ילדות קשה,ילדים מוכים,הורים מכים,והשכן עושה מעשים מגונים....

ילדות קשה,ילדים מוכים,הורים מכים,והשכן עושה מעשים מגונים....

DomDomina​(שולט) • 16 באוג׳ 2003

בשיטוטי בפורומים השונים,אני נתקל בממש חומת שתיקה סביב הנושא הזה.
רובם אומרים,איזה שטויות,מה הקשר בין ילדות קשה לבדס"מ.
אני לא יודע למה,אולי הבושה ואולי הפחד לא נותנים לאנשים להפתח כמו שהם נפתחים בתיאורי סשנים.
למה זה קורה?
ולא יכול להיות שאני טועה,כמעט כל סאב או שפחה שפגשתי,עברו סיפור קשה בילדותם עם ע"י הורים משפחה ועד שכן או זר גמור.
אז ,שלא יגידו, זה לא נכון,מה הקשר?יש לדעתי קשר, אישי ומיוחד לכל אחד ואחת.
אז מה דעתכם? תרימו את הכפפה.
ולכל מי ששואל או ישאל,רגע שגם דומדומינה יענה
בהמשך..בהמשך

מאסטר יקיר​(שולט) • 16 באוג׳ 2003

ידידי,
ישבתי וישבתי,
נברתי וחפרתי בילדותי,
חיפשתי איזו הגדרה מתוך אלה שהעלית
שתתאים לי או שתצדיק את היותי בבדס"מ
ו...
צר לי לאכזב אותך.
לא נאנסתי - לא אנסתי.
לא הייתי ילד מוכה ואף לא ילד מכה.
לא היה לי שכן שיעשה בי מעשים מגונים,
(למרות שחיפשתי )

ילדות קשה...?
אם מצב כלכלי לא הכי מזהיר במשפחה, בזמן הילדות שלי,
זה סיבה להיות בבדס"מ....
לא חושב, אחרת אחוז גבוה מאוד היה משוייך לעולמנו,
והמועדון ביפו היה צר מלהכיל

בכל מקרה,
אני מחפש לי סיבה אחרת, אולי יותר מאוחרת.

pam • 16 באוג׳ 2003

אני חושבת שזה עובדת בדיוק להיפך.

קודם אתה נולד עם התכונה הכנועה. זה נמצא אצלך, בפנים, מגיל מאד מאד רך.

בלי שתדע, אתה מקרין את זה.

ויש מספיק זבלים שהחלום שלהם הוא לנצל את זה.

שים לב שכמעט ולא שומעים סיפורי אונס או התעללות אצל נשים או גברים דומיננטיים עם נוכחות של חוזק והרתעה, במקום הרתעות.

infinite​(נשלטת) • 16 באוג׳ 2003

דומדומינה , יקירי , גם לי צר לאכזב , אמנם עברתי מה שעברתי ,אבללללל - הייתי ככה
עוד הרבה לפני זה ...(-:
זה תמיד היה נראה לי משהו טבעי .

זאלופון​(שולט) • 16 באוג׳ 2003

אם אני צריך לסכם את הילדות שלי במילה אחת היא תהיה: רגילה.
אם יבקשו ממני לפרט, אגיד: רגילה מאד מאד מאד.
יותר מזה באמת אין לי מה לומר על הילדות הכל כך נורמלית שלי. הדבר היחיד שלא היה שגרתי עד כדי שעמום בה הוא שכבר מגיל תשע בערך, כשהיצר המיני מתחיל לזקוף ראש, ידעתי במעורפל שהפנטזיות שלי הן לא מה שהחברה מגדירה "רגילות" ובוודאי שלא "רגילות מאד מאד מאד".

עובד אלילות​(נשלט) • 16 באוג׳ 2003

כנ"ל בזנטי, רק בגיל 11 במקום 9. יש לי משפחה מאוד תומכת ואוהבת מכל הצדדים, אם כי לא מושלמת. ישנם אנשים רבים שסבלו הרבה יותר בילדות שלהם מבחינת תנאים חיצוניים ממני, הורים קשים, קפדנים, קפריזיים ולא הופכים לבדסמים. ולהפך.

נראה לי שבדסמ זו תכונה כמו הרבה תכונות, שהאדם נולד עם הפוטנציאל שלה והחינוך והבגרות שלו קובעים ומעצבים כמה מן התכונה הזו יהיו דומיננטים בנפשו של האדם. אני הבאתי את הבדסמ איתי עם בואי לעולם, כמו שהבאתי תכונות אחרות שנולדתי איתם ושניכרו בי בהיותי עולל.
אני לא מאמין שהתינוק הוא פלקט חלק ולבן שרק מגיב לאיך שמתייחסים אליו, אלא הוא נולד עם זרעים קטנים של אישיות שמתפתחים בדרך זו או אחרת לכיוון זה או אחר בהתאם לתנאי ילדותו.

נראה לי שהסיבה לבדסמ אצלי היא נפש פגיעה באופן יוצא מן הכלל, וחוויית תסכולים במידה מוגברת ובאופן כזה שמפנה את התקפנות שנוצרת בעקבות זאת כלפי פנים במקום כלפי חוץ. הפנמה. אנני יודע למה, אבל זה המנגנון שהתפתח אצלי, זה הטבע שלי. ייתכן שעודדו אותי להיות ככה, אבל לא באמצעים חריגים ובלתי שגרתיים בשונה מרוב בחברה.

