יערית
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
בעוד 40 שנים, בערך....
מדשאות ירוקות מטופחות מסתירות היטב את המתרחש בתוך מבנה אבן גדול , בעל 3 קומות המובילות אל עליות גג מפותלות ונסתרות וחדרונים אפלים. הגן המטופח סביב כלל אינו משקף את המתרחש בתוך מבנה האבן הגדול- אימתני...
על הכניסה , שלט עץ מהוקצע : '' בית אבות ב.ד.ס.מ.י '' מעט מאוד מבקרים , נדיר כמעט לראות את תשושי הנפש הקשישים יוצאים ממשכנם. יש מי שיחשוב שאולי זה בשל מחלות הזיקנה המגבילות את כוחם ויכולתם אולם... רעש והמולה הנדחקים היטב פנימה ולא נשמעים מבעד לקירות האבן האטומות והענקיות. אחיות צעירות למדי בלבוש לא מהוגן, מספקות לקשישים התמוהים את מנות המזון והתרופות..והתוספות המיוחדות. בקומה הראשונה שלט עשוי אבני חן ציבעוניות , '' נשלטים\ ות '' בקומה זו, האוכל דל, יצועי קרש עטופים בבד דק, שמיכות צמר דהויות ובלויות , בחדר המרכזי בקומה זו, - לובי- מתקבצים יחד סאבים וסאביות קמוטים , רפויים, מידלדלים, אבלללללל בעיניהם כמיהה אינסופית...מבטם נישא כלפי מעלה...אם אורח היה בא לבקר, וודאי היה חושב שמבטם נישא אל השמיים, לתפילה..אך לא ! מבטם ואוזניהם הכבדות דרוכים לאלו שבקומה השלישית (עוד נגיע אליהם.....סבלנות!) על ספסל עץ בלובי יושבות חבורת קשישות חביבה ומלהגות. חלקן עם ספל תה בין אצבעותיהן הרועדות, חלקן אמפתיות זו כלפי זו- אחוות סאביות- מנגבות את הריר הנוזל מעט מהשפתיים הסדוקות, הקמוטות. משוחחות. בשלווה. בציפייה. אינן ממהרות. מעלות זיכרונות מימים טובים יותר במועדון נידח, נשכח, אי שם ביפו העתיקה, מעלות זיכרונות יקרים, מתוקים של כאב אינסופי וכנייעה. אחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, היו זמנים.... ''אויש, אתן זוכרות את הקטנטונת הזו?'' ''מי?'' ''זאת שעברה פה עכשיו, עם נעלי הבית הורודות, יחד עם הזקנה הגותית השנייה '' ''איפה?'' ''אוי סוניה, את לא רואה כלום, שבי בשקט '' ''אהההההה, זוכרת, זוכרת, החרמנייה הקטנה, אמרו שרצתה סקס '' ''רגע, אולגה, תזכירי לי מה זה סקס, בבקשה?'' ''תשתקייייייי'' ''נו? נו?וקיבלה?'' ''נו, מאמעלע , אז כל מה שרצתה הקטנטנה היה להתבדייח , לא הבינו אותה '' ''עשתה בלאגן לא?'' ''נו, כן, תמיד היה בלאגן, וטוב היה, חבל שנגמר...אחוווווווווווווווווווווווות, אני מתחננת לקטטרררררררררר '' ''היא לא תבוא...את יכולה להתחנן עוד הרבה, היא בקומה..ה ה י א ..'' ושוב נושאת עיניים מלאות כמיהה. בקומה השנייה, בלאגן גדול. האחיות מנסות להרגיע , להסדיר שקט , אך לשווא. הוויכוחים אינם נגמרים '' תורי למרק, לא נכון, תורי היום! שקרןןןןןןןןןןןןן, תורי לקבל חוקן, לא נכוןןן, תורך היה אתמול '' שלט עשוי אבני פנינה צחורות ומילה אחת : '' סוויצ'ים '' האחיות עסוקות בקומה זו ללא הפסקה. הדרישות בלתי נגמרות ובכל רגע משתנות. כן טיטול, לא טיטול, מסרבים בתוקף ליטול תרופות, מתחננים כעבור שעה לתרופות...