שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

גבולות

דריאון​(מתחלף)
לפני 19 שנים • 8 בנוב׳ 2005

זאלופון יישר כח

דריאון​(מתחלף) • 8 בנוב׳ 2005
במידה ותצליחי לפתח קשר ארוך עם אדם דום או שולט או כל אחד , תכירי אותו והוא אותך ,
ובאמת במשך הזמן הגבולות יכולים לזוז או להתגמש . כמובן שיש קווים אדומים שלא תרצי
לחצות אותם , ותמרור האזהרה הכי טוב כלפי הצד השותף לקשר הוא אם מכבד את הקווים
הללו או לא .
ג'ינה​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 9 בנוב׳ 2005

תגובה

ג'ינה​(נשלטת) • 9 בנוב׳ 2005
שוב תודה לכל העונים לשאלות הטפשיות שלי.

אני חשבתי שגבולות הם דבר ברור וקבוע. אם אני כותבת שאני לא רוצה דם, אז צריך להיות ברור לדום שהוא לא אמור לפצוע אותי, שהוא לא אמור לחתוך אותי, ושהוא לא אמור לדקור אותי במחטים עד זוב דם. חשבתי שזה משהו ברור, ומי שאלה הפנטזיות שלו יחליט שאני לא מתאימה לו.
חשבתי שמאחר ואני מוסרת בידיו את השליטה עלי, הוא אמור לכבד את הגבולות שלי כתורה למשה מסיני.

אני לא יכולה להתחייב שבעוד שנתיים אלה יהיו הגבולות שלי. אולי אוסיף כל מיני דברים, אולי אוותר על אחרים. החיים זורמים ואיתם זורמים גם אנחנו. אבל כאן ועכשיו אלה הגבולות שלי. אני לא מוכנה להתפשר עליהם, אני לא מוכנה לוותר עליהם. אני לא רוצה מילת ביטחון שאקרא בה כשינסו לעבור את הגבול. אני רוצה שלא ינסו לעבור אותו בכלל. אני לא רוצה אור אדום ואור ירוק ואור כחול.

ממה שהבנתי, תפקידיה של מילת הביטחון הם לעצור מצבי חירום, או כשעוצמת הכאב או ההשפלה מגיעה לרמה בלתי נסבלת, או משהו בלתי צפוי אחר. האם משתמע מדבריכם שזה בסדר שמדי פעם הדום יקח לו ליד סכין או מחט, ואני מיד אקרא במילת הביטחון? משא ומתן מתמשך על הגבולות? ומה אם יום אחד אהיה עייפה מכדי להתנגד? ומה אם אהיה עם בליינדפולד על העיניים? האם אני צריכה כל הזמן לחשוש ממנו? האם אני לא יכולה לתת בו אמון?
זאלופון​(שולט)
לפני 19 שנים • 9 בנוב׳ 2005
זאלופון​(שולט) • 9 בנוב׳ 2005
את מדברת על דום היפותטי כלשהו שיש לו תכונות מוגדרות: הוא כל הזמן מעוניין למתוח לך גבולות, הוא לא רגיש מספיק אלייך כדי לדעת מתי ההתנגדויות שלך חלשות באופן שעשוי לאפשר חציה לא טובה של גבול ואין לך יכולת לתת בו אמון ולבטוח בו שיידע (או ירצה) לא לפגוע בך. דום כזה, סביר להניח, הוא לא דום (או בן אדם, לצורך העניין) שהיית רוצה להיות איתו, ובצדק.
לדעתי התהליך הוא הפוך - לא קודם בוחרים דום ואז מקווים שהוא לא ינסה למתוח גבולות באופן מזיק, אלא מלכתחילה מחפשים רק אדם שאפשר לתת בו אמון, שרגיש מספיק, שמכבד את הרצונות שלך, ואותו מקבלים כדום. ואם במקרה לקחת לך כדום מישהו שנוהג ליטול באובססיביות סכינים בזמן סשנים ונעצר במילת הבטחון שלך, סביר שמהר מאד תגיעי למסקנה שהוא לא עונה על דרישותייך ותנפנפי אותו. הנקודה היא שהדום שירצה להיות איתך יצטרך לקבל לא רק את מה שהוא חושב ש"בסדר" מבחינתו לעשות אלא גם את מה שאת חושבת שבסדר, ואם אי נסיון לשבור גבולות ללא מתן אישור מפורש מצדך היא דרישת סף, את לא חייבת להתפשר עליה.

באופן כללי, לדעתי, שבירת גבולות היא משהו שקורה רק לאחר שהקשר כבר עמוק מספיק ותוך כדי שיחות בין הצדדים, ולא מתוך גחמה של הדום או אשליה כי הוא קורא מחשבות.

