ההיסטוריה של ההתעללות שעברתי

זה יוצא לי ארוך ומלא שגיאות, אני מספרת על הנקודות הציון הראשונות, בדרך אל ההרס

"הסשן" הראשון, אחרי ארוחת עם מכר ותיק, התגלגלנו לאינטרקציה של DBSM
הוא זרק לי מילה על סאדו, הכאיב לי, והייתי מבוהלת לגרות שזה מושך אותי מאוד
התנהג בשתלטנות והתלהבתי לגלות שיש לי את העצמה לתת לו שליטה על גופי
הוא ניסה להשפיל אותי והתנגדתי, אז הוא נתן לי מילת בטחון שהוא יודע שזה יפחיד אותי

ברחתי, לפני שהיה אפטר קר, למחרת הייתי בהלם (שלא הבנתי) ורעדתי כל היום
הוא התקשר ולא שאל מה שלומי, מה עבר עליי, לא הסביר לי כלום , לא הפנה אותי לקרוא
הוא התאכזב כמו ילד שלא הסכמתי להיות השפחה שלו כאן ועכשיו
שהסכמתי כמה ימים אחרי, מהסקרנות להתנסות, הוא עדיין לא שאל לשלומי ולא הסביר לי דבר

הבנתי שאין טעם לדבר איתו, כל פעם שניסיתי, הוא לא הבין את רגשותיי
והוא התחיל להשתעמם מהעובדה שאיננו חווים חוויה משותפת, אך המשיך בשליטה
למדתי להרגיע את עצמי אחרי סשן, לעלות לעצמי את הבטחון ולחזור אליו

יום אחד , כמה שבועות אחרי שהתחלנו, כבר לא היה שום דבר טוב בנינו, רק סאדו
נפגשנו והוא ביקש ממני להחליט איך נתנהג בבית חבריו, לא ידעתי
שם , הוא סימן לי לרדת על הרצפה, החבר הכי טוב שלו התנהג אלי בגסות וזילזול
הייתי משותקת, תגובות חריפות עברו במוחי, אבל לשוני לא יכלה לבטא אותן
בהמשך אותו היום בזמן שירדתי לו, הוא פתאום השתין לי בפה, לא ידעתי מה קורה
במשך כמה ימים שכנעתי את עצמי שזה לא באמת קרה.
באותו לילה, הוא הורה לי לישון על הרצפה, הייתי ערומה מול המזגן וקפאתי, לא ישנתי
פתאום יצאה צרחה בלתי נשלטת מגרוני "אדוני", הוא הותיר לי לעלות על המיטה
בבוקר הוא העניש אותי על שהפרעתי לו לישון בגלל צרכיי הקטנוניים,
אני לא יכולה יותר ללכת על 4 בשום תנאי, לשום מקום - בחוויתי איבדתי צלם אנוש

כתבתי לו פתק אני צריכה לדבר על הסשן האחרון, שאני זקוקה לחבר ומורה ולא רק לאדון מזדמן
לא שמעתי ממנו (חודשים אחרי הוא הסביר שהדחיק, שכבר לא האמין שאני רוצה לדבר איתו או ללמוד ממנו, שהרגיש שאני משתמשת בו כדי לחוות את הסאבית שבי, אחרי שמעלתי כל כך הרבה זמן באמון שלו , שלא סיפרתי לו מה קורה לי בסשנים וכתבתי על זה ביומן, לדעתו)

וזה רק ההתחלה... אחרי עוד יום אחד שביליתי איתו בגיהנום, עם הצלפות אכזריות והשפלה,
נפרדתי ממנו בפעם הראשונה, והאחרונה שהייתה ביוזמתי, שחזרנו החל ההרס האמיתי

הוא שבר לי גבול אחר גבול וכבר לא ידעתי מה אני רוצה ולמה, שהוא אמר לי שאני שפחה כנועה לחלוטין עניתי : אתה כל הזמן אומר לי מי עצמי ולא נותן לי זמן לחלום

אני מקנאת בכל מי שהגיע לתחום לאט לאט, גילה את הנטיות שלו, קרא, פינטז, רצה ואז חווה
היום, שנה וחצי אחרי, אני יודעת שרציתי לחות יחסי שליטה מכל הסיבות הנכונות והיום, אין לי מושג מה אני רוצה. חבל לי כי אני רוצה זוגיות שתענה על צרכי ואין לי מושג מה אני צריכה בכלל.

אוףףףףףףףף!!!!!!!!!
כ"כ מכעיס אותי!!!!!!!!!!!!
לא יהיה לזה סוף?!?!?!?!?!!

בא לי לצרוח
לרמוס את האפס הקטן הזה!!!
למה כל הפסיכים חושבים שהם יכולים להגיע לבדסמ ולעשות עם הבחורה מה שהם רוצים!!!!!!

כל הזמן יש מקרים כאלה
וטוב וכל הכבוד לך עינבר שאת מוציאה את זה החוצה
שלא תמעיטי בערך מה שקרה, לא סתם אנשים מגיבים כאן בקיצוניות
ואין דבר כזה שגיאה בתום- אין דבר כזה שגיאה חד פעמית ובטח לא כשהיא נמשכת וחוזרת על עצמה
תדברי על זה, תשתפי, תוציאי
רק ככה תוכלי להמשיך הלאה

אני מקווה שהאפס הזה לא יצליח לעולל את זה לאחרת
ואת- את צריכה להיות מאושרת שיצאת מזה
להעריך את עצמך על ההחלטה להתנתק ממנו לגמרי
ולדבר על זה
ואת מספיק חזקה- לא להניח למה שקרה לקלקל לך זוגיות בעתיד!

בהצלחה!

כי אף אחד לא עושה מאומה בנדון...