בדסמ ככלי טיפולי

מה שולט יכול להציע באמת בתוך מערכת יחסים

אדווה באפלה​(נשלטת) • 23 בדצמ׳ 2005

שאלה מרתקת.
מענין מה דעתכם...

Re: מה שולט יכול להציע באמת בתוך מערכת יחסים

DOM Perignon​(שולט) • 24 בדצמ׳ 2005

אני יכול להעיד רק על עצמי כשולט: למי שנתנה לי את עצמה בשלמות יכולתי לתת את עצמה שלמה יותר.
ואני כן רואה ביחסי שליטה כלי בעל עוצמה נפלאה לטיפול בפגיעות שמטפל "מקצועי" יתקשה להגיע אליהן. "הטיפול הנפשי" הוא בעצם נסיון לרפא פגיעות רגשיות ישנות. פגיעות רגשיות ניתן לרפא עם רגש הרבה יותר טוב מאשר ב"מקצועיות".

Re: מה שולט יכול להציע באמת בתוך מערכת יחסים

עינבר • 24 בדצמ׳ 2005

התלבטתי כמה ימים האם להכנס ליחסי שליטה בכלל
בסוף, אני בחרתי לקבל את עצמי כמו שאני
אני אוהבת לתת מעצמי, כאב מגרה אותי, שליטה מנטלית יותר
אם אמצא זוגיות שתענה על היצרים והצרכים שלי
אוכל להיות מאושרת, בזמן הווה, אז הסכמתי לנסות להיות שיפחה

ומעולם לא חשבתי או ציפיתי שהבחור יפתור לי מצוקות נפשיות,
זאת ציפיה מוגזמת מאדם שינו איש מקצוע, לטעמי

סיפור שהיה:

מUחדת • 24 בדצמ׳ 2005

הוא והיא הכירו מתוך עולם הבדס"מ. חברים משותפים, שפה משותפת ראו כי טוב ונעשו חברים.
למען הסר ספק- לא היה ביניהם קשר של שולט-נשלטת.
בתקופת ההיכרות היו ביניהם שיחות ארוכות, חלקן שיחות נפש שחברים טובים מנהלים. קרבה.
היא הייתה בתקופה מבולבלת בחייה, כמו כל חבר טוב הוא יעץ כשחשב לנכון, הביע דעתו, סיעורי מוחות למציאת פיתרונות. נוכחותו בשלב זה בחייה הייתה לה חשובה וטובה.
כמו בכל מערכת יחסים {שיוויונית. קרי, מערכת יחסים ששני הצדדים מעוניים בה} היא הבינה כמה דברים על עצמה בשיחות האלו איתו, והוא, מן הסתם, למד כמה דברים על עצמו.
בשיחה מסויימת בינו לבין חבר משותף לשניהם, נשאל לשלומה וענה: "היא מתקדמת יפה".
כשהתבקש לפרט סיפר על "תהליך שהיא עוברת, נפתחת יפה, מתקדמת וכו'."
הקשר הזה נגמר באותו יום.
למה?
{לא. זה לא שונה מבדס"מ ואני אסביר}
זה שבהגדרתה העצמית היא נשלטת לא עושה כל אדון לאדונה.
ההשלכה של הקשר ביניהם למחוזות ה"מטפל" הפכה אותה, אוטומטית, ל"מטופלת"- דבר שעורר בה אנטיגוניזם גדול מאוד.

