BDSM מול וניל

BDSM מול וניל

זאלופון​(שולט) • 16 באוג׳ 2003

אחד העניינים הכאובים ביותר בבדסמ, בייחוד עבור אלה מאתנו שהינם בעלי קיבולת ונילית מפותחת*, הוא יחסי האהבה-שנאה בין הבדסמ לוניל. כיצד אהבה, רוך, זוגיות, רומנטיקה, מיזוג נפשות ומיזוג גופים במין ונילי יכולים להשתלב עם תשוקה חריגה, מאיימת לעתים, בעלת עוצמה מינית אדירה, המערבת כאב, השפלה וחוסר שוויון?

ניתן, בראייתי, לחלק את הבעיה לשני מקרים עיקריים:

1) המקרה הקלאסי של הקונפליקט המתסכל בין מה שעושה חם בלב לבין מה שעושה חם באיבר המין. הבחירה ביניהם, יאמרו הרומנטיקנים מה שיאמרו, אינה כלל כה טריוויאלית. זהו LOSING SITUATION ללא אפשרות מילוט - לוותר על האהבה או על התאווה. שהרי גם באלו המסוגלים להנות מסקס ונילי כמו ונילים אריים טהורי דם יקנן תמיד תסכול קטן של תשוקה בלתי ממומשת.

מקרה זה מתחלק לשני סוגים:
א) בן זוג אחד ונילי והאחר "איש בדסמ".
ב) שני בני הזוג "אנשי בדסמ", אלא שמסיבה זו או אחרת יש ביניהם התאמה ו/או אהבה ונילית בלבד בעוד מבחינה בדסמית אין קליק. מקרה זה מתחלק בעצמו לשני תתי מקרים, האחד כאשר אין עניין ביחסים בדסמיים משותפים מצד שני בני הזוג, והשני כאשר רק אחד מהם פוסל את השני בתור פרטנר בדסמי.
מקרה ב הראשון נראה כפשוט ביותר. בני הזוג יכולים להגיע ביניהם להסדרים שונים ומשונים, ואין ביניהם אסימטריה מהסוג שממוטט קשרים.
מקרה א דומה לגבר שלאשתו גם נטיות לסביות. הגבר (או בן הזוג הונילי) יכול, אם בכלל, להתנחם בכך שאת התאוות הללו של אשתו אין לו כל דרך לספק.
מקרה ב השני דומה לגבר שאשתו הטרוסקסואלית למהדרין אך מעדיפה על פניו גברים "מוכשרים" יותר. במקרה זה אפילו הנחמה פורתא ממקרה א לא קיימת.
המצבים הנ"ל צפויים לקרות כמעט לכל "איש בדסמ" אשר אינו שואף לקשר מבוסס בדסמ אלא כזה המכיל אלמנטים ממנו בלבד. קשר מבוסס בדסמ הוא סיפור אחר.

2) קשר בדסמי - לפעמים גם זה קורה... שני בני הזוג נמשכים לבדסמ ורואים זה בזו פרטנר ראוי למטרה זו. הקונפליקט ביחסים כאלה אינו בין האהבה לתאווה, המוצאות שתיהן ביטוי באותו בן זוג (פלא עולם של ממש), אלא עימות פנימי בתוך היחסים בין הוניל לבדסמ. איפה נגמר האחד ומתחיל האחר? למה כשאני רוצה חיבוק אני מקבלת שוט? באמת ייתכן שהאשה הזו שקוראת לי כלב ואפס מסוגלת לאהוב ולהעריך אותי? איך אפשר לעטוף אותה בחיבוק גברי ומגונן כשהיא עצובה אם אתמול ליקקתי את נעליה?
גם נושא זה מתחלק לשני סוגים, התלויים בתפישת הבדסמ של הנוגעים בדבר:
א) ראיית הבדסמ כמשחק, כאשר כמו בכל משחק שחמט תקני, בתום המשחק המלכה והרגלי שוכבים זו לצד זה בשוויון מוחלט.
ב) אמונה אמיתית של הסאב בנחיתותו לעומת אשה ספציפית או נשים באופן כללי ו/או אמונה של המלכה בעליונותה (כמובן שזה עובד גם בהיפוך מינים).
תפישות אחרות עלולות להיות בעייתיות כיוון שיתנגשו עם אמונותיו ורגשותיו של האוחז בהן (לדוגמה, אדם שאינו מסוגל להתייחס לבדסמ כמשחק בלבד אך גם אינו רואה עצמו כנחות ומיועד לשרת, יתקשה בבואו לקיים יחסים בדסמיים).

