G-O-L-D(שולט)
|
לפני 18 שנים •
25 בדצמ׳ 2005
נר ראשון.
כבר הרבה מאוד זמן שלא כתבתי כאן.
למעשה אני חושב שאולי איזה חודשיים או שלושה. יכול להיות שאני טועה, אבל ככה זה מרגיש לי. ת'אמת, לא היה לי מה לכתוב וגם לא את הכוח הנפשי. טוב אפשר להגיד כי כוחות נפש לא הייתי צריך בכדי לכתוב כי הכתיבה שלי מספיק זבאלט בכדי לכתוב אותה כלאחר יד, אבל בכל זאת, לשבת מול המקלדת ולאוורר את הראש בכדי לנקות אותו, זו גם פעולה. נו ניחא, הראש שלי, כגבינה מחוררת, אכול התקפות סלולריות, שאכטות, אלכוהול, וכל מיני מחשבות שלא לעניין, רגיל להיות מאוורר... אוורור, גם זה משהו שכבר הרבה זמן לא חוויתי. ת'אמת, תקופה קקה בסיר. לא יודע למה, זה המצב. יצא לי היום להיכנס לכלוב ולראות שכלובי העלה את נרות החנוכה המסורתיים שלו. בהתחלה חייכתי כי חשבתי על זה שאחרי תקופת פעילות כל כך ארוכה, הנה, יש לו סוף כל סוף מעט נחת. עכשיו הוא כבר לא צריך להושיב את עצמו בכדי ליצור אייקון חדש המסמל איזה חג או מועד. עכשיו הוא רק צריך להיכנס לתיקיית האייקונים שלו ופשוט לעשות קופי פייסט. כן, קופי פייסט, כמה שכלובי אוהב את המונח הזה... איש החמוס האהוב של כולנו, לא אוהב להידרש בפעולה כזו או אחרת שתגרום לו לשבור את השיגרה. ת'אמת, מבין אותו. כמה נעימה יכולה להיות שיגרה, כשהיא שיגרה טובה... אז כן, השיגרה שלי לא משהו בכלל, ולהיכנס לכאן ולראות את הנרות הללו, העלה בי ישר את השאלה: "מה, כבר חנוכה?" אז כתבתי לו, כתבתי: "תגיד, מה העלת את הנרות, עוד לא נר ראשון". לקחה לו איזו חצי שעה לשוב אלי בתשובה למסנג'ר. תשובה אופיינית במשפט קצר שאמר: "למה אתה אומר דברים שאתה לא יודע?" מה שגרם לי לחייך מקצה ולקצה ולהתקשר לאבא שלי בכדי לשאול גם אותו שהשיב לי ב: "אז מה זה אומר, שאתה לא בא להדלקת הנרות?" אני חייכתי שוב. זה מדהים אותי איך אנשים מסביבי מגיבים אלי כשם שאני לעצמי. כלומר, כשאתה שקוע בעצמך, אתה גורם לאנשים שלא לצפות ממך לדבר, אלא פשוט להביט בך מהצד במבט דהוי ולשאול את עצמם לאן נעלמת... אז אולי נעלמתי, ואולי לא. ואולי כבר אבדתי לעצמי ואולי לא. מה שכן, אני כבר לא ממש אוהב את מה שמשתקף אלי מהראי. נר ראשון היום של חנוכה ואני זוכר שלפני שנה, לקחתי על עצמי לכתוב בכל יום פוסט שקשור בחג וכלובי תלה אותו. אני זוכר גם שיוספוס אמר לי שלקחתי על עצמי חתיכת מטלה וזוכר שאז, המילים, באו לי די בקלות. טוב למען האמת גם היום הן באות בקלות, אלא שעכשיו הן לא מכילות את מה שפעם הן הכילו. עכשיו אלו רק מילים. כאילו ניסיון שלי, ביני לבין עצמי, לראות אם עוד יש בי ממנה, מהכתיבה. ראבק, הנה הנרות באים וריח המתוק של הבצק המטוגן כבר לא ממש נעים לי. אומרים שכשאתה מזדקן אתה הופך להיות בדיוק מה שמעולם לא אהבת לראות באחרים, ואם זה כך, כנראה שהרבה מאוד דברים בי, הולכים להיות לא נעימים. נר ראשון. |
|
|
| baby(expired)(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
26 בדצמ׳ 2005
אין לי מה לומר פה. אבל יש לי מה לומר לא פה. חיבוק |
|
|
|
נהגתי להזקיר בעברי
|
לפני 18 שנים •
26 בדצמ׳ 2005
גולדי
ואני זוכרת את הפוסטים ההם של חנוכה שלך מלפני שנה.