אני מאמינה שלכל אדם שאנחנו מכניסים לחיינו יש את היכולת, הלא תמיד מודעת, לסייע לנו להכיר את עצמינו טוב יותר- דרך הקשר, דרך השקפת עולם אחרת, דרך שיחה ורוך ואמת בפנים.
אבל מי שמגיע לקשר איתי, מראש- במטרה להפוך אותי למטופלת שלו, בין עם חברה, בן זוג וכן- גם מערכת שליטה- אני לא שם.
כשאני חושבת על מערכת שליטה- בהחלט, קיימות תמורות ש"מתקנות" נקודות מבט, מחדדות הסתכלות, בתהליך שהוא דינאמי והדדי.
שיוויוני?- דקה לפני תחילת מערכת יחסים בדס"מית מדובר באנשים שווים שמונעים על ידי צרכים משלימים וכשזו תיגמר, עדיין יהיו שם שני בני אנוש חופשיים.
טיפול? נשמע לי מסריח. ומניפולטיבי.

היומרה הזו של "לטפל" במישהי מעבירה אותי על דעתי.

גרניקה​(נשלטת) • 24 בדצמ׳ 2005

ואפילו רוצים בכך שני הצדדים, זה מסוכן, לא מיקצועי, מזיק ומתיימר.


אמרו את זה קודם, לפניי, לא משנה...


(והכי מרגיזים אותי מיני דומיקולים שגישתם הכוללת והגורפת היא טיפולית, רובן אינם מסוגלים בכלל לאיית יונג בלי שמונה שגיאות, מה גם (לא מדעי מצידי, אני יודעת) שאל נפשן של רוב הסאביות ניתן להגיע בדרכים פשוטות יותר, חזקות יותר ובריאות יותר (אני אמרתי התמסרות הנובעת מרגש{אהבה}? אני?).

Re: סיפור שהיה:

Queeny​(מתחלפת){being} • 24 בדצמ׳ 2005

[quote="מיוחדת."]
אני מאמינה שלכל אדם שאנחנו מכניסים לחיינו יש את היכולת, הלא תמיד מודעת, לסייע לנו להכיר את עצמינו טוב יותר- דרך הקשר, דרך השקפת עולם אחרת, דרך שיחה ורוך ואמת בפנים.

זה מאוד נכון. קשר חדש (לאו דווקא זוגי) שהוא קשר טוב וקרוב יכול לעזור הרבה - יכול לרפא, לרכך את כאבן של צלקות-עבר, לתמוך בקשיים של עכשיו. לכל קשר יש ערך טיפולי, אבל לא כל קשר הוא טיפולי.
ביחסים טיפוליים (אצל הפסיכולוג וכד') יש שיוויון, במובן זה ששניכם בני-אדם הראויים לכבוד. אבל אין הדדיות. המטפל והמטופל לא נמצאים שם לאותה המטרה, ומידת גילוי הלב בינהם אינה זהה.
בקשרים אחרים - כמו זוגיות וחברות, גם בין אדון לשפחתו ולהפך - יש הדדיות.

היכולת שלנו להימצא בקשר היא היכולת שלנו להשתנות ולהתפתח. לשנות בעצמינו דברים שיינו רוצים, להתפתח אל מעבר לפגעי העבר והזכרונת לתוך עתיד.