הדילמות הללו לא זכו כמדומני למקום בספרות הקלאסית וגם לא בספרי הפסיכולוגיה. הן ייחודיות לנו ואני משער שלא אחד מאתנו חווה אותן ונפגע מהן.
למרבה המזל, כפי שאנו יודעים יכולה גם להתקיים זוגיות בדסמית נפלאה המשולבת בוניל. יש תקווה.

* אלה שאינם נמשכים לוניל אלא ליחסי בדסמ בלבד עשויים לחוות תסכולים דומים, אך במקרה שלהם אין קונפליקט שכן ההכרעה ברורה. אם ההכרעה לטעמם או לא, זו שאלה אחרת.

pam • 16 באוג׳ 2003

אני לא רואה מניעה למה לא יכולה להתקיים זוגיות בדסמית. בהנחה, כמובן, שמדובר בשני אנשים שלא נתנו לנטיה להשאר עמוק בקרביהם, ולא העדיפו את ההסכמה והמוסכמות החברתיות על פני אושרם האישי.

בזוגיות כזאת, מטבע הדברים, תשתלט הוניליות על רוב זמנם בצורת טרדות היום יום הקטנים, אולם, לפחות, ברגעים שישארו להם לעצמם, הם יהיו באמת הם עצמם ולא יתרגלו חיקוי זול ומתסכל לאושר.

ThePassionMaster • 17 באוג׳ 2003

"אחד העניינים הכאובים ביותר בבדסמ, בייחוד עבור אלה מאתנו שהינם בעלי קיבולת ונילית מפותחת*, הוא יחסי האהבה-שנאה בין הבדסמ לוניל."
אני לא חושב שיחסי האהבה-שנאה האלה קיימים.
זה כמו לומר שיש יחסי אהבה-שנאה בין אוהבי האנאלי לאוהבי האורלי
יש האוהבים את האחד, יש האוהבים את האחר, יש האוהבים את שניהם ויש שלא אוהבים אף אחד מהם.
מכאן ועד יחסי אהבה-שנאה זה נראה לי מוקצן.


"כיצד אהבה, רוך, זוגיות, רומנטיקה, מיזוג נפשות ומיזוג גופים במין ונילי יכולים להשתלב עם תשוקה חריגה, מאיימת לעתים, בעלת עוצמה מינית אדירה, המערבת כאב, השפלה וחוסר שוויון?"
היכן הסתירה למשל בין אהבה לכאב ? ואני לוקח "זוג" אחד כדוגמא בלבד
בני זוג שאוהבים ומאוהבים אחד בשני, בהנחה שיש התאמה טובה בינהם אז צד אחד אוהב לחוש בכאב מסויים וצד אחד נהנה לתת אותו.
היכן בדיוק הסתירה ? אין כאן שום ניגודיות.
השפלה וחוסר שיוויון לא מסתדר עם מיזוג נפשות ?
למה ?

יש אנשים שנמצאים במתרס הקיצוני של הבדס"מ, כלומר בדס"מ בשבילהם זה הכל, הם אוכלים, שותים ונושמים שליטה.
לגביהם בלבד אני יכול להבין מדוע הם רואים עצמם שונים משאר הונילים.
ככל שזה יותר קיצוני, כך ההבדל בולט יותר לעין.
אבל רוב העוסקים בבדס"מ, לפחות איך שזה נראה לי (יכול להיות שאני טועה) לא נמצאים בצד הקיצוני של הבדס"מ, המערכת הבדס"מית שלהם משולבת עם העולם הונילי שלהם.
ובסך הכל מדובר על מערכות יחסים רגילות, נורמליות, וניליות שעשו בהן חושבים והחליטו שמכיוון ששני הצדדים מסכימים ומעוניינים בכך, אפשר "להתפרע" עם הדמיונות, הפנטזיות והמחשבות. אפשר ללכת רחוק יותר עם הרצונות
אז אם במערכת יחסים ונילית הצלפות קלות על הישבן משלהבות במהלך הסקס, במערכת בדס"מית מוקדש לעניין פרק נרחב יותר, הולכים עם זה רחוק יותר ואף מביאים לעזרה מבחר אביזרים "מעוררי פלצות" (לאנשים מסויימים בלבד כמובן)
אם במערכת יחסים ונילית, הגבר הוא המאהב המוביל, זה שלרוב קובע את הקצב במיטה, אז במערכת יחסים בדס"מית הדום לוקח על עצמו את עניין ההובלה עד הסוף, הולך עם זה רחוק יותר.
וגם אם מדובר בזוג ונילי שפעם הגבר מוביל ופעם האשה מובילה לפי מצב הרוח של המשתתפים, אז יש לנו גם את הסוויטצ'ים למינהם.
אני אישית לא עושה הפרדה מוחלטת בין יחסים ונילים ליחסים בדס"מים, טווח השילוב של השניים הוא לא פס צר אלא תחום די רחב.
הדבר שכן בולט לעין בהבדלים בין הונילה לבין הבדס"מ מתבטא בכך שאומרים זאת באופן גלוי ומפורש - צד אחד שולט, צד אחד נשלט. מביאים את הדברים למודעות ולא משאירים אותם בתת מודע, כי כפי שלא מעט יסכימו איתי, כמעט בכל מערכת יחסים רגילה מסתתרת מערכת יחסים של שליטה, לבני אדם שונים יש יכולת שונה של תקשורת, הבעה עצמית, אסרטיביות ועוד, כך שבלא מעט מקרים יוצא שצד אחד הינו דומיננטי יותר מהצד השני.
לכן אני רואה בבדס"מ המשך של הוניליות, כאשר משני הצדדים הקיצוניים עומדים שתי דעות מנוגדות.
בצד הקיצוני הונילי עומדים "שוחרי השיוויון" אלא שלא מוכנים לראות אפילו סממנים של אי שיוויון בין שני אנשים ולא משנה באיזה מצב.
ובצד הקיצוני הבדס"מי עומדים אלה שמאמינים שבני האדם מתחלקים לשניים, שולטים ונשלטים.

