שפחה בהפתעה - סיפור

שפחה בהפתעה - סיפור

עתליה​(שולטת) • 24 באוג׳ 2003

יום שישי האחרון החל ככל ימי השישי.
אוירת סוף השבוע החלה פושטת סביבי. המנוחה לנפש, לגוף. ברייק מהטירוף היומיומי.

את שישי בערב החלטתי לבלות הפעם עם חברים. ת"א סואנת כתמיד רוויה בבליינים.
שמנו פעמינו אל ביתו של החבר. לא שוכחת בדרך לגדף את העובדה שהוא גר בקומה העליונה,
ושאת ההבטחה שלי לקצץ בעישון הפרתי כל יום מהתחלה.

הדלת נפתחה, ואת פעמינו שמנו לעבר הסלון, שם נתקבצה לה החבורה.
את רובם הכרתי, למעט אותה.
היא ישבה בפינת הספה, בגופיה וחצאית לבנה. חצאיתה שסועה לשסעים, ומגלה ירכיים שחומות ונאות.
פניה יש בהם קסם מסויים, שילוב של רוך וחוזק.
הצגתי עצמי ונתישבתי למולה.
לא פעם תפסתי עצמי מהרהרת בדימיוני, מה הייתי עושה לה.
והיא שיושבת למולי ולא יודעת דבר ממשיכה לסקל את רגליה, לחשוף ירכיה.
ואני, אך בקושי מתאפקת מלגשת אליה כך לפני כולם, נמנעת מלהפחיד אותה.

בהזדמנות הראשונה בה יצאה מן החדר אל עבר השרותים, ארבתי לה במקלחת.
כשסיימה את עיסוקיה, נכנסה אל חדר האמבטיה והחלה שוטפת ידיה.
ואני צופה בה מן הצד, סוקרת גופה התמיר והענוג. ידי מתאוות למגע בשרה, לשוני מתאווה לפיטמתה
וערוותי מתאווה למגע לשונה.

בעוד היא מייבשת ידיה סגרתי את דלת החדר ונשענתי עליה.
בעודה מסתובבת אל עבר היציאה נפל מבטה עליי. מבולבלת... לרגע לא הוציאה מילה מפיה ואני לא פיספסתי את ההזדמנות.
קרבתי אליה, סנטימטרים ספורים מפרידים בין גופותינו.
נשימתה הלכה ונתגברה, עיניה מחפשות מוצא ואני קרבה אל גופה יותר ויותר, חזי נוגע לא נוגע בחזה.
אצבעי מטיילת על לחיה הימנית, מחליקה לעבר צוארה. נשימתה נעשתה כבדה.
פי, נצמד לא נצמד אל אוזנה השמאלית "לילך..." גופה נרעד "לילך..."
אצבעי עושה דרכה אל עבר שדיה, בטנה, במורד ירכיה... חשה כיצד גופה נרטט למגעי,
כיצד נשימותיה מתגברות עם כל תזוזת אצבע קטנה.

באיטיות הסרתי גופייתה מעליה, חזייתה אף היא נשכחה על רצפת החדר. חצאיתה, אף היא לא נשארה זמן רב על גופה.
בתחתונים בלבד עמדה מולי, בעיניה מבט מבולבל, רוצה לא רוצה. נראה כי זו לה החויה הראשונה עם אישה.

לשוני הלחה והחמה עולה במעלה בטנה אל עבר חמוקיה הקטנים, עוברת ביניהם ונעצרת על צוארה.
ליקוקים קטנים, חמים ורטובים על צוארה, משתנקת קלות, ליקוקים קטנים ומטריפים...
ובאחת חפנתי את שדה הימני, מועכת אותו בידי, מוחצת אותו, מכאיבה לה... היא מופתעת אך לא מפסיקה.

פטמתה הזקורה זוכה למגע לשוני, יונקת אותה והיא מזדקרת לה עד קצה גבול יכולתה.
"את אוהבת את זה" חזה עולה ויורד. ידי בין ירכיה, נתחבת אל תחתוניה, ערוותה חמה ונוטפת מיצי גירוי ותשוקה, "חרמנית קטנה".
אצבעי מרפרפת על שפתי ערוותה, מחליקה על דגדגנה, מרגישה ברטיבותה המתגברת, בכמיהתה הגוברת למגע אצבעי בתוכה.
"רוצה להרגיש עמוק?"
"כן..."
"כן, מה?"
"כן. אני רוצה"
לפתתי את פטמתה בחוזקה, פניה התעוותו בכאב.
"כן. אני רוצה, מה?"
"כן... כן..."
הידקתי לפיתתי.
"איייי..."
"כן, מה?"
דמעות ניקוו בעיניה.
"אא... אני לא יודעת"
סטרתי על לחיה.
"כן, גבירתי" אמרתי.
"ועכשיו, את רוצה את זה עמוק?"
"כ... ככ... כן גבירתי"
שלפתי ידי מתוך תחתוניה, אצבעי לחה מרטיבותה המתגברת. "לקקי את האצבע, כלבה. תרטיבי אותה טוב טוב. תמצצי אותה".
בשקיקה הכניסה האצבע לפיה, טועמת את מיציה, רטיבותה, מלקקת ומתאוה לעוד.
באחת התנתקתי ממנה, שולפת אצבעי מפיה. והיא נותרה פעורת פה כלא מבינה מה השתנה.
"תסתובבי" מבטה היה מבולבל.
"תסתובבי עם הגב אליי ותשעני על הכיור"
"אבל... למה?"
"שקט שפחה! תעשי מה שאמרתי!"