לאהוב באמת

King of Hearts • 24 בדצמ׳ 2005

הבילבול שעולה כאן נובע, לדעתי, לא באמת אם בדסמ היא מדיה טיפולית או לא. היא לא. נקודה.
השאלה עולה מהמציאות שאני שב וקורא אותה כאן שוב ושוב. אין באמת תהליך שבו מוסמך אדם להיות שולט. כל מי שנמצא הכלוב או בצ'ט ימים אחדים יכול די מהר להוסיף לניק שלו את התואר שולט. כאשר אדם אחד מתמסר לאדם אחר ונפתח בפניו, מתמסר אליו, מתוך בטחון וכמיהה, אין קל מלהשפיע עליו. מאחורי הדברים שקראתי מוסתרת הנחה שנשלטת היא בעצם שרוטה, פגועה, ומשם הדרך קצרה ל"פגומה" שיש לתקנה, "לרפאה", ומי נועד לתקנה אם לא אדונה. אדון שאינו מנוסה, קל שיתפתה לעשות כן. הרי הסאבית היא כחומר ביד היוצר ובידיו. וכול אחד מאיתנו, נפגש אישית, או כאן בפורום בתוצאות הקשות של המצב הזה. אדונים שבכדי לקיים את השליטה, לא פעם בנשים, מורכבות מהם, עמוקות מהם "שוות" אלף מונים מהם, משתמשים בכח שבאמת אין להם, שניתן להם בעצם המצב של החשיפה וההתמסרות, בכדי "לגלות" את חולשותיה של הסאבית, ולשמר באמצעותן את השליטה. וכאן טמונה הסכנה: שימור השליטה באמצעות "הטיפול" הוא בעצם הוא סילוף של טיפול ולא טיפול. מטפל מקצועי, מטרתו לטפל בפציינט שלו, בזמן הקצר ביותר האפשרי, ולשלח אותה לדרכה בריאה וחזקה. הסכנה רובצת לא רק לפתחת ה"מטופלת". תהליכים רבים בטיפולהם קשים וצריכים ידע והשכלה גם למטפל. התמודדות עם טרנספרנס, וקאונטר טרנספרנס, מחייב למידה ונסיון, אחרת יפגע גם המטפל. ואדון פגוע, הוא אדון מסוכן, במיוחד כשאין לא הכלים להבין מדוע הוא נפגע.
אני לא חושב שאני חוטא בהכללת יתר כשאני טוען שבדסמ ככלי טיפולי הוא עלה תאנה לאדונים שאים יכולים לשלוט אחרת.
יחד עם זאת, כולנו יודעים שסאביות לא מעטות, אכן באות עם שריטות עמוקות, לא כולן, אולי רק מעטות, אבל הן קיימות. כאלו שעברו התעללות, בידי היקרים להן ביותר, או אונס על ידי זרים.
מה קל מלהשתמש בשריטה הזו להנאתו של האדון?
קוראים לזה כאן "שחזור" - מילה איומה. במה שונה המשחזר מהאנס עצמו?
רק היומרה, שיש בשחזור "מרפא", היא שמאפשרת לאדון המתימר להוסיף חטא על פשע - תרתי משמע, ולהתענג על הדרך שסללו עבורו אחרים. הוא בעצם, הטוב, "המרפא", בשעב ש"ההוא" הוא המתעלל, האנס. בעיני אין שוני בינהם.

ויחד עם זאת, ואני מסתכן עכשיו בלקומם את קוראי, יש בבדסמ הנכון (אם בכלל אפשר לקבוע מין צירוף שכזה) מן הטיפול.
אין כלי שינוי חזק מהאהבה, ואין אהבה שלא מביאה עימה שינוי.
אני לא יודע עד כמה מטפלים מקצועיים יכולים באמת לעזור ולרפא. שאלה מאוד קשה עבורי, שבע טיפולים.
ישנם אדונים, מאוד מנוסים בחיים, מאוד חזקים, מאוד מודעים לעצמם, מאוד נדיבים, חסרי פניות ואינטרס אישי, שיוכלו להשתמש באהבתם, במסירות ובסבלנות, ללא צורך בתמורה, שיוכלו לטפל באישה פגועה, לא באמצעות ה"שיחזור", אלא בכלים שצברו בחייהם, בחוכמתם, בנסיונם, ולקחת את הסאבית למקומות חדשים, טובים יותר, חזקים יותר, בריאים יותר, על ידי חיזוקה, על ידי הצבעה על החלקים הבריאים והחזקים שישנם בה, על ידי בנית האמון בעצמה, להיות שם עבורה, לקבל אותה,
וכן, לאהוב אותה, את מי שהיא, מה שהיא.
כמה כאלו אתם מכירים?
ומה עושים עם המתימרים?

תאיר​(נשלטת) • 24 בדצמ׳ 2005

[quote="ליהי_"]מנקודת המבט שלי ניתן לסכם את הדיון הזה בכמה נקודות:

* זו יומרנות מסוכנת להבטיח להפוך מצב מסויים למצב אחר וטוב יותר, אך לגיטימי להבטיח לנסות.