ב ל א ג ן. ''שרה'לה...'' מתגלגל לו קשיש אחד במהירות של 100 קמ''ש בכיסא הגלגלים המפואר, עשוי עור וחריטות ועיצובים מיוחדים, ''שרה'לההההההההההה, את חייבת לראות איך קשרתי את האחות '' שרה'לה, בטיטול בלבד, מתגלגלת לאיטה על המקל, ''יווווווווווווווווווווו, איזה יופי, מוישל'ה, בוא נדחוף לה גאג ונקרא לכל הקומה '' ''לא, עזבי אותם '' שולח לה הקשיש קריצה האחות הנאה קשורה למיטה , מהודקת היטב ומנויילנת כראוי. ''אחחחח, עבודה ניפלאה שלי. אני גאה בעצמי '' אומר הקשיש וכבר רוצה לשלוף את האיבר המדולדל, אך עקב היותו סנילי, לצערנו, שוכח, ו....נרדם. על האחות. בקומה השלישית, שקט ושלווה. שלט עשוי יהלומים מעטר את דלת הכניסה הכבדה: '' שולטים\ ות '' על כורסאות עור, וכיסאות גלגלים משוכללים במיוחד, יושבים האדונים והגבירות של פעם... כולם בחלוקי קטיפה , משוחחים בשלווה, על דברים שעשו ועוד היו רוצים לעשות. אחת הגבירות, בת 92 לערך, עדיין מתלבטת האם העבד ראוי לה או לא. כמובן, אין מכבודה לחלוק את הרהוריה עם עמיתיה המכובדים. לכל שולט ושולטת יש שלט ובו המוןןן כפתורים ומסך קטן שדרכו הם רואים את המתרחש בקומות התחתונות. בכל רגע שיחפצו, יכולים לנעול את דלתות החדרים, המיטבחים, האמבטיות ,השירותים, בקומות שמתחתם. רק ש....מרוב כפתורים...הם, אפעס, כבר לא כל כך זוכרים על איזה כפתור צריך ללחוץ בדיוק. אבל, כמובן, איש מהם אינו מודה בכך. ''אהה..לורדסוניקס , שיחררת כבר את נשלטת ב' מחדר 17 ? '' ''אהמממ..'' הלורד מכחכח בגרונו באי נוחות, '' לא, לא, היא עדיין בעונש '' אומר ומבטו אינו מסגיר את העובדה שכבר מעל לשבוע הוא מחפש את הכפתור ההוא ''אני מבין...'' '' ליידימולאן, האם את כיבית את האורות במיטבח של המתחלפים??'' ''מי אני? מה פתאום?'' ''אלא מי?'' ''ליידידי'' ''מי, אני?'' ''כן, את.'' ''מה פתאום?'' ''אלא מי?'' ''נו באמת.....אני מבקש...גבירות נכבדות. תנו לי לטפל במצב '' '' סלח לי, הברון אדויל, אך אנחנו מסתדרות מצויין'' וכך זה נמשך ונמשך . ובעליית הגג....המממ....שפע של זימה(אם תרצו עוד- רק תבקשו) וגם פוסט זה ממש כמו קודמונכתב בהומור  ( פרופרוציות אנשים)
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
קבלי 10 רק על הרעיון ..
יש מערכון כזה , של דודו דותן ע"ה .. בית אבות של אומנים .
בכל אופן , את קטנה גדולה .. מאד .
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
ובעליית הגג....המממ....שפע של זימה(אם תרצו עוד- רק תבקשו)
גררררררררררר עוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווד ככה מפסיקים, דווקא בחלק הכי מעניין? 
עווווווד 
|
|
|
|
נהגתי להזקיר בעברי
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
גדול!
גדול!
(אני מוצאת את עצמי לא מעט מהרהרת איך ומה נזכור בעוד 40 שנה). |
|
|
| Adonasuy(שולט) |
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
סחתיין על חלוקת הקומות- לא לשכוח-
המרתף- שלי!!!!
|
|
|
|
Lilu-FemdoM{Pon}
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
השוטים שלי !
|
|
|
|
DEVIL EYES
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
היי את לא היחידה שיודעת לכתוב פה...
