שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

צביטות

שקט חזק​(שולט)
לפני 19 שנים • 23 באוק׳ 2005

צביטות

שקט חזק​(שולט) • 23 באוק׳ 2005
הם נפגשו בחדר בבית מלון קטן, מהסוג שתמיד מארח אנשים כמותם, אם יש בכלל עוד אנשים כמותם. מהסוג שבו הסדינים כבר שחוקים עד דק והמיטה חורקת. מהסוג שבו האיש הזקן מהכניסה כבר לא מתרגש משום סיפור שמישהו יספר לו.
הוא קיבל תיאור חיצוני כללי שלה, היא קיבלה הוראות ברורות מה ללבוש, ושניהם כבר בנו בדמיונם את הסצנה שירחשו שם.
כשהגיעה הוא העביר מבטו על פני גופה והיא חיכתה בציפיה דרוכה. ואז שלף את השקית הקטנה, שפך את תוכנה על המיטה, והורה לה ללבוש את הבגדים שהביא. היא מיהרה ללבוש אותם והוא שוב מדד אותה במבטו ושתק.
לא היה שם סקס חזק ויצרי, לא היו כאבים וצביטות גוף, וכל הפגישה היתה מלטפת, ענוגה ורכה. ובכל זאת בדרך הביתה היא לא הפסיקה לבכות, כי מעולם לא הושפלה כך, ובראשה שוב ושוב הדהד קולו שאומר לה "את לא את היום, את מישהי אחרת שאני רוצה, את התחליף".
שובה לב​(שולט)
לפני 19 שנים • 23 באוק׳ 2005
שובה לב​(שולט) • 23 באוק׳ 2005
קר, קר, קר

כרגיל חזק.
אבל קר, קר על לשד העצמות, סיפור של ריחוק.
לא רק שלא הכיר אותה, גם כשפגש בה, ראה אחרת.

כואב ובעיני בדיוק ההיפך מבדסמ.

יש רק דרך אחת לקשור זאת לבדסמ וזה אם היא בקשה להיות
כלום, אפס ריקנות מוחלטת. מחשבה רחוקה מידי בשביל מה שכן
מופיע בסיפור.

קר לי.