*יש הטוענים שלו היה מדובר בסתם בן זוג זה היה לגיטימי שינסה לעזור ולשפר את חייה של זוגתו, אך כאשר מדובר בדום אז מעצם מעמדו יש בידיו כוח רב יותר לשנות (לטוב ולרע), מאשר בידיו של בן זוג ונילי. לכן יש לקשור את שתי ידיו ולאסור עליו לפעול בכל צורה על מנת לסייע לשפחתו להשתפר, אחרת קיים סיכוי שהוא יעשה טעות והיא לעולם לא תקום שוב על רגליה, כי הוא דום, הוא איש רע ומסוכן, ולא סתם בן זוג תומך שגם לוקח אחריות לפעמים.

*מה שיבטיח שאותו דום לא יעשה טעות זה כמובן תואר שני בפסיכולוגיה.

*ישנה הפרדה ברורה בין אלכוהוליזם לבעיות אחרות בקרב שפחות. (כמובן שכולנו נתעלם באלגנטיות מהעובדה שלרוב אלכוהוליזם נובע מבעיות אחרות)

*אלקטרו, פרנקי, אני מסכימה לגמרי עם עניין ההדדיות, אם כי לפחות בתחילת קשר, אצלי בכל אופן, הדדיות עלולה להתפרש כשוויון... ושוויון זה לא מה שאני מחפשת לחוות שם.[/quote]

קראתי את הדיעות הקודמות לך ליהי ולא מצאתי על מה ביססת את הסיכום הזה. היו מעטים שהתיחסו לנושא הטיפול על ידי בן זוג או חבר בכלל והם דווקא הביעו דיעה הפוכה לזאת שאת מנסה להגחיך כאן. כך למשל זאלופון אומר "מה שכן, בדסמ כן יכול לסייע בטיפול במקרים מסוימים. מתי כן ומתי לא? הכלל הפשוט שאני משתמש בו הוא כזה: כל דבר שבו הייתי "מטפל" גם בתור חבר או ידיד ונילי למהדרין - אני יכול לטפל בו גם בתור דום. כל דבר שבו הייתי ממליץ על טיפול מקצועי לידידיי או חברתי, לא אתיימר לטפל בו בזכות "אדנותי".

זה אומר שבמקרים מסוימים דום כן יכול לעזור לטפל בבעיות מסוימות, ממש כמו שחבר טוב היה עושה זאת. הרבה אנשים נגמלו מעישון, ירדו במשקל וכד' ללא עזרה מקצועית, בסיוע אדם קרוב. אין סיבה שאדם קרוב זה לא יהיה הדום, שהיחסים הבדסמיים מעניקים לו כוח שאין לחבר רגיל ויכול לסייע לו במשימה. כמו כן, הרבה אנשים שואבים את העידוד והסיוע הנפשי לו הם זקוקים מחבריהם או בני זוגם, ללא צורך בפסיכולוגים למיניהם. בנוסף, כפי שאמרו כאן לפניי, בכל מערכת יחסים יש פוטנציאל לשינויים חיוביים, בדסמ או לא בדסמ. הבדסמ רק נותן עוד כלים, אך אינו משנה את המהות."

כלומר לא נאסר פה על הדום "לטפל" רק מתוקף היותו דום, גם לא הובעה (ע"י זאלופון) התנגדות לשימוש בכוחו היחודי כדום במערכת היחסים להשפיע בסוג טיפול כזה. ההתנגדות היא למשהו אחר לחלוטין. ההתנגדות היא לאותו סוג של טיפול שלא יכול להנתן על ידי חברים ובני זוג, הגישה העמוקה לתת מודע, היומרה לדעת מה היא הצורה הנכונה לאדם, למחוק נזקים שכביכול נעשו לאותה צורה נכונה ולעצב מחדש.