כל הנכנסים אל בית האבות מבחינים בדלת הברזל השחורה מצד שמאל של הקפיטריה
מעטים יודעים מה מסתתר מאחוריה בשעות לילה מאוחרות , שכולם ישנים, לפעמים ניתן לשמוע את הדי הצעדים של השטן,מתהלך במסדרונות החשוכים, עוקף עבד שקיבל עונש לישון בלילה במסדרון , דורך בשלולית שתן יבשה למחצה של מישהו שכניראה לא חיבר טוב את הקטטר .. מגיע לדלת הברזל השחורה, מוריד מעל צווארו שרשרת מחוליות שחורות שעליה מתנדנד מפתח שחור ומעוקל. מכניס את המפתח למקומו בדלת, מסובב נשמעת נקישה מתחתית עמומה, והדלת מחליקה הצידה אל תוך הקיר. הוא פוסע אל תוך המסדרון האפל, אחרי מספר צעדים הדלת נסגרת אליו וננעלת . לאחר כעשרה מטרים בהליכה בחושך כמעט מוחלט (הוא כבר מכיר את הדרך בע"פ בהליכה בשנים שעברו) הוא מגיע לדלת של מעלית עשויה מתכת בצבעים שחורים, מעל הדלת שני פסלי גרגויל עם כנפיים פרוסות המביטים אל המרחק בעייני האודם הבורקות שלהם. הוא מרים את כף ידו לצד ימין, חתיכת מתכת שחורה מחליקה ממקומה וחושפת לוח שחור, הוא מצמיד את ידו, סריקת קרני ליזר אדומות מתחילה לסרוק את היד הגרומה, מאירות את המסדרון בצבעי הדם שלהם. הסריקה מסתיימת בצפצוף , נורה ירוקה נדלקת, הוא מתרחק לאחור, ודלתות המעלית נפתחות לשני הצדדים בלחישה. אור לבן פורץ מנורות ההלוגן אל קירות המתכת הכסופים של המעלית, ומאיר את המסדרון השטן פוסע אל תוך המעלית,היא מקבלת אותו לתוכה בסגירת דלתותיה חרישית. בתוך המעלית יש רק שני כפתורים, בעלי חיצים מנוגדים. כפתור עליון כסוף ותחתון מאבן שחורה ומבריקה הכפתור השחור נלחץ. המעלית מתחילה לרדת, יותר מהר ויותר מהר, צונחת ממש, השטן מרגיש את ההרגשה המוכרת של ריחוף חלקי ואיבוד כח המשיכה כתוצאה מהנפילה. לאחר מספר שניות שנראות כמו נצח, המעלית מאיטה, ונעצרת. בעומק של 200 מטרים מתחת לבית האבות. הדלתות נפתחות בלחישה חרישית אל תוך חלל גדול ואפל המואר בנרות השטן פוסע אל תוך האפילה , דורך על רצפת אבן של מערה עתיקה הוא יכול לשמוע את שריקתם של העטלפים הממלאים את תקרות המערה, מתבוננים בו בעייני פנינה שחורות. החלל האפל מתפצל למזלג משולש. הוא פונה אל המסדרון הימני, לאחר הליכה במסדרון מלא בקורי עכבישים הוא פוסע על משטח אבן חלקלק ממים הנוטפים מהתקרה.. על המשטח חונה לה הבאטמוביל ! עליה הוא יוצא להציל את עיר החטאים תל אביב סיטי מברוני הפשע! לא סתם... הממ..קבלו ביטול בקשר למסדרון האחרון, נסחפתי.. השטן עומד במזלג המסדרונות , ופונה אל הצד השמאלי המסדרון יורד למטה בגרם מדרגות צרות, שבסופו קיר שחור , ולידה יושב שומר מגולח ראש בעל זקן עבוט..הוא יושב פה כבר 30 שנה, הגיע לפה אחרי המלחמה הגדולה של שנת 2033 שהחריבה את מרבית המזרח התיכון, ישראל, וכמובן תל אביב – יפו ...היו כאלה שיאמרו , יופי...כל היפואיסטים הלכו לעזאזל, אבל למה המועדון הלך..לאחר שהמועדון נחרב השומר שלו מזה 25 השנים האחרונות הצליח להציל רק את עצמו, ואת גופתו של בעל הבית. בזכות קשריו הוא הגיע למקום בו הוא נמצא כיום. השטן מביט בו, הוא מושיט יד גדולה לעבר מנוף בקיר, קיר האבן השחור מתרומם וחושף מסדרון (נוסף.מי בנה ת'מקום הזה..