שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

"אהבתו של בסטיאן בלתאזר בוקס הייתה ספרים"

Inside your head
לפני 19 שנים • 22 באוק׳ 2005

"אהבתו של בסטיאן בלתאזר בוקס הייתה ספרים"

Inside your head • 22 באוק׳ 2005
^נלקח מתוך הספר של חיי.
"הסיפור שאינו נגמר"/מיכאל אנדה.


אחת למס' שנים מופיע ספר המגלם את כל החלומותיי הכמוסים והעמוקים ביותר.
הז'אנר המועדף עליי הוא ספרי פנטזיה.
החשיפה לעולמות סוריאליסטיים.
הניתוק שהספרים האלו מאפשרים לנו מהעולם הריאלי העכור שאנו חיים בו.
קראתי ספרים שונים, כאלו ואחרים, אך הספר הזה השאיר בי חותם עמוק.

פנטזיה קסומה על נער שנכנס אל ממלכה קסומה והופך להיות הגיבור של הסיפור שהוא קורא.
בכניסתו אל הממלכה הזו לומד בסטיאן תוך כדי חיפוש מלא בסכנות והרפתקאות על האומץ הטמון בו
ומה רבה יכולתו לאהוב.
זה ספר שנתן דרור למחשבותיי והביא אותי למחוזות מרתקים באופן שאינו יודע גבולות.
בכל אחד מאתנו יש את ה"אורין" - כל שנותר לנו הוא לחפשו!
________________________________________________________________________

מהו הספר האהוב עליכם ביותר?
ומה עשה אותו לכ"כ אהוב ואהוד?
Bent
לפני 19 שנים • 2 בנוב׳ 2005

בעיה היא לצמצם מבחר לרשימה של אחד

Bent • 2 בנוב׳ 2005
אבל ספרי "ילדות" שמלווים אותי עד היום:

טולקין
ספרי נרניה
סדרת פרי רודן
צ'רלי והשוקולדה (ועוד רבים אחרים של רואלד דאל)
אדגר רייס באראוס - טרזן וסדרת בארסום
אלכסנדר דיומא
הרוזן ממונטה כריסטו
קארל מאי
הקוסם מארץ עוץ

וזו רשימה נורא חלקית.
בטי בום​(שולטת)
לפני 19 שנים • 2 בנוב׳ 2005
בטי בום​(שולטת) • 2 בנוב׳ 2005
הספר האהוב עלי בילדותי היה האסופית ושני ספרי ההמשך,
ואח"כ כל סידרת נרניה
צארלי והשוקולד
עמק החיות המוזרות
וכמובן פוליאנה

היה ספר שנורא אהבתי בין חייתו האדם , מישהו זוכר ?
Tame
לפני 19 שנים • 2 בנוב׳ 2005
Tame • 2 בנוב׳ 2005
האמת שאני יכול להצביע על אחד שאהבתי הרבה מעבר לכל השאר...
חולית
הספר הראשון (וכל הסדרה - אבל הראשון הכי טוב)
מקבי​(מתחלף)
לפני 19 שנים • 2 בנוב׳ 2005
מקבי​(מתחלף) • 2 בנוב׳ 2005
את סדרת נרניה קראתי בערך שלוש-מאות פעם... אותו דבר גם לגבי ספריו של טולקין, למרות שזה הרבה יותר לאחרונה (את נרניה קראתי איך שלמדתי לקרוא בצורה רהוטה). יש את שלושת המוסקטרים, ספרים של ז'ול וורן, גבעת ווטרשיפ, ספרים של אריך קסטנר, רובינזון קרוזו, ספרים של מיכאל אנדה (באופן מוזר ביותר, דווקא את הסיפור שאינו נגמר לא קראתי! ). וכמובן, ספרי שירי ילדים ישראליים ואחרים (אמא אווזה למשל).

חלקים נכבדים מילדותי עברו עליי בקריאת ספרי-עיון ואנציקלופדיות... כן, אתם מוזמנים לצחוק עכשיו. icon_redface.gif