שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כשגעגוע נצרב הוא הופך לאובדן.

במים ובאש
לפני 19 שנים • 26 בספט׳ 2005

כשגעגוע נצרב הוא הופך לאובדן.

במים ובאש • 26 בספט׳ 2005
ואז זה נצרב. בשנייה אחת מעוררת חושים. בין געגוע לאובדן. זה נע עד השנייה הזאת ממש ונעצר. באבחה. אבחה פוצעת. אבחה דומעת. כזו שהלב מלא בה. ואין מקום. זה חונק. ואין מקום לכלום. רק לגעגוע. שחור, מתנפל. רוצה לברוח מזרועותיו שמבטיחות רק רע. אי אפשר. אין לברוח מזרועות שלא נגמרות. אין לברוח מחיבוק שרוצה להרע. במין חיוך מפתה שמזמין ומנחית. המציאות לא הייתה קיימת. מאיפה היא באה פתאום? ולמה היא כאן? אפילו את זה לקחת לי? אפילו את זה?! המפלט האחרון נסגר. ולא סתם נסגר. נאטם. יותר לא יחיו בו. יותר לא יבכו בו. יותר לא יאהבו בו. אין עכשיו כלום. ככה מרגישה בדידות. על זה נכתב לבד. לקחת את החלק הכי פצוע שלי והלכת. את הדרך אל פצעיי את מכירה מצויין. ואת לא תלכי בה יותר. וטיפה אחת ארגמנית שנשארה אומרת ילד, אל תתרסק. זה אולי עוד לא גמור. אתה אוהב אותה. אני יודעת שגם היא אותך. מאוד. זה קצת קשה עכשיו. והיא כאן. אתה יודע שהיא כאן. כן, אני עונה לה, אני יודע שהיא כאן. אני מריח, מרגיש ואפילו שואף עמוק את אדי אהבתה. אבל קרוע. זה אולי עוד לא אובדן, אבל ככה מרגיש געגוע.

זה אלייך. את יודעת. את תקראי. את אולי גם תכעסי. ואולי גם היא. לא הייתה לי כוונה להכעיס. בחיי. אני פשוט כל כך מתגעגע. מתגעגע אבל בעיקר יודע. יודע מי אני, יודע מי היא ויודע טוב מאוד מי את. לא מגיע לך ולא מגיע לה פחות מהכי טוב בעולם. אז כל עוד זה תלוי בי, שיהיה לכן טוב. בעצם, שיהיה לכן הכי טוב. כי לפני שאני אוהב אותי אני אוהב אותך.
בעיניים כלות
לפני 19 שנים • 26 בספט׳ 2005

מרגישים את הכאב.

בעיניים כלות • 26 בספט׳ 2005
הבנתי מהטקסט שאתה גבר/ילד.
הגלגול שהביא אותך לכתוב דווקא בפורום הזה, מסקרן.
אולי תרצה לשתף אותנו..?

בכל אופן, מאחלת לך ריפוי מהיר של הפצעים.
יש חיים גם אחרי...
תאמין.
אני יודעת.
במים ובאש
לפני 19 שנים • 26 בספט׳ 2005
במים ובאש • 26 בספט׳ 2005
לא גלגול הביא אותי לכאן אלא העובדה שהיא כאן.
infinite​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 27 בספט׳ 2005
infinite​(נשלטת) • 27 בספט׳ 2005
סתם חיבוק כי אני מה זה גרועה בקטעים כאלה אף פעם אין ממש מה לומר כי מה כבר אפשר לומר ...מכירה את זה ומאחלת לך שנה טובה ! עם התחלות חדשות בכל זאת והנאה מהרבה דברים שאינם קשורים לכאב הזה .
זרה מוכרת
לפני 19 שנים • 27 בספט׳ 2005
זרה מוכרת • 27 בספט׳ 2005
עצוב,
ועם זאת...מלא אהבה.

יפהפה