מלא מסדרונות..) ממרחק ניתן לראות אור צהוב עמום לאחר הליכה של 100 מטרים לערך הוא מגיע לחדר גדול מואר בפלורוצנטים דהויים ומצהיבים עכבישים מטיילים על הקירות מלאי הטחב הירוק, והרצפה עשויה מרצפות אבן גדולות . זהו חדר השימור של אנשי הקהילה. משני צידי המעבר עומדים מסודרים אחד אחרי תאי זכוכית גדולים מלאים בפורמלין, בתוכם צפים האנשים שעזבו אותנו ב30 השנים האחרונות. בסוף החדר על במה מוגבהת ניצב תא זכוכית גדול, ובתוכו צפה גופתו המרוטשת למחצה של עמוס.. מקום של כבוד מגיע לו אחרי הכל, הוא איחד בין הרבה מאנשי הקהילה בזמנים עברו. השטן רואה שתאי הזכוכית שלמים והלחצים בתוכם תקינים ניגש אל תל הזכוכית שרק מולו ניצבת כורסת קטיפה אדומה בודדה, שולחן קפה קטן, ומאפרה הוא מתיישב בכבדות על הכורסא, מדליק סיגר צ'רציל אכותי, ומביט בגופתה היפייפיה של המכשפה.. כל כך יפה הוא חושב... מי היה חושב שהמוות יחמיא עוד יותר לגיזרתה. נראית כל כך שלווה..פני מלאך.. לאחר סיום הסיגר הוא פוסע חזרה אל מזלג המסדרונות ופוסע אל המסדרון המרכזי במסדרון זה משני צדדיו תאים קבועים בקיר, ומחיצות של זכוכית משוריינת אוטמות אותם. בתאים אלו מוחזרים האנשים המסוכנים ביותר שנתפסו ונכלאו במרוצת השנים. החל מהרצל המקצץ , אודטה, ורדה רזיאל ז'קונט גרמה כהן מיכאלי,שמעון פרס –שעדיין מאמין שהוא ינצח במשהו בגלגול הזה, סאדם חוסיין שקיבל עונש מאסר עולם בשילוב החדרה יומית של הפלאג המעוצב של טיצ'ר, בצורת אננס בשל.. אם כבר הזכרנו את טיצ'ר, הוא ה Q של עולם הבדס"מ.. בדומה לבחור שהיה מכין צעצועים מגניבים לגיימס בונד.. הוא האחראי ב20 השנים האחרונות להמצאת ויצור שכלולים . בין היתר רשומים על שמו צעצועים כגון הפלאג ההידראולי המתרחב,השוט החשמלי,הוויברטור האלקטרוני הראשון שמזהה באופן מדוייק באמצעות חיישנים את מיקומו המדוייק של הדגדגן במרחבי הכוס.. למרות שאפילו מכשיר מדוייק זה לעיתים לא מוצא את הנקודה.. ויש החושבים שהיא עדיין מיתוס. כמו כן המצאות כמו אזיקי הבומרנג.. הכדורים הקורדים (רעיון שנשאב מהגדורים הסיניים, רק שהיה מיועד לשימוש אנאלי..) והמצאות נוספות. השטן ממשיך ללכת (כמה הוא הולך הזקן המנייאק הזה באמצע הלילה..) במסדרון האפל (הגיע הזמן להתקין מנורות לא?) מגיע לדלת כסופה מחוזקת בברגי טיטניום מקרב את פניו אל חיישן , קרניים סורקות את עינו, אישר מתקבל, הדלת נפתחת כמו צמצם של מצלמה. בתוך החדר כסא שחור מעור, סביבו מסכי מחשב שטוחים מכסים את הקירות. על הקיר המרכזי רצים מספרים על סרט אלקטרוני נע בצבע אדום עולים מרגע לרגע.. הסכום עכשיו עומד על 158.846.443.990$ על הכסא יושב מי שהיה בזמנו מקים אתר הכלוב המיתולוגי, עכשיו יושב שם סייבורג,חציו מכונה, חציו אדם. לאחר שנעשה מליארדר מגביית תשלום מחברי הכלוב לפני כמה עשרות שנים, הוא החליט שהוא רוצה לחיות לנצח, ושילב את גופו בגוף רובוטי בעל תוכלת חיים של 300 שנה. מחדר זה הוא ממשיך לפקח על האתר שעובד ברשת האינטרנט הטלפטית החדשה. כל יום אנשים חדשים מגיעים לאתר, מתמכרים לעולם הבדס"מ, נמשכים לתוכו.. וזהו..כלובי מחזיק בנשמתכם ברצועה וירטואלית! השטן מניח יד על כתפו של כלובירובוט,הוא מסתובב אליו, מביט בו בעיניי סייבורג אדומות, ואומר בקול מתכתי – הלילה הצטרפו אליינו עוד 12439 חברים חדשים. בקרוב אני אשלוט בעולם , ובכל משתמשי האינטרנט !! זורק את ראשו לאחור, ופורץ בצחוק מתכתי גדול !!!!! *כל הדמויות הם דמויות פקטביות, כל קשר לאנשים אמיתיים הוא מקרי בהחלט. בסיפור זה לא נעשה שימוש בחיות אמיתיות,לא נפגעו דולפינים או כל חיה כלשהי- רק בעבדים ושפחות..ולפי חוק 34ר/ו8 יותר השימוש להנאה,מחקר,שיעמום –בכל שפחה או עבד. כל הזכויות שמורות ל DEVIL EYES © 19.11.05 |
|
|
מנטרה(שולט)
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
גמני רוצה
SHE,
רק תגידי איפה נרשמים ? 
|
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
20 בנוב׳ 2005
גמני רוצה ...!
