| שלגיה א ח ת |
לפני 19 שנים •
16 בנוב׳ 2005
בשבריר השנייה שלפני...
שהיד נוחתת על הפלח השמאלי
והאנדורפינים טסים והדופק מאיץ למקסימום והנשימה הופכת מהירה והאנקה עדיין חרישית ומצפה בשקיקה. ובאותה אלפית השנייה כשאוויר שורק כנגד כף היד והכיווצים בשיפולי הבטן התחתונה כמעט שקורעים לי את הכוס, זה הרגע שבו מגיעה ההארה ומתבהרת המחשבה ואני מודה לאלוהים על שנולדתי אישה. מכורה לעונג שבכאב שאין לו תחליף. לעונג שבכניעה שאין דומה לה בתחושת ההתרוממות הרוחנית. לעונג בלהיות עפר לרגליך. |
|
|
melody
|
לפני 19 שנים •
16 בנוב׳ 2005
איזה יופי....
עוצר נשימה, התאור שלך. |
|
|
marlena(נשלטת){נבט}
|
לפני 19 שנים •
16 בנוב׳ 2005
נפלא
מרגש ומחרמן כתמיד
|
|
|