דפי.
|
לפני 19 שנים •
17 בנוב׳ 2005
הדיסוננס הקוגנטיבי בראי הבדסמ
מה זה דיסוננס?
דיסוננס הוא שילוב של שני תווים או יותר, היוצר מצב של חוסר הרמוניה. וזה בהקשר המוזיקלי. דיסוננס קוגנטיבי? תיאוריה זו טוענת כי שמירת העקביות היא מניע מרכזי לאדם. אדם שחלה אצלו התנגשות בין עמדה לעמדה יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה. תחושה זו תדרבן אותו לשנות את עמדותיו, כך שהדיסוננס ייעלם. לדוגמה, חייל הנשלח למשימה שאינו מאמין בה יגבש מחדש את עמדתו, כך שהמשימה תיראה לו הכרחית וצודקת. והסוגיה שאני מעלה היא כזו, אין ספק שכמעט כול אדם, וכן אני מסייגת כי ישנם יחידי סגולה, שנכנס לעולם הבדסמ חווה דיסוננס קוגנטיבי שהרי כול רעיון הבדסמ אינו רווח בחברה שלנו קיימת וזהו לא דבר מקובל ונתפס כחריג ואלא אם חונכת וגדלת בסביבה תומכת בדסמ, תחווה דיסוננס בהיכנסך לעולם הזה. ואני אנסה להסביר יותר בפרוטרוט אודות התאוריה, התאוריה בעצם מדברת על מחשבה לאחר מעשה בהקשר לעמדה שאותו אדם גיבש, למשל אם אדם מחזיק בדעה שעליה לארץ זה חשוב וטוב ובמקרה הוא נתקל בהצעת חוק לכנסת להגדיל את קצבאות העלייה ומיד הוא מתנגד לה, כאן נוצר הדיסוננס מצד אחד הוא טוען שהוא תומך בעליה אך מאידך הוא לא מוכן לתרום לה ואז הוא מנסה לשכנע את עצמו בצדקתו בכך שהוא משנה את עמדתו הראשונית על כך שהעלייה היא דבר חשוב ומתרץ בתירוצים שונים כדי לפתור לעצמו את הדיסוננס. מהדוגמא אני משערת שכול אחד מכם יכול לשחזר לעצמו את הדיסוננס שחווה בהיתקלותו לראשונה בבדסמ אם זה התנגשות עמדה ומעשים: מכות זה רע ולעומת זאת אני נהנה מספאנקים ועוד כאלה וכאלה. השאלה היא איך פתרתם את הדיסוננס? יותר מזה אשמח אם תספרו מה היה הדיסוננס ואיך הוא נפתר. דפי. |
|
|
דיסוננס
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
מה זה דיסוננס?
טוב,
זה פשוט, זה אני 
|
|
|
Tame
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
שאלה מאוד מעניינת..
במבט לאחור אני לא מזהה בעצמי דיסוננסים קוגניטיביים רבים בהקשר הבדסמי, מגיל צעיר זה נראה לי מאוד מתבקש. עם זאת יש דיסוננס קוגניטיבי אחד שאני מזהה בעצמי ושלדעתי עדיין לא פתרתי. מדובר בעניין ההשפלה. מצד אחד בזמן קיום יחסי מין בדסמיים (או "סשן" הכולל יחסי מין) בדרך כלל ההשפלה היא אחד הגורמים המרכזיים בהנאה שלי. ההשפלה מככבת גם ברוב רובן של הפנטזיות שלי. עם זאת (וזה משהו ששמתי לב אליו רק מאז שהתחלתי להכיר את העולם הבדסמי בהקשר ה"קהילתי") לרוב חורה לי מאוד עצם מושג ההשפלה או עצם המחשבה על להיכנס למצב כזה. כשזה מגיע להשפלה מחוץ ללהט היצרי של ה"סשן" אני מרגיש ונילי לחלוטין. לפעמים אפילו קריאת פרופיל של דומית עלול להצית בי את הדיסוננס הזה כשמצד אחד אני אפילו קצת רוגז על הנימה המזלזלת ומצד שני משהו בתוכי משתוקק לחוות דווקא את זה. הדיסוננס הזה הוא בעצם חדירה של מין וניליות לתוך הבדסמ. כנראה נובע משום שאני מפריד את התחומים הללו בחיים שלי בצורה מאוד ברורה. יתכן שהדחף לשמור על ה"גאווה" או על ה"כבוד" נובע מאיזה חוסר ביטחון או אפילו רגש נחיתות שאני צריך לעבוד עליו. בשורה התחתונה זהו דיסוננס קוגניטיבי שלא פתרתי והייתי שמח לשמוע מעוד אנשים במידה וקיים אצלהם דיסוננס קוגניטיבי שכזה ואולי אף לשמוע בנוסף על דרכי ההתמודדות שעזרו להם להתגבר עליו או לפתור אותו. 