כל אחד ודרכו הוא.


ההפרדה המוחלטת הזו שלא מעט עושים אותה, מרתיעה אנשים שנחשפים לראשונה לתוך העולם הזה של שליטה, אם היו מסבירים לאותם אנשים מיד עם החשפותם לנושא, שבעצם סה"כ מדובר כאן בהורדת חוקים ומחסומים שהחברה שמה עלינו והגשמת רצונותינו ותשוקותינו, הרתיעה מהעולם הזה היתה קטנה או אף נעלמת.
אני אומר BDSM למישהו שאפילו שמע על המושג הזה בגדול, שמע על כך איזה הסבר קצר וישר אני מקבל תגובה של - "כן, אני יודע, סאדו מאזו"
אנשים ישר מקשרים את העולם הזה למסכת איומה של ייסורים - סאדו מאזו.
אני חושב שאנשים בקהילה שמים גדר גבוהה מדי סביבם ותולים בכניסה שלט - BDSM
זה די מפחיד למי שלא מסוגל לראות מעבר לגדר,לראות מה מתרחש ולהבין שזה לא ביג דיל, הפחד לעבור בשער הוא גדול יותר כך.

אבל כמו אצל בני אדם - איך שאדם רואה את עצמו כך הסביבה שלו רואה אותו
ככל שנראה עצמנו כשונים יותר כך יסתכלו עלינו כשונים יותר.

אני לא רואה את עצמי כשונה.
(כמיוחד כן )

pam • 17 באוג׳ 2003

אני חושבת שהשאלה היתה כאן מעבר לסביבה ומה היא חושבת עלינו.

השאלה עסקה במה שקורה בינינו לבין עצמינו, בינינו לבין בני הזוג שלנו.

ויש מספיק אנשים שחושבים - וואו. איך היא יכולה לנשק אותי ולהתרפק עלי אחרי הסטירה המצלצלת שהיא קיבלה ממני על הבוקר, סתם בשביל הכיף.

אני מבינה את הקונפליקט. אבל גם אני לא חושבת שהוא סותר או צריך להפריע לזוגיות "בידיסמית נורמלית".

lockedforever • 14 ביולי 2014

אני מעריך שזו שאלה שעברה בראש של נשלטים רבים.

James Bondage​(מתחלף) • 15 ביולי 2014

רציתי לשאול את זאלו "כן, אבל מה בדיוק גרם לך לכתוב את זה דווקא עכשיו?" ואז שמתי לב שהפוסט הזה חוגג 11 שנים עוד מעט. אז אני אשאל משהו אחר: ממרחק של 11 שנים - האם היית מנסח את זה היום אחרת?

פייה{O} • 15 ביולי 2014

סופר סאייה, הפוסט הזה נכתב כאשר היית בן 11

ווואו מאד מאד מעניין

פיה שעפה לה​(נשלטת){לא בעסק} • 15 ביולי 2014

אשמח גם לתגובה של זאלופון