מתקלפת |
לפני 19 שנים •
26 בספט׳ 2005
תכתבי סיפור
לפני 19 שנים •
26 בספט׳ 2005
מתקלפת • 26 בספט׳ 2005
תכתבי סיפור, אמרת לי. פנטזיה. הקול שלך הבהיר לי שזה מה שאתה רוצה.
או קיי אמרתי. 'זה הרי דיי פשוט' חשבתי לעצמי 'להמציא פנטזיה'. ואז אמרת את משפט המחץ, "אני לא רוצה סתם פנטזיה, אני רוצה פנטזיה עלייך ועלי" נחנקתי. עד סוף השיחה בינינו לא הצלחתי כמעט להוציא מילה. עניתי על השאלות שלך וזהו, השיחה הסתיימה. תכתבי פנטזיה עלי ועלייך... וברגע שנאמרו המילים שום דבר כבר לא היה פשוט. שהרי ביקשת להיכנס להיכל הסודי שלי. ועכשיו ההחלטה בידיים שלי. בדרך הביתה געשו בראשי המחשבות. כל פנטזיה שאמסור אתה עלול לראות בה אתגר. אני צריכה לבחור מה אני רוצה להשאיר בארץ הפנטזיה ומה אני בוחרת למסור לידיך. עשר דקות נסיעה הביתה, בחרתי להעתיק מספרי טלפון ליומן. לא לחשוב. פעולה מיכנית. האוטובוס עצר, ירדתי ממנו. מגיעה הביתה, מתיישבת ליד המחשב. כוס קפה והרבה סיגריות, חלק בלתי נפרד מתהליך הכתיבה שלי. הפיתוי לחפש סיפור ישן שכתבתי גדול. מבינה מהר מאד שאני לא מרמה אותך, אני מרמה אותי. מוותרת על הרעיון, שוקעת אל תוך הפנטזיות שלי. אלה שמלוות אותי בלילות ומתחילה להקליד... "את מוותרת לעצמך" אני שומעת קול מעלי. בבהלה אני מרימה את עיניי אל הדלת ורואה אותך ניצב שם. "אני מנסה לא לוותר" אני לוחשת לך, מנסה להבין מאיפה הגעת ואיך נכנסת. "אז הניסיונות שלך כושלים" "כן" אני משפילה את ראשי. "תסתכלי עלי" אתה אומר עיניי נישאות אליך, נתקלות במבט שאפשר לטבוע בתוכו. רוצה לברוח וממש לא רוצה לזוז. אני יושבת ואתה נועץ בי את עיניך. "בואי הנה" אתה אומר לי. אני מתרוממת מהכסא "תתקרבי" במרחק נגיעה אתה עוצר אותי "זה מספיק" "מה את הכי רוצה עכשיו" הנוכחות שלך, הקיום שלך, ידיי צועקות לחבק אותך. גופי זועק לחיבוק שלך. התשובה כל כך ברורה. "להיות שלך" אתה מנפנף בזלזול. "תפסיקי למכור לי משפטים, מה את הכי רוצה עכשיו?" העיניים שלך לא מניחות לי לרגע. חוקרות, רואות הכל. "אני רוצה לחבק אותך, רוצה שתחבק אותי, רוצה לדעת שאתה באמת כאן" אתה צוחק. "בואי" אתה מוביל אותי אל מרכז החדר סוקר אותי במבטך "תתפשטי" אני בועטת בשמחה את הנעליים מרגליי, מורידה את המכנסיים מאפשרת לך מבט אל הרגליים שאני יודעת שאתה כל כך אוהב. מתרוממת ומסירה מעלי את החולצה. רוצה שתראה את החזייה שלבשתי היום, רוצה שתראה כמה היא מחמיאה לשדיי, עוטפת אותם. נעמדת מולך בתחתונים וחזייה. "אמרתי לך להתפשט" אתה אומר והקול שלך מקבל את הטון ההחלטי ההוא, הטון שאני נמסה מולו. אני מורידה את החזייה, מסירה מעלי את התחתונים. עומדת מולך עירומה כביום היוולדי. והעיניים שלך נעוצות בעיניי. המבט שלך שם, בתוך העיניים שלי ובכל זאת אני מרגישה כל כך ערומה, כאילו אתה סורק כל סנטימטר מגופי. כל כך חשופה. השפתיים שלך זזות, הקול כמעט לא נשמע ורועם באוזניי "עכשיו תעני לי, מה את הכי רוצה עכשיו?" ובמקום