|
|
|
| real-one(נשלט) |
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
ואני הייתי רותה לדעת
מאיפה הקביעה הזו:
ציטוט: והסוגיה שאני מעלה היא כזו, אין ספק שכמעט כול אדם, וכן אני מסייגת כי ישנם יחידי סגולה, שנכנס לעולם הבדסמ חווה דיסוננס קוגנטיבי
יפה שאת מסייגת, יפה שאת מוכנה לתת הנחה ליחידי סגולה. היומרנות לקבוע קביעה חד משמעית שכזו, מאיפה היא הגיעה ? אולי אני נשמע חריף ובוטה קצת, אבל, לפי ניסוח המשפט, את קובעת, לא מניחה, לא משערת, אלא קובעת שכמעט כל אחד, פרט ליחידי סגולה. אז אולי אני יחיד סגולה שלא רואה את עצמו בודד, ואולי אני עם דיסוננס קוגנטיבי אחד או יותר. אבל איפה המחקר שנערך, שבו הוכח שכמעט כל אדם ב-BDSM חווה דיסוננס קוגנטיבי ? לי זה נשמע כמו דמגוגיה. קל מאד להניח הנחה, להכריז עליה כעל קביעה, ולחכות לתשובות, אחרי שנקבע הכיוון. זה נקרא בפסיכולוגיה שאלה מנחה. |
|
|
|
Tame
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
real one
זה באמת עד כדי כך מפריע לך? דמגוגיה? יתכן שהקביעה נכונה או שאינה נכונה נניח לרגע שהיא אינה נכונה ולרוב ה"בדסמיסטים" אין ולא היה דיסוננס קוגניטיבי בהקשר הזה.. זה עד כדי כך נורא שזה זוכה לתואר "דמגוגיה"? למה אתה כועס כל כך? |
|
|
פסיכו לוג(שולט)
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
כיצד פתרנו את הדיסוננס?
ענית על כך. פתירת דיסוננס היא מאוד פשוטה. זה פשוט שינוי דעה. הניסוי הקלאסי שהוכיח את התופעה היה הטלת משימה משעממת ומיותרת על שתי קבוצות. קבוצה אחת תוגמלה (לפי מיטב זכרוני) בדולר אחד, והקבוצה השניה תוגמלה ב-20 דולר. לאחר המטלה הארוכה נתבקשו המשתתפים לענות על שאלון ששאל כמה הם נהנו מהמטלה. קבוצת 20 הדולר ענתה שלא. קבוצת הדולר ענתה שנהנתה (בממוצע) יותר. ההסבר הוא שלקבוצה זו לא היה נוח להרגיש שבזבזה את זמנה לריק ללא תמורה כלל, ולכן בצורה בלתי מודעת חברי הקבוצה הטו דעתם לכיוון של "בעצם כן נהניתי קצת". אני יותר מתעניין באיך אנשים הגיעו לעולם הזה מנקודת מבט פסיכודינמית, ובעיקר דרך מנגנוני ההגנה של האגו. |
|
|
עינב(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
ראוי לציין שני דברים:
ראשית, הוגה התיאוריה הינו ליאון פסטינגר. שנית, באותו ניסוי שהוזכר הנבדקים שהשתייכו לקבוצה שקיבלה דולר אחד בלבד היו צריכים לשכנע נבדקים חדשים שהניסוי מעניין ושכדאי להם לעשות אותו (בתמורה לתגמול כספי שיקבלו על השכנוע) . זה למעשה מה שיצר את תחושת הדיסוננס - הצורך להיות "נאמן לעצמי" מול הצורך לשכנע אחרים במשהו שאיני מאמין בו. |
|
|
| real-one(נשלט) |
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
tame
