עינבר |
לפני 19 שנים •
18 באוק׳ 2005
פנטזיה של ילדות
לפני 19 שנים •
18 באוק׳ 2005
עינבר • 18 באוק׳ 2005
הוא אמר לי שהלילה אני ישנה על הרצפה, שמחתי. בגיל 5 למדתי ששפחות ישנות על הרצפה.
קיוויתי שיום אחד הוא יבקש ממני והנה זה קרה, עוד פנטזיה שאני מגשימה איתו. הוא זרק לי כרית והתחלתי להרדם, שנרדמים, חום הגוף יורד, התעוררתי מהקור, שמתי לב שהמזגן פתוח בדיוק מעליי. ניסיתי לקרוא לו, נגעתי ברגל שלו, אבל הוא ישן עמוק. באותו השבוע, קראתי איפה שהוא שהפחד מהקור הכי מסוכן, ניסיתי לא לחשוב "מה? הוא לא שמע על דלקת ריאות?", אולי זה לא באמת מסוכן. ניסיתי לחמם את הגוף שלי בכל דרך שיכולתי, ערומה על הרצפה. התחלתי למלמל "אדוני", שוב ושוב, לנסות לגעת ברגל שלו על המיטה. הקור רק התגבר. לא העזתי להעיר אותו משינה. לא העזתי לקום, פחדתי מעצמי. פתאום שמעתי צעקה יוצאת מהגרון שלי. "אדוני", נבהלתי. הוא קם, היד שלו נגעה בבטן שלי, חשבתי שהוא בודק את חום הגוף שלי. "טוב, תעלי למיטה", הוא חיבק אותי והיה לי חם וטוב. הכל היה שווה בעיני. הוא הסתובב ממני לשון בתנוחת עובר. אני התמקדתי בשמיכה, לחמם את עצמי. |
|