לגבי התואר השני כתנאי הכרחי או מספיק. ברור כי אדם יכול לפעמים את המילים הנכונות גם ללא תואר שני, כמו שברור שגם אדם שסיים בהצלחה את התואר השני שלו בפסיכולוגיה יכול לעשות טעויות נוראיות.
אבל מה אם אותה חברה אליה באה קורבן האונס לניחומים היתה אומרת לה "אני לא מאמינה לך, בטח פיתית אותו" או "את סתם עושה מזה עניין, כולה סקס, תזרמי" או "למה בכלל הלכת אליו הביתה" או אלף ואחד דברים שיכולים לעשות עוד יותר נזק מהמצב הקיים? הרי אם אפילו החברה שלה מאשימה אותה אולי היא באמת אשמה?
אז היום בהדרגה יש מספיק ידע בחברה לגבי הנושא של אונס כך שקצת פחות סביר שחברה תגיד את זה. אבל מה לגבי נושאים אחרים? האם בכל נושא שהפסיכולוגיה האנושית המורכבת יכולה להעלות מספיק לנו השכל הישר והידע הנפוץ כדי לדעת איזו תשובה תזיק ואיזו תועיל? והרי אם רוצים להביא לשיפור של ממש במצב מסוים זה לא רק עניין של להגיד את הדבר הנכון ובמטה קסם הבעיה תפטר.

ברצינות

עינבר • 25 בדצמ׳ 2005

מה זה להשתפר? מי מגדיר מה זה? לכל דבר יש השלכות

נניח שהאדון עוזר לשפחתו להפסיק לעשן או להרזות , מה רע בזה ?
שאולי היא מחליפה התמכרות בסיגריות או באוכל בהתמכרות בו, מה אנחנו יודעים בכלל?

ואני לא מדברת על טיפול של שינוי אישיות, שזה ממש מזעזע בעיני
ואני לא מדברת על אדון שמחליט לבדו באיזה נושאים הנשלטת זקוקה לטיפול

המצב הוא מאוד בעייתי, טיפול יוצר תלות, BDSM יוצר תלות, לא צריך לחבר אותן
האחריות לשיפור חיי, צריכה להיות בידי, אדם אחר יכול לעזור לי
אבל אדון שלוקח מאישה את האחריות לשיפור חייה , גורם לה נזק
הוא לוקח ממנה את היותה אדם בוגר, שפוי ובעל יכולת להסכים, מ ס ו כ ן

זאלופון​(שולט) • 25 בדצמ׳ 2005

א. ניסחת את זה יפה עם המילה "אולי". נכון, אולי יתלוו לסיוע של הדום גם דברים רעים. ואולי לא. אולי היא רק תאבד משקל או תגמל מסיגריות.
ב. גם אם כן מתפתחת תלות בדום: כמעט בכל קשר זוגי או בדסמי, ודווקא אם הקשר טוב, מתפתחת מידה מסוימת שלך תלות הדדית. השאלה היא אם המידה הזו גדולה מספיק בכדי לגרום נזק, וגם אם כן - הנזק יהיה קטן אם הדום הוא באמת איש טוב ובאמת רוצה בטובת הסאבית.
ג. דומים לא מסרטנים. הם גם לא עולים עשרות אלפי שקלים בשנה.

לגבי שאר הדברים: השפחה תמיד מסכימה. לעולם לא נלקחת ממנה היכולת הזו. היא לא חייבת לציית לדום ולאפשר לו לנקוט בפעולות שלדעתו הן לטובתה. תמיד היא יכולה להביע התנגדות, ואם הדום לא מקבל את ההתנגדות הזו - לקום וללכת. אם היא מאפשרת לדום לקחת את החירות הזו ממנה ולנקוט בפעולות שפוגעות בה, מלכתחילה היתה בעיה ולא הדום יצר אותה, אלא רק ניצל אותה.