם כפי שגיליתי - לא בכל דבר. ב"מקום נפשי" מסויים מאד, באינטרקצייה עם משהי מסויימת מאד, יש בי דחף עז, בלתי נשלט אפילו, להשאיר את ההגיון - לה. ובכוונה השתמשתי במינוח הזהיר הזה, שכן לדעתי, להחליט לפעול שלא בהגיון, זו קודם כל החלטה, ולא סתם החלטה - אלא החלטה המבוססת על הגיון מסויים. וכשאני אומר להשאיר את ההגיון לה, אני מתכוון - פשוט - לא לחשוב. לפעול על אוטומט. והחוויה הזו, למישהו הגיוני שכמוני, מרגשת בערך כמו צניחה חופשית, רק שאת החוט שפותח את המצנח שלי אני נותן בידי אחרת. אני לא יודע אם בעצם עניתי לך , אבל אם לא - נדבר על זה בבדיקה התקופתית הבאה... convert |
|
|
|
שיקי(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
ואולי אפשר להבין מהמשל משהו מעט שונה?...
הרי ההגיון נדרס, למרות שפעל בצורה מחושבת ו"הגיונית" ודוקא הרגש, שפעל בניגוד לכללים ה"מקובלים" נותר בחיים. השורה התחתונה -ההרגש ניצל - ההגיון מת. בעולם אידיאלי = התשובה היתה חד משמעית וברורה - לך אחרי הרגש, תזרום - הכל יראה יותר נפלא, תמים קסום. הסיבה שאנשים עוצרים את עצמם ופונים להגיון - היא כמות מצומצת של אנשים "רעים" המנצלת את אותם אלו שפעלו לפי הרגש ופוגעת בהם - מקיפה אותם בשריון (ראו מה שכתב מוש לעניין זה לעיל). וכתוצאה מאותם מקרים - אנשים נוטים להקים עצמם בכבלים, לעצור עצמם, לחפש את ההגיון בכל פעולה, להקשות, ולא לקבל, קל וחומר כאשר עוסקים בעולם השליטה - ובשליטה של 24/7 - בה הרגש הנו הכרח - בלתו אין. אין תשובה חד משמעית - אוניברסלית המתאימה לכולם - כי יש המון אנשים והמון סוגי אנשים, המון סוגי קשרים וכל אחד מהם שונה מהאחר - אך לעומת זאת, יש לי תשובה המתאימה לי. אישית - למדתי סוף סוף פעם אחת בחיים שלי ללכת אחרי הרגש - כמה שאפשר יותר - להתנתק לאט לאט מהכללים והנורמות החברתיות עליהם גדלתי כל חיי - אבל רק עבור אותה אחת ויחידה - מיוחדת במינה. יש המוןןן סיבות מדוע זה קרה דווקא עכשיו, ודווקא עבורה - המון - אבל אחת חשובה היא, שאני פשוט יודע, שזהו המקרה בו אוכל להרדם על הכביש ולדעת שהמשאית לעולם לא תדרוס אותי - כל עוד אני שלה. שיקי { L } |
|
|
|
Tame
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
התנתקות מהכללים היא תמיד דבר טוב...
לפעמים יש כל כך הרבה כללים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו ופשוט לא יודעים כמה הם מגבילים אותנו... אני מסכים עם שיקי... לפעמים "ההגיון הבריא" הוא האוייב... |
|
|
kamor(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
8 באוג׳ 2003
מצטער מוש .. אבל אין כאן שום דבר שקשור לרגש .
הסיפור המקורי הוא על המזל וההיגיון . שבסופו הנהג רואה את המזל באמצע הכביש ,סוטה ודורס את ההיגיון . מה שבא ללמדנו שלפעמים גם שאנו עושים דברים בהגיון ..... המזל לא תמיד לצידנו . כמה פעמים חשבתם על דברים בהגיון ובסוף דברים לא קרו כמו שחשבתם ? וכמה פעמים קרה שעשיתם פעולות לא הגיוניות ודווקא אז דברים יצאו מוצלחים מאד ? מה שמרמז שהגיון לעיתים לא מספיק וצריך גם מזל . מזל חברים , מזל !! . גם אם תהיה האדם החכם בעולם , אם אין לך מזל ........ אתם כבר יודעים את ההמשך . . |
|
|
|
kamor(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
8 באוג׳ 2003
לאחר שקראתם את התגובה שלי .....
נעבור לשאלה אחרת ...... במה הייתם בוחרים ? שכל בלי מזל , או מזל בלי שכל ? ( או זה או זה ) . |
|
|
נוי
|
לפני 20 שנים •
8 באוג׳ 2003
אפשר את שניהם?
ושיקי, יפה. פשוט יפה. ואני נוטה להסכים איתך במיקרה שלה. אתה בר-מזל
ניתראה בקרוב! 
|
|
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 20 שנים •
8 באוג׳ 2003
אז ככה:
kamor הבחירה בין שכל למזל נראית לי תמוהה או יותר מזה - לא רלוונטית. לא בוחרים במזל. אפשר לנסות לבנות עליו אבל בדרך כלל לא יוצא מזה כלום. והשכל בטח שלא מהווה ניגוד אליו. בכל מקרה שמחתי לקרוא את התגובות לשאלה המקורית שלי ולגלות שלא כולם נכוו כמוני מהרגשות המתפרצים שלהם. אני אישית כבר החלטתי שאת המשך החיים שלי אני אנסה לפחות לנהל בצורה הגיונית יותר ורגשית פחות. המקום היחיד שבו אני נותן לרגשות להוביל הוא המקום שבו ההגיון החליט שזה בסדר וטוב לתת לרגש להוביל. |
|
|