קליאופטרה(שולטת) |
לפני 21 שנים •
12 באוג׳ 2003
פנטזיה - חרטה
לפני 21 שנים •
12 באוג׳ 2003
קליאופטרה(שולטת) • 12 באוג׳ 2003
חרטה
קמנו בבוקר מתארגנים, אני מלבישה את הילדה אתה יורד עם הכלב, אתה חוזר שותים קפה ביחד אני מנסה לשכנע אותך לא ללכת לעבודה, להתקשר ולהגיד שאתה חולה ולהשאר איתי בבית. אבל אתה מתחמק באלגנטיות ואומר שאתה לא יכול, שכבר לקחת ימי חופש ואתה לא ממש יכול. טוב אני אומרת אבל תדע שאתה תצטער על כך, אתה נושק לי לשלום ויוצא לעבודה. אני חוזרת הביתה השעה 9:30 אני מסדרת קצת את הבית ומתיישבת ליד המחשב, פתאום ידית הדלת זזה אני שומעת רחשים אבל הדלת נעולה, אתה דופק על הדלת ואומר מלכתי זה אני, ברחתי מהעבודה בשבילך, קצת מאוחר מדי להתחרט אם אתה רוצה אותי אתה תקבל אבל לפני כן תענש. תתפשט ושב על ארבע ליד הדלת עד שאחליט לפתוח לך את הדלת, ואם אשמע תלונה אחת על כך שנועצים בך מבטים ושזה לא נעים אתה יכול להתלבש ולחזור לעבודה. כעבור 10 דקות אני פותחת את הדלת מצווה עליך להכנס בזחילה לחדר שינה מבלי להסתכל על כלום. אתה כמו כלב טוב מציית וזוחל לחדר השינה, אני מגיעה מאחוריך עם מגפיים שחורים אתה שומע רק את צעדי כי אתה מפחד להסתכל, אתה מרכין את ראשך כלפי מטה נמרח על הרצפה ומשמיע יללות כמו של חתול. אני מגיעה עם השוט מאחור, מי לא התנהג יפה בבוקר? אני מלכתי אתה עונה ואני מצליפה בך עם השוט, אתה זועק מכאב מקמר את גבך כמו חתול וחוזר לרצפה וממשיך לילל. מי צריך להענש על כך שהפר את רצון מלכתו? אני מלכתי אתה עונה בכניעה וכעת אני מצליפה בך על הישבן, מרוב פחד אתה לא מוציא מילה. אני מסתובבת ונעמדת מולך תסתכל ותראה מה אתה עלול להפסיד אם לא תשמע להוראותי, אתה מהנהן ואומר לא אעשה זאת שוב אני מצטער. אנחנו נראה אם אתה מצטער באמת, תתחיל ללקק את מגפי, אתה מתחיל ללקק בהתלהבות ואני תוך כדי מצליפה בך עם השוט, אתה נהנה עבד, כן גברתי אני נהנה, אז תמשיך ואל תעצור, אני מתקרבת אליך יושבת על פרצופך ואתה יורד לי בהתלהבות אני מרגישה שאני הולכת להתעלף, אבל מהר מאד חוזרת לשליטה. מצווה עליך ללקק לי את השדיים למצוץ ולנשוך, אתה מהסס אבל לא תעז להמרות את פי מלכתך שוב אז אתה מענג אותי בשדי מוצץ ומלקק, עולה אט אט אל הצוואר אני נכנעת לאט למגעך, אתה נושק לי בפראות ולוחש אני מצטער מלכתי אני אפצה אותך. ממשיך לנשק את תנוכי אוזני, לחיי ועיני יורד אל בטני הופך אותי על בטני ומלקק את פי הטבעת אני כולי נמסה ואתה ממשיך חודר לתוכי וממשיך לענג אותי, מחדיר אצבע רטובה לוחץ קלות בצדדים ומסובב מעט תוך מגע מתמיד עם היד השניה על שדי אני מתכווצת כולי נאנחת טוב שבאת הביתה. אני מתהפכת מחזירה את השליטה לידי יושבת על בטנך, מלקקת את הפטמות מושכת נושכת ומשפשפת בעזרת ידי, מעבירה את השוט מסביב לגופך ומושכת במהירות הצלפה חזקה נשמעת על בטנך, אתה נאנק מכאב פה פתוח רוצה שאני אמשיך, אני יורדת אל אברך מלקקת ונושכת בו זמנית אתה משתגע, אני עולה עליך דורכת עליך עם מגפי מוחצת את הביצים עם השפיץ של המגף מוחצת חזק עד שדם לא מגיע למקום, הביצה נהית לבנה ואז אני מרפה ואתה מתחנן שאמשיך. אני נועצת את השפיץ של מגפי בתוך פיך עמוק לתוך הגרון אתה נחנק מעט אבל ממשיך ללקק לא מעז לסרב, בעזרת העקב אני מועכת את הפטמה מסובבת חזק כמו שמכבים סיגריה אתה צועק מכאב כולך בוער מתשוקה כאב והנאה אתה לא מצליח להחליט ממה יותר. אני מלקקת את גופך נושכת את הפטמות ואז מגיעה אל פי הטבעת אני מלקקת צובטת את ירכיך ואת ישבנך מלקה אותו נמרצות עד שהוא נהיה אדום אני מרגיש אותך אתה צועק תמשיכי, אני מפליקה לך בחוזקה ועוזבת אותך על הרצפה מתרחקת מס' צעדים ואומרת לך קום תתלבש ותלך לעבודה, ואתה כמו כלב מבוייש משפיל מבטך ואומר אני מצטער מלכתי טעיתי לא אעשה זאת שוב, אתה מתקרב אל רגלי ומלקק את מגפי מנסה להראות שאתה מצטער אני לוקחת את השוט שוב לידי ומלקה בך שתי מלקות חזקות אחת בגבך ואחת בבטנך, ולמרות הכאב הגדול אתה נעמד צמוד לרגלי ולא מרפה. אני מרחיקה אותך ממני בבעיטה ואומרת לך תשכב על הרצפה ואל תזוז אני קושרת לך את הידיים כל יד לצד אחר של המיטה מפשקת את רגליך מעבירה את ציפורני על רגליך אתה רועד מהמגע אני עולה לאברך משפשפת את הביצים מחדירה אצבע ארוכה לפי הטבעת, אתה מתכווץ מהחדירה אבל לא יכול לעשות הרבה כיוון שאתה קשור, אני מלקקת את אברך מכניסה אותו לתוך פי מכניסה ומוציאה, מעבירה את ידי מסביב משפשפת מעלה ומטה מגיעה אל הכיפה לוחצת בחוזקה אתה נאנח אני רואה שתיכף אתה מגיע לפריקה אני מרפה מעט את האחיזה נותנת לך לרתוח מכך שהפסקתי ואז משפשפת בהתלהבות ומביאה אותך לסיפוקך המלא, תוך שפריץ אדיר שמגיע כמעט עד לתקרה. אתה נאנח ואומר שאתה מצטער שלא נשארת בבית מלכתחילה, שוב מסכת התנצלויות ואתה אומר לי שאין דבר שיקר לך יותר ממני מלכתך. אנחנו מתלבשים ויוצאים לשתות בירה במרפסת ולעשן סיגריה, הזמן עובר מגיעה השעה ארבע לוקחים את הילדה מהגן וממשיכים הלאה כמו בכל יום וכך מגיע לסיומו עוד יום שגרתי ומעייף. |
|