שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקות - לא רק למאכל...

ילדה יפה
לפני 19 שנים • 12 בנוב׳ 2005

ירקות - לא רק למאכל...

ילדה יפה • 12 בנוב׳ 2005
המממממ
אורי... כפי שאמר המאסטר שלי... מועצת הירקות מודה לך...
וגם אני מודה לך...
אביס - לא, עדיין לא הכנו מרק. גם לא סלט. גם לא בישלנו או אפינו שום דבר עדיין...

אז כן, אתמול היה יום חמישי, ואני הלכתי למועדון יחד עם המאסטר שלי כהרגלנו המגונה....
והיינו שם וראינו שם אנשים סוטים רחמן לצלן, הזדעזענו קשות. היינו אפילו עוד יותר מזועזעים כשראינו שאף אחד לא מופיע על הבמה וישר מתוך טוב ליבנו הרחב ואהבתינו לזולת עלינו על הבמה...
משום מה אחרי שבוע בלי המאסטר שלי, הסף כאב שלי החליט לנטוש אותי. אין לי מושג לאן הוא הלך... הוא בעיצומים נסע לשבדיה והשאיר אותי לרחמיו של אדוני... מזלי הגדול שהוא היה במצב רוח ממש טוב ובאמת ריחם עליי...
במקום זה הוחלט, מתוך הזדהותי באוניברסיטה עם מגמה ירוקה בראשה חס וגראס ואהדתו של אדוני למועצת הירקות, על סשן טבע. ולשם כך הוצאה הדלורית מהתיק.
ואני הושבתי על כיסא עם הפנים למשענת, הגב לאנשים, והכוס אל עבר הדלורית, שמפאת גודלה וסלקציה טבעית התקשתה להכנס לי לכוס.
אבל אבל אבל, יש לי מאסטר אוהב ומסור, הוא לא נח ולא שקט עד שהדלורית הסוררת החלה לחדור דרכה אל תוך הכוס שלי בעודי מתפתלת על הכיסא....
המאסטר המיוחד שלי נטש את הדלורית בחצי הדרך והורה לי להתיישב עליה. אני התיישבתי אבל היא עדיין לא ממש נכנסה כולה אל תוכי... המאסטר הוציא את החבל מתיקו, אתם יודעים, כדי לאוורר אותו קצת, לנשום אוויר ובדרך גם לקשור אותי אל הכסא.
הוא סיים לקשור אותי באומנות רבה והוציא שוט מתיקו. עכשיו שוט זה בעיה אם קשורים על כיסא. אין ממש לאן ללכת או לברוח. ואלה שאמרו לי שאני חייבת ללמוד להפסיק לזוז כשמצליפים בי ממש צדקו. אם הייתי לומדת את זה לפני כן אז אולי לא הייתי קופצת במקום כשאני קשורה בכיסא וגם לא מתיישבת על הדלורית אחרי כל קפיצה ומכניסה אותה יותר עמוק אל תוך הכוס שלי.
אחרי אולי חמש או שש הצלפות כבר ממש התאמצתי (לא שה עזר לי בהרבה) לא לגמור. המאסטר שלי שכנראה ראה את זה (אני כמו הילדים הקטנים... אם אני לא רואה אותם אז הם לא יכולים לראות אותי...) אמר לי במפורש שלוש פעמים בערך "את לא גומרת, שלא תעזי לגמור"
זה עזר לי להחזיק מעמד עוד משהו כמו חמש עד שמונה שניות לפני שכבר לא יכלתי להתאפק יותר והתחלתי לגמור ולרעוד... אני לא יודעת כמה זמן לקח מאותו רגע עד שמאסטר התיר את החבלים והרים אותי מהדלורית אבל כל אותן דקות לא יכלתי להפסיק לרעוד ולגמור וכשמאסטר הרים אותי אל זרועותיו רגליי רעדו ושוב הוא השיב אותי, הפעם רק על הכסא. אחרי דקה או שתיים, קמתי וחיבקתי אותו חזק, וברגליים כושלות הלכתי אל מאחורי הבר, שם לקח לי קצת יותר זמן להסדיר את נשימתי, להתלבש ולהרגע.
מיותר לציין שהרגליים רעדו לי עד שהגענו לבית באותו בוקר שליווה את הלילה הארוך והמדהים שקדם לו.
אני חושבת שנשמור את הדלורית עוד כמה ימים לפני שנמהר לבשל אותה...
מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 19 שנים • 12 בנוב׳ 2005
מאסטר יקיר​(שולט) • 12 בנוב׳ 2005
להלן תגובת מועצת הירקות והלול,
מפי הדובר, זוהיר בהלול:
הכוס נע לשמאל, הדלורית תוקפת מימין...
גוללללללל ממש לא להאמין.. לא להאמין...
איך הירק הזה ברגע הפך לאיבר מין
והכוס לקראתו פתוח רטוב וזמין...

זו הייתה ממש התעללות בירק
שנמסר למאסטר רק למשמרת!
דלורית חסונה אך חסרת ישע, ממש ירק תם,
נלפתה באגרסיביות בין מלתעות הכוס המיוחם,
לאחר שהמאסטר חפר בכוס באצבעותיו
ואחז בביצי הירק ודחף ודחף ודחף
ואז הניח על כיסא את הדלורית המסוחררת
מריח המיצים שהכלבה החלה משחררת
ולפתע, בלי היסוס ובלי הודעה מוקדמת
הושיב עליה את הזונה המיוחמת
ובבעילה אחת חדה ובלתי מתפשרת
ננעלה היא בתוך הכוס ועוד חודרת...
לא נראה כדבר הזה שהיה לתפארת
מאז ימיה של סטלה המגמרת!

ממרתפו של המאסטר נמסר היום:
לכוס ולדלורית שלום!

גולללללללללללללללללל
קליבר​(שולט)
לפני 19 שנים • 12 בנוב׳ 2005

העיקר ש..

קליבר​(שולט) • 12 בנוב׳ 2005
הדלורית ניצחה ..

מי שלא קופץ מלפפון ...?
7 'No
לפני 19 שנים • 16 בנוב׳ 2005
7 'No • 16 בנוב׳ 2005
מזעזע. פשוט.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך חמישי נוב' 17, 2005 2:05 am, סך-הכל נערך 2 פעמים
7 'No
לפני 19 שנים • 16 בנוב׳ 2005
7 'No • 16 בנוב׳ 2005
האבטיח שמור לך יקיר. מתי ילדה יפה תענג אותך?
7 'No
לפני 19 שנים • 16 בנוב׳ 2005
7 'No • 16 בנוב׳ 2005
קטונתי מלהבין.