נשביתי בכתיבתך. וכשראיתי אתמול את הנרות של כלובי, בדיוק על הפוסטים שלך מלפני שנה חשבתי. ופתאום, אתה צץ כאן שוב. אחר, אבל צץ. שמחה שכתבת משהו, ולא משנה בכלל מה. תפסיק לעמוד מול המראה. תמשיך לחיות. התגעגעתי. |
|
|
|
כלובי
|
לפני 18 שנים •
26 בדצמ׳ 2005
חג שמח גולדי יקר!
ושוב החנוכיה המסורתית.. מה רע? מה היא מסורת אם לא COPY PASTE 
לדוגמה COPY PASTE של סופגניות - הן צריכות להיות כל שנה כמו שהן, מועתקות מהשנה שעברה. קראתי בעיתון שהרוב המוחלט מעדיף אותם ריבה ולא עם שום ריבת חלב או קוקוס של בופלו או פירות ים. ולא שאני אחד שאוהב את מה שהרוב אוהב בכל פעם אך בפעם נדירה זאת אני מסכים איתו. וכך גם החנוכיה המסורתית שזו לה הפעם השלישית, היא COPY PASTE והיא כבר מסורת. אבל מסורת היא גם הכתיבה שלך כאן בחג - בזכות הנרות המוכרים חזרת למנהג כתיבת החנוכה דבר שהופך השנה באופן רשמי למסורת כי אם זו השנה השניה צריכה להיות שלישית ורביעית.. ומה בסך הכל רציתי לומר - אה, שבגללך אתמול כבר הורדתי את החנוכיה, אחרי שהעלתי אותה עם הנר הראשון והחזרתי את עץ האשוח. חשבתי שאם ישאלו אגיד שזה היה ניסוי כלים שעשיתי בחנוכיה כדי לראות שהכל עובד. והרי ידוע לכל יהודי כי נרות חנוכה אין לעשות בהם שימוש שלא בימי החנוכה, אז יצאתי מפודח קצת. ואז אני קולט חנוכיה דולקת במקום אחר.. אז החזרתי אותה. ממש מעשה נס של חנוכה. גולדי יקירי, אני מאבחן אצלך שאתה חוטף את משבר גיל ה-30, טוב אולי זה לא מסונכרן בצורה מדוייקת אבל נראה לי שזה זה. שמעתי שזה משבר פחות גרוע ממשבר ה-40 ה-50 ה-60 וה-70 ושיוצאים ממנו בסוף. אתה כמנהגך תנסה להכחיש אבל נראה לי שזה זה. (אז למה זר סתווניות שלחת לילדה שלשום?) אז גולדי יקר, אאחל לך הרבה אור בחג האורים הזה ואחריו. אתה תכתוב ואני אעשה COPY+PASTE ואדביק את שרשוריך, מסורת זו מסורת. |
|
|
|
דניאל_דר(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
26 בדצמ׳ 2005
נר ראשון-סוףסוף גולדי עושה קולות
אני מחייכת כשאני קוראת את הפוסט שלך, אפילו שהוא כל כך עצוב.
כל כך הרבה זמן לא כתבת כאן, ועכשיו כשאתה כותב זה נראה כאילו חוזר אליך משהו מעצמך. הסיבה היחידה שאני עוד נכנסת לכאן, לעיתים רחוקות, היא רק כדי לראות אם כתבת משהו חדש. אני מקווה שיהיה גם פוסט לנרות הבאים, התגעגעתי לקרוא אותך. מקווה גם שהפוסטים הבאים יהיו יותר מחוייכים. בהמון אהבה. |
|
|