llulu(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
17 בנוב׳ 2005
To Abyss and Master
To Abyss and Master
זה שלך ? זה שלך ? הצביעה עלי אישה בשחור, מביטה מסוקרנת. "כן" רק הספקתי להבחין בתשובתו של המסטר שלי כאשר החבלים התחילו להסגר אלי. ובגאוה ביישנית, קלטתי את תשובתו. והעונג של שיוך זה התערבב לים של תחושות חדשות שעוד הוא החליט להציף אותי בהן לראשונה עוד קודם. צפינו בסשן, ואז: "נראה שאתה מחפש אקשן " אומר מאסטר לאיש יפה שהסתובב עם תיק מלא ציוד . "כן" ענה לו עם חיוך " . "את מסוגלת?" שאל מאסטר מחייך לכיווני , "מסוגלת למה?" השבתי בהפתעה מעט, "להיות קשורה באויר" המשיך מאסטר, יודע כבר שמגיש לי הצעה מפתה כמו חלב לחתול. חשבתי שניות בלבד אבל כבר תחושת החידוש התגברה על תחושת הפחד והנהנתי ב"הן". מאסטר לקח אותי לסיבוב בתוך המועדון. זה נתן לי את הזמן לחשוב שאולי האדון הקושר יכול עוד להתחרט ולתת לי את האפשרות לברוח מין ההרפתקה החדשה הזו. אני ביישנית, אך קרועה אני לפעמים בין רצון לחוש, לבין להתמזג לגמרי כמו אוויר ולהשכך עלידי העולם. כאשר חזרנו ליד זירת הקשירה, האדון הנאה היה כבר עסוק בפרישת החבלים ומאחורי, הרגשתי את היד הנחושה של אהובי הדוחפת אותי אל החוייה. ובכמה צעדים אלה, התחלתי לאבד את תחושותי הרגילות של מגננה, תחושות הזמן, הסביבה הצפופה, הסשנים הקשים קודם לכן. והספייס....המוח עולה אל על ורק השקט ניכנס למודעות- שלווה מיוחדת. הבחנתי בחיוך החם של מאסטר כאשר הוא מתבונן בי – לא בדיוק הבנתי למה. הבחנתי בהערה של הגברת הסקרנית ההיא – לא בדיוק הבנתי למה. עומד לקרות משהו מיוחד?. מחשבות של בריחה אלה, אך לא די כדי לסגת עכשיו ויד קושרת אותי חזק אל הברזל הכבד. האדון הקושר סופר את הקשרים :" 1,2,3,4,..." הוא סופר בטון רגוע והידיים שלו כבר רצות על גופי, פרפרים גרסילים וקושרים וקושרים. חלש הוא החיוך העולה על פניי.אני כבר חצי תלויה באוויר. החפץ שגופי הפך להיות עולה אלכסונית ומהר מגיע אופקי.אני משקיפה לתקרה. החבלים מצילים אותי מכוח הגרביטציה אך משאירים את סימנם על בשרי. הם מתוחים ומסמנים את שדיי, את בטני, את רגליי. הן שובעים ומשאירים רק את ידיי חופשיות. ראשי פונה מטה. איני יכולה לעשות דבר אך, בליטוף קל, האדונים משעינים אותו בתוך בד רחב , הקלה ועונג. בעריסה חושבת אני עד שקושרים את ידיי . "למה?" בקושי ממלמלת אני אך צליל אחד לא יוצא מגרוני , אני כבר בספייס אחר ועפה, ציפור בכלוב, אך שמחה בכנפיים שלה. עפה וקשורה, מתבוננת במסטר המביע את תחושותיו אלי –מתח מיני, ארוטי – בסטירות, במכות על רגליי, בצביתות אל פטמותי, והכול, אני מקבלת בהנאה, בתאווה, בכניעה...כי הוא עושה לי אהבה כעת, בגוף התלוי הזה. לפעמים, ניגשים אלי שני האדונים ומשקים אותי במיים מעט. חוזרת אני אז, בעת ילדותי, תינוקת לרגע בגוף של אישה. עפה...עפה לה הצפור בגוף של אישה, ציפורה פארדיס הזמן עצר מלכת וחיוך אוורירי משורטט לתוך נשמתי. איני אני, כבר לא לי, אך רק לו. http://www.vanessaparadis.net/videos/chanel92coco.mpeg |
|
|
| פטרוניוס{TooT} |
לפני 19 שנים •
17 בנוב׳ 2005
פרסומת זו...
היא בעיני פיסגת יצירתו של גדול במאי סרטוני הפירסומת, הצרפתי ז'אן פול גוד.
נהניתי מאוד לצפות בה שוב ותודה על הפוסט! |
|
|
| פטרוניוס{TooT} |
לפני 19 שנים •
17 בנוב׳ 2005
פרסומת זו...
היא בעיני פיסגת יצירתו של גדול במאי סרטוני הפירסומת, הצרפתי ז'אן פול גוד.
נהניתי מאוד לצפות בה שוב ותודה על הפוסט! |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 19 שנים •
18 בנוב׳ 2005
תודה מתוקה מאד
נהנתי מכל רגע וגם מהטקסט
|
|
|
Tamashi Nawa(שולט)
|
לפני 19 שנים •
18 בנוב׳ 2005
מקסים!!!!
אהבתי מאוד את הפירסומת והתיאור. את מפליאה להביע את עצמך ותחושותייך תודה על הזכות. |
|
|