הזה, המאד חשוף, אין לאן לברוח. עירומה עומדת מולך. דמעות חונקות את גרוני, "רוצה שאתה תרצה להיות כאן איתי. רוצה שאתה תרצה לחבק אותי, רוצה שאתה הכי בעולם תרצה להיות כאן לידי, רוצה שאתה תרצה שאהיה שלך, רוצה שתקח" "ואת מבינה את ההבדל?" "כן" כל כך מבינה את ההבדל. אתה שולח יד אל שדיי, חופן אחד מהם בידך הגדולה, מושך אולי אליך קרוב יותר. האצבע שלך ממוללת את הפטמה שמתקשחת מיד אל מול המגע שלך. חיוך מופיע בעינייך, אני מכירה את החיוך הזה, אתה שבע רצון. "תורידי את העיניים שלך, מבט למטה" אני מורידה את עיניי ותחושת ההקלה מעורבת באכזבה. קשה להיות שם מול עיניך החוקרות ובכל זאת אני רוצה לראות, לראות איך אתה רואה אותי. אתה אוחז את הפטמה וצובט אותה. אנחת כאב ועונג נפלטת מפי. "שקט, כלבה" אתה אומר, שולח יד אל הפטמה השנייה וצובט גם אותה. אני מנסה להתאפק. לא להשמיע קול. אתה מהדק את אחיזתך בפטמות שלי. הכאב והעונג הולכים ומתחדדים. אני חושקת את שיניי. מנסה בכל כוחי לא לתת לאנחה להיפלט מפי. אתה מהדק עוד יותר, שולח גלים אל בין רגליי אבל הכאב כל כך חד. איייי אני לוחשת ומתכופפת מנסה לברוח מהכאב. צעד אחד ואתה כל כך קרוב אלי, הפה שלך ליד האוזן שלי "לאן את בורחת ?" "זה כאב" "ואני הרשיתי לך לזוז? או להוציא קול ?" "לא" "אז אל תזוזי. גם אם כואב. זה שלי. את הכלבה שלי, אני מחליט מה לעשות עם הפטמות שלי" שוב אתה אוחז בפטמות וצובט, מרגישה את הפה שלך כל כך קרוב לצוואר שלי, מרגישה שאני נטרפת, רוצה שתיקח אותי. "קח אותי" אני מעזה ללחוש בבת אחת אתה מרחיק אותי ממך. אוחז בסנטר שלי מרים אותו מול פניך. "ולמה את חושבת שאני רוצה?" "אני רוצה" אני מנסה לברוח מהעיניים שלך. האחיזה שלך מתהדקת סביב הסנטר שלי העיניים שלך לא נותנות לי לברוח "אז מה אם את רוצה? השאלה היא לא אם את רוצה, השאלה היא אם אני רוצה" אתה משחרר את האחיזה ואני ממהרת להוריד את עיניי. מרגישה אותך מסתכל עלי, מסתכל על גופי, בוחן כל פיסת עור. אף פעם לא הרגשתי כל כך חשופה. אף פעם לא הרגשתי את כל מגרעות גופי קיימות באופן כל כך ברור. אתה מתיישב על המיטה פותח את רוכסן מכנסייך, איברך זקור ויפה כל כך. "בואי תראי לי מה את יודעת לעשות" כל כך טריוויאלי אני חושבת. כל כך צפוי. ובכל זאת פתאום זה כל כך לא פשוט. אני יורדת לרצפה, מולך, לוקחת אותך אל הפה שלי. מלקקת, מוצצת מנסה לענג בכל דרך אפשרית. שומעת אותך נאנח והאנחה הזו כפרס היא לי. אני ממשיכה ללקק ולמצוץ עד כמה שהמכנסיים שלך מאפשרות לי. רוצה עוד. המכנסיים שלך מונעות ממני להגיע אל כולך. אני רוצה לקרוע אותם ממך. מנסה לפתוח את כפתור הג'ינס, אתה מכה בידי. אני מבינה ומרחיקה את ידיי ממך. אתה נשען אחורה מאפשר לי לקחת אותך עמוק יותר. נשמרת מכל משמר שהשיניים שלי לא יגעו בך. פתאום אתה מנתק אותי ממך ומתרומם מהמיטה. הפה שלי מרגיש כל כך ריק. "תעלי על המיטה, על ארבע " אני ממהרת לטפס על המיטה. אתה נעמד מאחוריי חופן את