ייתכן שהייתי הופך למזוכיסט מוגבר בתנאי חיים קשים יותר, או או למזוכיסט מופחת בתנאים אידיאליים עוד יותר, אבל בכל מקרה קשה לראות את עצמי סדיסט או תקפני - לפחות לא מבחינה מינית.

תאיר​(נשלטת) • 16 באוג׳ 2003

אני חושבת שהמשיכה לבדס"ם, יכולה להיות נטועה בילדות, אבל לא בהכרח בצורה פשטנית כזאת של "כל מי שמתעניין בקטע בטח נוצל בילדותו". בדסם הוא תחום רחב נורא, אנשים מחפשים בו דברים שונים, בין השאר בגלל שהם הגיעו לכאן מסיבות שונות ומרקע שונה.

לי היתה ילדות תמימה לחלוטין, הורים שלא הרימו עלי יד מעולם, אף אחד לא נגע בי בצורה מינית לפני שבגרתי ורציתי את זה, ובכל זאת מגיל צעיר הפנטזיות המיניות שלי היו בכיוון.

אפשר להמשך לבדסם בגלל שגדלת בבית שבו מין היה דבר אסור וטמא ואם "מכריחים" אותך אתה לא "אשם" בהנאה.

אפשר להמשך לבדסם בגלל שאתה אדם רודף סיכונים או מכור לחומרים השונים שהגוף מיצר במצבי פחד וכאב (מצב מולד).

אפשר להמשך לבדסם בגלל שבילדותך ההורים שלך היכו אותך ואחר כך חיבקו ולמדת לקשר אהבה ותשומת לב עם כאב.

שמעתי אפילו תיאוריה שאומרת שהרדמת תינוקות בטפיחה על ישבנם (לא מכות) גורמת להם ללמוד לקשר את הישבן עם עונג.


יש בהחלט בקהילה הרבה אנשים שעברו דברים נוראים בילדותם או בבגרותם, אבל תתפלא כמה כאלה יש, שלא מתעניינים בבדסם ואפילו סולדים ממנו. עם השנים מתברר שניצול מיני של ילדים הוא הרבה יותר נפוץ ממה שחשבנו.

המלכה לירז​(שולטת){כ} • 16 באוג׳ 2003

העלית נושא מעניין לדיון, דומדומינה. אני מסכימה עם דבריה של תאיר : "בדסם הוא תחום רחב נורא, אנשים מחפשים בו דברים שונים, בין השאר בגלל שהם הגיעו לכאן מסיבות שונות ומרקע שונה".

שבוע יפה לכולנו...

Demi • 16 באוג׳ 2003

יש מקרים בהם טראומות בילדות גורמות לאנשים להכנס לקטע אבל אלו הם הסיבות הלא נכונות
הסיבות הנכונות הן לדעתי משהו מולד, עמוק , משהו שטבוע עוד בגנים שלנו עוד לפני שנולדנו.
אני מאמין שמי שמגיע מהסיבות הלא נכונות מפשל את עצמו ואת שותפיו ל"משחק" מכיוון שדברים רעים חוזרים אליו, זה דבר לטיפול פסיכולוגי לא לבדסמ.
כן, קיימים אנשים שיש להם את זה וגם עברו איזה טראומה אבל זה המיעוט, ורובם (לפחות ככה אני מקווה) יודעים להפריד בין לבין.
אבל קל נורא למי שלא מקבל בדסמ כמיניות לחפש דברים מתחת לפני השטח ולהשליך דברים שלא קשורים ולהפוך אותם לטראומה מהילדות, בדיוק כפי שפסיכולוגים (יענו החברה) לא קיבלה הומוסקסואליות כדבר מולד וחיפשה מתחת לפני השטח והעבירו את אותם אנשים מסכת עינויים כדי שבסופו של דבר אותם אנשים יפגשו בגן העצמאות
וכן יש דברים מולדים ויש דברים נרכשים לא אני אקבע מה זה מה ואולי כל מה שכתבתי זה שטויות אבל מה שחשוב זה שאין בהכרח קשר בין טראומת ילדות לבדסמ.
אני באופן אישי לא עברה עלי איזה טראומה (חוץ מהלידה) כך שלפחות ממה שראיתי עד כאן מתגובות החברים ומעצמי הגיע הזמן להפריך את המיתוסים על טראומות ילדות ובדסמ, אנחנו נולדנו עם זה נקודה (איפה ליידי עם הנקודה - או שנולדים עם זה או שלא)

כלובי • 17 באוג׳ 2003

אני חושב שאם כל העניין הזה היה קשור אצלינו בדברים כאלה שליליים
לא היינו נהנים מזה כל כך, חוגגים את זה ומתגאים בזה.

לי ממש היתה ילדות משמימה בכל הקשור להטרדות מיניות וכאלה. ממש כלום, ובכל זאת אני זוכר את הדחף הזה מתעורר אצלי כבר בגיל מאד צעיר..

אני מתעקש לראות את הצד הקינקי שבי כצד חיובי ויפה