אורחת 40(קינקית)
|
לפני 20 שנים •
30 באוק׳ 2005
אין מנוס
ובכן, א-י-ן מתרפאים ממחלה זו לעולם, יש רק הפוגות ונפילות ותרופות שמסממות.
לימדו אותנו שלא משאירים פצוע בשדה הקרב, לכן הדילמה שלך קשה מאד, אתה נקרע בין להיות איתה ולשמור עליה לבין השפיות שלך והרציאונליות של השכל. עצתי - תתחיל בחיים חדשים, כי לה לא תוכל לעזור ואתה תתפרק לרסיסים. הזמן יעשה את שלו, עוד צפויות לך רגעים של אושר, אבל עם ישה אחרת. |
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 20 שנים •
31 באוק׳ 2005
אקטואלי
אכן צודקת את , עשיתי כול שבידי לעשות,
את רסיסי לא מוצא עד עצם היום. תודה |
|
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 20 שנים •
31 באוק׳ 2005
Re: אני מאחלת לך ימים טובים יותר מלכת השלג כתב/ה: החורף מגיע וישטוף לך את ההרגשה הכבדה...
אני מקווה שתמצא חיבור חדש. לפעמים יש לנו תפקיד מסויים וכשהנ"ל מסתיים.. אנחנו צריכים ללכת תודה מעומק ליבי , וכן מיסתכל קדימה . |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 20 שנים •
12 בנוב׳ 2005
ילדים??
שפחתך ואם ילדייך הסיפור נגע בי עמוק אבל השילוח שלך איש ז''א הרמת ידיים וויתרת? שם מי יטפל בה? מי מטפל?? מחלות הנפש האלו ניתנות לטיפול תרופתי ולשליטה ואפשר לחיות איתן כמובן שלא מומלץ למי שחלה בהן לעסוק בבידיסמ כי זה לא בריא. אבל.. הילדים? שלך ושלה? לא היבנתי ואם כן , איפה הם?? מיצטערת ששוברת כך את שירשור הפירגון אבל אני באמת רוצה להבין . |
|
|