ישבניי בידיך, מלטף, צובט ושוב חופן, מפריד בין לחיי ישבניי וחושף אותי מולך. "יפה" אתה אומר והפחד ממה שהולך לקרות חונק את גרוני. אתה הבטחת אני יודעת שזה מה שהולך לבוא אני רוצה אבל כל כך פוחדת. שומעת אותך מתפשט, מרגישה אותך נצמד אלי מאחור. אתה מתכופף אלי, גופך עוטף את גופי. הפה שלך מנשק את כתפיי, הידיים שלך מלטפות את הצוואר שלי, יורדות אל החזה, מעבירות עונג בגופי. אתה מתרומם מלטף שוב את ישבני בבת אחת את מנחית מכה על לחי ישבן אחת ומיד אחר כך על לחי ישבן שנייה. מלטף ומכה, מלטף ומכה. שולח יד להרגיש את מיציי הנוזלים, דוחף אצבעות לתוכי. אני מרגישה שאם תישאר שם עוד שנייה אני אגמור. אתה מרגיש גם ומוציא אותן משם. עוד חלל נפער בי. אתה שולח אצבע עטופה במיציי ודוחף אותה לחור באחוריי, תחושת העונג שעוטפת אותי מטריפה אותי. אני דוחפת את ישבני אליך. אצבע נוספת מצטרפת אל הראשונה ותחושת אי הנוחות הראשונית נעלמת אחרי זמן קצר ואני מרגישה כל כך מלאה. אני כל כך קרובה... האצבעות שלך נשלפות מתוכי בבת אחת מותירות חלל שלישי. לאאא!! אני זועקת אליך "מה קרה כלבה שלי?" אתה לוחש לי "חשבתי שאת פוחדת" "אני רוצה!" אני אומרת לך אתה מושך את כתפיי אליך מרים אותי אל גופך מצמיד אותי, פיך נצמד אל האוזן שלי, מטריף עלי את דעתי "מה את רוצה?" "שתבוא אלי" "שאבוא אליך איפה?" המבוכה משתקת אותי. הקושי לאמר את המילים. אני חייבת לאמר אותן. חייבת את זה לעצמי. אסור לי לוותר לי. "מאחור" "לאיפה מאחור?" אתה שולח יד ודוחף אצבעותיך לתוכי "לכאן, לכוס שלך?" מוציא את האצבעות ובבת אחת דוחף אותן אל החור באחוריי "או לכאן, לתחת שלך?" "לאן שאתה תחליט, אבל אני רוצה" אתה מצקצק. ומוציא את האצבעות שלך מתוכי. כן, אני יודעת, ברחתי. ושוב תחושת הריקנות הזו. "רוצה אותך מאחור... " המילים מסרבות להיאמר, המילים מסרבות להיכתב. אני לא מצליחה. אתה דוחף אותי קדימה, ונכנס בבת אחת לתוכי. ואני מרגישה את החור האחורי שלי כל כך ריק. "לא היום" אתה אומר לי ודוחף את כולך לתוכי. "לא היום" אתה מזיין אותי מאחור הקצב שלך עולה ועולה ואני מרגישה שעוד רגע אגע בשמיים "תגעי בעצמך" אתה אומר לי. אני שולחת יד ונוגעת. אתה נוגח בי מעלה אותי מעלה מעלה איתך. אני מרגישה שאתה כל כך קרוב, מרגישה שאני כל כך קרובה והנה זה באאא. העונג שלי נשמע למרחקים. שומעת את העונג שלך נמהל בשלי. אתה קורס מעלי ואני קורסת אל הכרית. אתה מחבק אותי אליך ויחד עם תחושת המלאות אני מרגישה כל כך ריקה. דמעות ממלאות את עיניי והפעם אלו דמעות של אכזבה. אתה מנשק אותי. עוטף אותי בנשיקות קטנות. אני קמה, ניגשת למחשב מעתיקה אותך ואותי ומדביקה אל המייל. אצלך במייל. עכשיו בבקשה בואאא. |
|
פעם פרח(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
26 בספט׳ 2005
לפני 19 שנים •
26 בספט׳ 2005
פעם פרח(נשלטת) • 26 בספט׳ 2005
מאוד נהניתי מהסיפור
|
|
קליבר(שולט) |
לפני 19 שנים •
26 בספט׳ 2005
גם אני ..