מה מרגיז אותי זה לא הניסיון לבדוק תיאוריה כזו או אחרת, או תחושות בטן, או כל שם אחר שתקרא לזה. זכותה של דפי לשאול שאלה שכזו, ואני האחרון שיגיד לא לשאול, זכותי כמובן תהיה לענות או לא בהתאם להרגשתי ודעותי. מה משרגיז זה הניסיון לקבוע עובדות, על סמך כלום. ולכן אני קורא לזה דמגוגיה. לא למהות השאלה, שיתכן שיש בה משהו ויתכן שלא, אלא לדרך הצגת הדברים, להכללה שהיא עושה. ההכללה הזו, באיצטלה פסיכולוגית, בעזרת שימוש במונח מקצועי, היא הדמגוגיה בעיני. הקביעה הנחרצת שכולם (פרט ליחידי סגולה....) עינת: הניסוי שאת מזכירה יחד עם הוגה התיאוריה אין להם ולא כלום עם הקביעה של דפע. מדובר בתיאוריה מתחום הפסיכולוגיה, והניסוי בא לאשש את התיאוריה בכללותה, ולא למקרה הפרטי הזה שבו לא נערך שום מחקר ושום ניסוי. |
|
|
|
עינב(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
real one - השם הוא עינב ולא עינת, תודה.
ואת המידע לגבי התיאוריה והניסוי הוספתי למה שאמר פסיכולוג בספת עור, שלא בהכרח בחיבור עם מה שאמרה דפי, ולא דפע. |
|
|
|
דפי.
|
לפני 19 שנים •
19 בנוב׳ 2005
real-one כתב/ה: tame
מה מרגיז אותי זה לא הניסיון לבדוק תיאוריה כזו או אחרת, או תחושות בטן, או כל שם אחר שתקרא לזה. זכותה של דפי לשאול שאלה שכזו, ואני האחרון שיגיד לא לשאול, זכותי כמובן תהיה לענות או לא בהתאם להרגשתי ודעותי. מה משרגיז זה הניסיון לקבוע עובדות, על סמך כלום. ולכן אני קורא לזה דמגוגיה. לא למהות השאלה, שיתכן שיש בה משהו ויתכן שלא, אלא לדרך הצגת הדברים, להכללה שהיא עושה. ההכללה הזו, באיצטלה פסיכולוגית, בעזרת שימוש במונח מקצועי, היא הדמגוגיה בעיני. הקביעה הנחרצת שכולם (פרט ליחידי סגולה....) עינת: הניסוי שאת מזכירה יחד עם הוגה התיאוריה אין להם ולא כלום עם הקביעה של דפע. מדובר בתיאוריה מתחום הפסיכולוגיה, והניסוי בא לאשש את התיאוריה בכללותה, ולא למקרה הפרטי הזה שבו לא נערך שום מחקר ושום ניסוי. ראשית תודה לעינב על התיקון בשם. כן פסטינגר הוא הוגה התאוריה. ONE שלא תבין אותי לא נכון אני העלתי תיאוריה שנראית לי נכונה דוקא בהקשר שלה בתוך הקהילה וכול זאת על פי ניחוש מלומד שכמעט וכן שוב אני מסייגת.... כול אדם שנכנס לבדסמ מסיבה כזו או אחרת חווה את הדיסוננס שכן החברה שלנו בכללותה אינה מחנכת להתנהגות שכזו, ואני לא שופטת או פוסלת רק מציינת שזו דרך התנהגות, ועל כן באם התחנכת בדרך שונה מזו שבה אתה בוחר להתנהג בהכרח יתרחש אצלך הדיסוננס השאלה היא רק איך אתה פותר אותו ואם במקרה שלך נפלתי על אחד מיחיד הסגולה, סתם כי זה משעשע אותי, שאצלם לא קרה הדיסוננס אני עוד יותר אשמח אם תוכל להסביר הכיצד. כלומר במה אתה שונה ומה היו מחשבותיך בנושא בתחילת דרכך בבדסמ ואם התחנכת מבטן ומלידה על עקרונות הבדסמ .....וואלה הרווחת. שבוע טוב דפי. |
|
|