קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
5 באוק׳ 2005
זהו, סיימתי לכתוב את צומת חולון
ארבעים וחמישה פרקים של אהבה.
הנחתי את נשמתי מולכן בספר הזה שכתבתי, ואני רוצה להודות לכל אחת שהגיבה, עודדה, ביקרה, אהבה. לפעמים לא האמנתי שאסיים אותו, ועכשיו כשסיימתי אני אבלה. הספר הזה הוא הדבר החשוב ביותר שיצרתי בימי חיי. מה עושים מכאן? |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
5 באוק׳ 2005
נרגעים
אוספים כוחות וכשהמוזה תתפוס אותך בפעם הבאה, מתחילים בהיריון לקראת תינוק חדש... }{ מזל טוב!!! 
|
|
|
Belisana(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
6 באוק׳ 2005
ישששששששששששששמזל-טוב אהובה שלי! אני כל כך גאה בך!!! עשית את זה מתוקה שלי. כתבת ספר שלם, מרתק, מרגש. ועכשיו? עוזבים לחודש, קוראים שוב, עורכים ומחפשים מוציא לאור. בהצלחה אהובה. |
|
|
תמימות מטעה
|
לפני 19 שנים •
6 באוק׳ 2005
ומוחקים מהאינטרנט, ומתכחשים בכל תוקף לעובדה שאי פעם זה נצפה באינטרנט
סליחה על ההתערבות. 
|
|
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
6 באוק׳ 2005
ואוו, טוב נרגעתי קצת
אתמול הייתי בטירוף מערכות לסיים במועד שהצבתי לעצמי, ואז התמוטטתי כי קלטתי שרוחי מתה
תמימות, תודה על התמיכה ולא, אני לא מתכוונת למחוק מהבלוג את הספר שלי. הספר המודפס יהיה מלא יותר, ערוך, שונה קצת
אבל היום, יום חדש, ולאחר שיחה עם גברתי גיליתי שראו זה פלא, העבודה עוד לא הסתיימה. גברתי העירה והאירה נקודות שזקוקות לעריכה ולעיבוי, ואני מתכוונת לשנס מותניים ולתקן ולערוך את הדורש עריכה ותיקונים בימים בהם היא לא תהיה בארץ. אשמח לקבל מכולכן הערות והצעות לשיפור הסיפור. זה הזמן. בעוד שלושה שבועות אני מקווה שאוכל לראות בספר - ספר שמוכן להישלח להוצאות הספרים. גברתי, תודה על אמונך בי. |
|
|
|
תמימות מטעה
|
לפני 19 שנים •
6 באוק׳ 2005
OK
 מה שבוחרים הוא מה שנכון
|
|
|
קוזו(שולט)
|
לפני 19 שנים •
6 באוק׳ 2005
קלייר כתב/ה: אשמח לקבל מכולכן הערות והצעות לשיפור הסיפור. זה הזמן. בעוד שלושה שבועות אני מקווה שאוכל לראות בספר - ספר שמוכן להישלח להוצאות הספרים. גברתי, תודה על אמונך בי. כולכן? היי,יש גם גברים שנהנו מהבלוג... |
|
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
6 באוק׳ 2005
שאני אקפח?
כולכן וכולכם בתודה
|
|
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
6 באוק׳ 2005
בשעה טובה בובה !!!
מקווה שיבואו עוד רבים וטובים
|
|
|
scarlettempress{L}
|
לפני 19 שנים •
6 באוק׳ 2005
קודם כל מזל טוב! הסיפור באמת מאוד מרגש ומיוחד.
אני בדר"כ חוששת מלתת ביקורת, אך אם ביקשת, יש משהו אחד שאני שמתי לב אליו באופן אישי - היה המון דיאלוג, ומה שהיה חסר לי זה התיאורים. תיאורי מצבים, תחושות, וכו'. וזה משהו שיוצר אוירה, משהו שגורם לי ממש לדמיין את מקום ההתרחשות, הריחות, הצבעים, הפרצופים. זה מה שנותן עומק לספרים וזה מה ש"עושה לי את זה" בספרים שאני הכי אוהבת לקרוא. זהו, סתם הערה של תולעת ספרים מושבעת... ועכשיו תחזרי לשולחן העריכה והמווווווווון בהצלחה!
|
|
|