נ.ב. 1
השאלות שלך לא טפשיות

נ.ב.2
כל המחמיאים בשרשור הזה - תבורכו icon_smile.gif
הוא​(שולט)
לפני 19 שנים • 9 בנוב׳ 2005

ענין של סמנטיקה

הוא​(שולט) • 9 בנוב׳ 2005
המינוח שבירת גבולות נשמע רע , שלילי, הייתי מציע "הליכה על הקצה".
אותו קצה הוא אזור הדימדומים בין המודע הפוחד המלא עכבות
ללא מודע הכמהה לממש הצריך הרוצה הנהנה.
כדי להלך בביטחה שם דרושות מספר מסוים של שעות טיסה
גם זמן לאותו אמון שנוצר וגם זמן להתנסות באלמנט מסוים
לאורך זמן ובכל פעם בורסיה שונה בהדרגה כמו לדגמא השתנות וכד'




מתוך: "האקדמיה ללשון"
Master_Abra_Kadabra​(שולט)
לפני 19 שנים • 9 בנוב׳ 2005

Re: גבולות

Master_Abra_Kadabra​(שולט) • 9 בנוב׳ 2005
ג'ינה כתב/ה:
שלום לכולם icon_smile.gif





היה משהו אחד שלא הבנתי. הרבה נמנעים מלפרט את הגבולות שלהם, אבל במקום להשאיר שדה פתוח, הם רושמים כל מיני דברים. למשל "ייקבעו בהסכמה". שאלתי היא, האם הגבולות הם דבר שנקבע בהסכמה? האם לא נכון יותר להגיד שכל צד בא עם הגבולות שלו, ורק מה שמתאים לשני הצדדים הוא מותר? האם הגבולות עומדים למשא ומתן כבר בהתחלה? האם עלי להסכים לוותר על גבול שלי בגלל הדרישה של בן הזוג?

תודה מראש לכל העונים.


ג'ינה יקרה
WELCOME TO THE KLUV/ CLUB
icon_smile.gif


אין כל סתירה בין "ייקבעו בהסכמה" לבין "כל צד בא עם הגבולות שלו". האמת נמצאת אי שם באמצע, תמיד, כמדובר בתקשורת, ואנחנו מדברים על סוג של תקשורת בסך הכל.
וכן, רק מה שמתאים לשני הצדדים מותר, ואף יותר מזה: זהו חוק בל יעבור, וחלילה לך מלהסכים לוותר על גבול שלך בגלל דרישה של בן זוג, את באה ליהנות, ואולי גם לרַצות, אך גם זה רק כפי שמתאים לך, בשום פנים אסור לסבול בלי ליהנות, זה פחות או יותר העיקרון, ומי כמוך יודעת מה טוב בשבילך.
בבירכת הנאה.

תאיר​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 9 בנוב׳ 2005

Re: תגובה

תאיר​(נשלטת) • 9 בנוב׳ 2005
[quote="ג'ינה"]שוב תודה לכל העונים לשאלות הטפשיות שלי.

אני חשבתי שגבולות הם דבר ברור וקבוע. אם אני כותבת שאני לא רוצה דם, אז צריך להיות ברור לדום שהוא לא אמור לפצוע אותי, שהוא לא אמור לחתוך אותי, ושהוא לא אמור לדקור אותי במחטים עד זוב דם. חשבתי שזה משהו ברור, ומי שאלה הפנטזיות שלו יחליט שאני לא מתאימה לו.
חשבתי שמאחר ואני מוסרת בידיו את השליטה עלי, הוא אמור לכבד את הגבולות שלי כתורה למשה מסיני.

אני לא יכולה להתחייב שבעוד שנתיים אלה יהיו הגבולות שלי. אולי אוסיף כל מיני דברים, אולי אוותר על אחרים. החיים זורמים ואיתם זורמים גם אנחנו. אבל כאן ועכשיו אלה הגבולות שלי. אני לא מוכנה להתפשר עליהם, אני לא מוכנה לוותר עליהם. אני לא רוצה מילת ביטחון שאקרא בה כשינסו לעבור את הגבול. אני רוצה שלא ינסו לעבור אותו בכלל. אני לא רוצה אור אדום ואור ירוק ואור כחול.