''היי את לא היחידה שיודעת לכתוב פה...''
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ בערב גשום אחד הגיע זוג צעיר אל האיזור הנידח , לא הכיר את המקום ואת יושביו. עצר את הרכב בתנועה מהירה , בחיפוש אחר מיקלט מפני הגשם. כנראה איבדו את הדרך וחיפשו מקום לינה. מתבוננים בעיניים מלאות תקווה במדשאות הירוקות ( אולי יש שם עוד כמה דברים ירוקים, דווקא יכול להיות נחמד..  ) , רצים מהר, חבוקים, בגשם וקוראים את השלט הלא כל כך מובן : '' בית אבות ב. ד. ס. מ. י ''
מה זה, לעזאזל, ב. ד. ס. מ . י . ??? ראשי תיבות של- מה ? אולי...משהו מיליטנטי ? מקישים על הדלת בחוזקה, רועדים מקור. קשיש גבוה, גמלוני משהו , בעל חיוך תמים לכאורה ומצלמה ניצחית בידו , מגמגם בנימוס לקראתם : '' היייי ככככ נ סססווו '' פלאשששששששש, עיניהם מסונוורות מהבז המצלמה. הקשיש הגמלוני על מקל רוכן לנשק את ידה של הצעירה המבולבלת '' הב-ה הצטרפו...שבו...שתו משהו '' שני הצעירים נראים מבולבלים לחלוטין, אך מאושרים על שזכו למיקלט מפני ממטרי הזילעפות שבחוץ. עולים במעלית המשוכללת של השטן ( כל הזכויות שמורות לדוויל-אייז וכ'ו וכ'ו ) , היישר אל הקומה השלישית. קשיש אדמוני מרייר, קצף ניגר משפתיו, ואחות צמודה במטלית משי מנגבת את שפתיו , ניגשים אליהם , ''מממייייייי אתם?'' מתעניין הקשיש האדמוני ושולח מבט מהיר אל הקשיש הגמלוני . ''אנחנו...פשוט טעינו בדרך...'' הם נראים כה אבודים.. אט אט מתקהלים סביבם כל האדונים והגבירות של הקומה השלישית. אחחחחחחחחחחחחחחחח, מזמןןןן לא היה כאן טרף צעיר ומתוק כל כך. שוקלים מה לעשות עם הבחור. הוא מיותר , לדעתם. אך הקשישות מסרבות ! לא ולא ולא ! כפות רגליהן מזמן לא זכו לפינוק הגון . מציעים להם אמבטייה מהבילה , האחיות מתבקשות להכין עבור הזוג הצעיר את האמבטייה... נרות, ג'קוזי, אלכוהול בשפע ( כן, כן, י ש אלכוהול בבית אבות בדסמי'' )
האדונים והגבירות מתכנסים לישיבת-צוות. ''ראשית, יש להפריד בין הבחור לבחורה. '' הכל מסכימים על כך. סופסוף שורה הסכמה הדדית בין האדונים הנכבדים לגבירות האצילות. '' שנית, עלינו לדאוג שהבחור יהיה קשור. רוב הזמן '' ליידיסוניקס פורצת בצחוק מהול בשיעול , '' אל דאגה, סימכו עליי '' מכינה את החבלים הצהובים הכחולים האדומים הירוקים השחורים ''הממ...לייידיסוניקס, זה יספיק '' ''שנית, יש להניח לצעירה להתרגל. לא לשעוט עליה בבת אחת '' מסביר קשיש בהיר אחד בחיוך נעים האדונים נעים באי נוחות במושבם. פרגית אחת...30 אדונים... האדון הבהיר פותר את הבעייה, '' 30 ימים בחודש, נוציא מזה את הימים שאין אפשרות לקשור, לעשות מדיקל, את ימי הבדיקות, את ימי החוקנים, את הימים בהם אנו צריכים לבקר בקומות התחתונות ..'' ''אהה....מה בעצם נשאר לנו ? '' אי שם, בג'קוזי רחב הידיים עושה הזוג- שומו שמיים ! - אהבה ו נ י ל י ת - לחלוטין . הם מתענגים זה על זה, ועל האמבט, מתלבשים, ויוצאים אל רכבם. '' קשישים תימהוניים '' מצחקקת הצעירה '' בהחלט, מסכים בן זוגה, אך חביבים להפליא וללא ספק נדיבים מאוד '' ובקומה השלישית ממשיכים הדיונים :P
|
|
|