צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בריחה.

GOLD
לפני 21 שנים • 22 באוג׳ 2003

בריחה.

GOLD • 22 באוג׳ 2003
לברוח.

את לבד.
קצת קר לך.
חושך.
הוא עזב ויצא את החדר.
השאיר אותך בחשכה עם מחשבותיך.
הנר כבה.
מחניק.
צמרמורת.
את מתחרטת.
לא היית צריכה לעשות את זה.
הנה דמעה עולה את בטנך ויוצאת את חריצי עינייך.
אט אט מזדחלת מטה על לחייך.
לבד.
שוב פעם היא חוזרת...
הנה הבדידות שבך מתעוררת.
לא, רק שלא ישאיר אותך כאן לבד בחשכה.
קר לך.
כואב,
כן גופך, גם הוא התחיל לחפש ולמצוא את הפגמים.
הכאב עולה אט אט.
הדקות?
נראה כי אין להן סוף.
הזמן מזדחל לאיטו.
דקה ועוד דקה ועוד...
חושך.
רוח נכנסת מחלון החדר.
אין בכוחך לקום ולסגור את החלון.
לבד,
לבד קשורה על הכיסא.
מחכה.
כפות רגליך חשופות חובקות ברצפה.
שערות גופך סומרות.
פטמות שדייך זקורות.
קול שינייך נוקשות.
לבד.
חושך עוטף את גופך הצחור, נע ועולה על בשרך צללים צללים כמו היה מרקד הוא עם אור הלבנה הפולש לחדר דרך חלון פרוץ.
קר.
רוח.
בדידות.
כן,
הנה את עם עצמך.
אותה אחת לה את מתכחשת.
אותה אחת לה את מתנגדת.
אותה אחת שאת אינך לא אוהבת.
הנה עולה לה הבדידות...
הנה עולים הכאבים...
הנה עולות המחשבות...
האם היית צריכה לבוא, אם מצבך בטוב, המפחדת?
כאב חובק בכאב.
הנפש והגוף.
מה כואב יותר?
נכון, הנפש...
כן, כל כך כואבת היא, כל כך...
לוא רק יגאל אותך האל,
לוא רק יגאל מסורייך.
לוא רק ימשוך נשמת אפך אל על...
יחבוק גופך בחום...
אך קר.
כן קר, ושוב צמרמורת.
הנה באים הצעדים.
הנה נפתחת דלת ואור חודר כרסיסים.
הנה הוא אדונך.
הנה חזרת שוב לעצמך...
הנה חיוך של הוקרה,
הנה פקודה...
שוב פעם חופשייה היא מעצמה...
שיפחה.

בכבוד רב,
GOLD.[i]
[/i]
lihi
לפני 21 שנים • 24 באוג׳ 2003
lihi • 24 באוג׳ 2003
היה לה שווה לחכות,ולהרגיש,ולחוש.
מדהים.
Neo
Neo
לפני 21 שנים • 24 באוג׳ 2003
Neo • 24 באוג׳ 2003
יפה ולעניין.
shiri​(לא בעסק)
לפני 21 שנים • 24 באוג׳ 2003
shiri​(לא בעסק) • 24 באוג׳ 2003
מצטרפת לניקול. מרענן לקרוא מה שאתה כותב