ממה שהבנתי, תפקידיה של מילת הביטחון הם לעצור מצבי חירום, או כשעוצמת הכאב או ההשפלה מגיעה לרמה בלתי נסבלת, או משהו בלתי צפוי אחר. האם משתמע מדבריכם שזה בסדר שמדי פעם הדום יקח לו ליד סכין או מחט, ואני מיד אקרא במילת הביטחון? משא ומתן מתמשך על הגבולות? ומה אם יום אחד אהיה עייפה מכדי להתנגד? ומה אם אהיה עם בליינדפולד על העיניים? האם אני צריכה כל הזמן לחשוש ממנו? האם אני לא יכולה לתת בו אמון?[/quote]

איפשהו (בטח בפורום אלפוני) יש רשימה ארוכה ארוכה של פעילויות שונות שאנשים עשויים להכליל בבדס"ם.
קרוב לוודאי שחלקים נכבדים מהרשימה הזאת הם מחוץ לגבולות שלך.
סביר להניח גם שיש שם הרבה דברים שבחיים לא חשבת שמישהו בכלל ירצה לעשות אותם.

אז מה עכשיו, תתחילי לשים בפרופיל שלך רשימה באורך הגלות של גבולות רק כדי שהדום ידע עוד לפני שהוא פונה אליך לאן אסור לו להתקרב?
ומה אם יש משהו שאף אחד לא חשב להכיל בשום רשימה אבל משום מה את בחיים לא תעשי אותו?
אי אפשר לדעת הכל מראש, משוחחים בהתחלה ומתווים קווים כלליים, ואחר כך כשצצים רעיונות חדשים מבררים לגבי כל נושא לגופו.
מקופלת​(נשלטת){Blue eyed }
לפני 19 שנים • 9 בנוב׳ 2005
רוצה לשמוע שיטה חכמה?

יש לך גבולות ואת חושבת עליהם הרבה.
אולי את חוששת מהפעולה,
רוצה אבל מתנגדת,
פוחדת?
נגעלת?

אם הדום שלך יניח לגבולות האלו בצד,
לא יגע בהם, לא ישתעשע איתם
ולא יתעקש עליהם
פשוט יתרחק,
אני מאמינה שלאחר זמן מה
את לבד תבקשי לגעת בהם קצת.
דווקא כי הם מעסיקים אותך..

עניין של אמון
ותקשורת, כפי שאמר כאן אדוני לפניי.

כי את רוב הדברים אפשר לפתור בתקשורת.
ואני חושבת שמחובתך כלפי עצמך וכלפי מי שאיתך
שתדברי על הדברים בצורה גלויה.
לכן צריך זמן..

לחיי היכרות עמוקה,
אמון ותקשורת
שמגיעים עם הזמן...
כלבה​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 10 בנוב׳ 2005
כלבה​(נשלטת) • 10 בנוב׳ 2005
לדעתי ישנו גם קשר ישיר בין הרגשות שאת חשה כלפיי אדונך לבין הגבולות שאת מציבה לו.
פעם פרח​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 12 בנוב׳ 2005
פעם פרח​(נשלטת) • 12 בנוב׳ 2005
בנוסף לתשובות החכמות שכבר כתבו לך...
אני רוצה להוסיף שהשאלות שלך אינן מטומטמות.
ובתחום הזה כדאי שלא להסתכן ולהמנע משאלות.
רצוי לשאול על כל מה שמטריד אותך.

מה שהעלית פה זה בדיוק חלק מהדברים שחשבתי בעצמי עד לפני כמה חודשים.
וכשהחלטתי שאני באמת רוצה להמשיך עם העניין ולהתנסות, גיליתי שיש מגוון עצום של אנשים וסגנונות.
למצוא דום (או למצוא סאבית) זה דומה במידה רבה למציאת בן זוג.
אנחנו מחפשים התאמה וחייבים לתקשר.
ולפני שמגיעים לסשן ראשון יש הרבה שיחות (וירטואליות וגם טלפוניות) וגם פגישת היכרות.
ואמון בסיסי ותקשורת טובה ביניכם הם ברים שחייבים להתקיים לפני שממשיכים הלאה.

את לא תהיי סאבית לכל דום שיפנה אלייך, בדיוק כמוהו את בוחרת את מי שנראה לך,
ובשיחות הראשונות שלכם אתם מגלים לאט לאט האם יש התאמה ברמה הבסיסית.

אל תפחדי להגיד "לא, זה לא מתאים לי", גם אחרי שדיברתם שבועות.
הוא​(שולט)
לפני 8 שנים • 2 ביולי 2016
הוא​(שולט) • 2 ביולי 2016
לקרא את זה אחרי 11 שנים מחייך אותי
היום די ברור לי שהיא לא מדברת כלל על גבולות
אלא על היכולת למסור שליטה
היא מדברת על הגבולות כקרנות מזבח
כשריד לשליטה שיש חשש ותסכול לאבד