לפני 19 שנים •
26 בספט׳ 2005
קליבר(שולט) • 26 בספט׳ 2005
נהנתי מהסיפור הזה ... תמשיכי לכתוב
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס} |
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
TooT(נשלטת){פטרוניוס} • 27 בספט׳ 2005
קופישקה
גררררררררררררררררר על הסיפור שלך וגעגעתי אלייך }{}{}{ |
|
מתקלפת |
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
מתקלפת • 27 בספט׳ 2005
TooT כתב/ה: קופישקה
גררררררררררררררררר על הסיפור שלך וגעגעתי אלייך }{}{}{ כנראה שבחרתי כינוי שדומה לכינוי אחר. נראה לי שאת מבלבלת אותי עם מישהי אחרת. אבל אני שמחה שהסיפור עשה לך גרררררר |
|
Yosefus(שולט) |
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
Yosefus(שולט) • 27 בספט׳ 2005
מקולפת כתב/ה: TooT כתב/ה: קופישקה
גררררררררררררררררר על הסיפור שלך וגעגעתי אלייך }{}{}{ כנראה שבחרתי כינוי שדומה לכינוי אחר. נראה לי שאת מבלבלת אותי עם מישהי אחרת. אבל אני שמחה שהסיפור עשה לך גרררררר מקולפת קצת מבלבל עם מקופלת (במיוחד אם הקורא דיסלקטי). חוץ מזה סחתיין על ה-"כלבה" במקום ה-"כלבונת" הנהוג פה באתר והכל כך מרגיז (ואת מוזמנת לקרוא קיטור ארוך בסוגיה זו בבלוג שלי). יוספוס (תמצית: בפרסום אין גבול לחוצפה) |
|
venus in our blood(שולטת) |
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
וואו....
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
venus in our blood(שולטת) • 27 בספט׳ 2005
גם לי הסיפור הזה עשה גרררררררררררררררר
יפהפה...!!! |
|
נהגתי להזקיר בעברי |
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
נעים מאד
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
נהגתי להזקיר בעברי • 27 בספט׳ 2005
עשה לי נעים הסיפור שלכם.
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס} |
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
TooT(נשלטת){פטרוניוס} • 27 בספט׳ 2005
מקולפת כתב/ה: TooT כתב/ה: קופישקה
גררררררררררררררררר על הסיפור שלך וגעגעתי אלייך }{}{}{ כנראה שבחרתי כינוי שדומה לכינוי אחר. נראה לי שאת מבלבלת אותי עם מישהי אחרת. אבל אני שמחה שהסיפור עשה לך גרררררר יו !!!!!!!! אכן התבלבלתי |
|
MondoM(שולט) |
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
לפני 19 שנים •
27 בספט׳ 2005
MondoM(שולט) • 27 בספט׳ 2005
אני קורא הרבה עוצמה בסיפור הזה.
שפחה עם כוח, עוצמה והתנסחות של מלכה. טעים לי שבעתיים. |
|