לילך הסתובבה, ידיה נתמכות בכיור, ממולנו מראה גדולה.
אני נצמדת אליה מאחור, מעבירה ידיים תובעניות על חזה, ציפורניים אדומות על גבה ובטנה, מפשילה תחתוניה.
ישבנה החלק והבתולי נרעד. ידי החלה ממששת אותו, חוקרת אותו... וללא כל אזהרה
*ספאנק*
ישבנה נתכווץ לנוכח הכאב, ידי החלה מלטפת אותו מרגיעה ו...
*ספאנק*
"אחחח..."
*ספאנק*
"אחחח..."
"כואב?" שאלתי.
"כן... כן גבירתי"
חיוך נתמתח על שפתיי.
החלתי צובטת בפטמתה, מסובבת אותה. מפיה עלו קולות הנאה וגניחה וצליל הספאנקים באויר.
אצבעי החלה חודרת אותה, חשה בחום המקום, ברטיבותו וברטיטתו למגע אצבע פולשת.
נתחבת עמוק אל תוכה "אהה..." ננעצת באיברה "אהה... אהה..." מזיינת אותה.
"גבירתי..."
"כן, שפחה?"
"זה טוב..."
אצבעי החלה לנוע במהירות בתוכה, מגרה אותה, חשה כיצד דפנותיה הפנימיות מתכווצות בהתרגשות ובהנאה.
היא גונחת בקול רם, כבר לא אכפת לה שישמעו אותה בחוץ.
אצבע בוטשת בתוכה, מביאה אותה אל הסף, כמעט... כמעט והיא שם...
אך, לא!
"גבירתי זו התעללות"
חייכתי לעצמי.
"אני רוצה לגמור..."
"בבקשה..."
צחקתי בפניה.
"אני מתחננת... תני לי לגמור... "סתמי כלבה! כבר אמרו לך שאת מדברת יותר מידי, הא?!"
התיישבתי על הכיסא שבפינת החדר.
"על 4 שפחה!"
"קדימה! למה את מחכה?"
לא מסופקת ומתוסכלת ירדה על 4. באצבע סימנתי לה להתקרב לעברי. נעצרה למול רגליי.
הפשלתי חצאיתי מעלה, "הורידי תחתוני".
הנחתי תחתוני על פניה, והיא שאפה ריחם עמוק אל קירבה.
אחזתי בשערה הארוך, ותחבתי ראשה אל בין ירכיי. "ענגי אותי, זונה!" והיא החלה מלקקת ערוותי החמה.
מלקקת בשקיקה... מלקקת בתאוה... מוצצת את דגדגני... מעבירה קצה לשונה בלבד...
"לקקי לכל האורך, שפחה" לשונה מחליקה מעלה, מפתח מקדשי ועד לצריח שבראשו.
"תחבי לשונך פנימה"
"חושי את גבירתך"
טעמי אותה"
והיא החלה תוחבת לשונה אל מקדשי, טועמת מיצי תשוקתי, מלקקת ומוצצת ערוותי, מתגרה למגע לשונה בבשרי, לשמע הנאתי הנגנחת מפי.

לפתע, נקישה בדלת.
"הכל בסדר, בנות?"
"כן... כן..." שתינו מבליחות
"יופי. אני זקוק למקלחת בדחיפות"
הסתכלתי בלילך, נשקתי לשפתותיה, והוריתי לה להתלבש.
יצאנו מחדר האמבט והתיישבנו בסלון.
אחת מול השנייה. בדיוק כמו בהתחלה.
עיניינו מביטות אחת בשנייה.
מביטות וצופנות סוד.

kamor​(נשלט) • 24 באוג׳ 2003

סיפור ממש יפה , אהבתי מאד !

אפורי​(מתחלף) • 24 באוג׳ 2003

גררר מעולה....
אבל המסכנה לא גמרה בסוף?

האלמוני

kamor​(נשלט) • 24 באוג׳ 2003

ררררררר....... וואף וואף !! אלומוני ....

ראיתי חתול ......

עתליה​(שולטת) • 24 באוג׳ 2003

אמממ... אופס... זה היה מיועד לפורום הבנות על הבנות...

lihi • 24 באוג׳ 2003

באמת העניין הזה נראה לי קצת תמוה,לאחר שגמרתי לקרוא.

גירה אותי.יהיה המשך?

עתליה​(שולטת) • 24 באוג׳ 2003

זה לא שהיא לא גמרה, זו האורגזמה שלה שביקשה להשאר אלמונית...

nerissa​(אחרת) • 24 באוג׳ 2003

עתליההההההההההה. מלכה רעה אחת!
אני שונאת אותך }}}}}}{{{{{{{{

אין שמץ של סיכוי שאני אוכל להמשיך לעבוד.

די! אני זקוקה נואשות לאישה. דחוףףףףףףףףףף.

slave for ever​(נשלט) • 24 באוג׳ 2003

עתליה-


כבר חודשים שאני "בטווח בעיטה" אבל את רק מאיימת

עתליה​(שולטת) • 24 באוג׳ 2003

ואני זוללת לך ת'פיטמה בפעם הבאה

מתגעגעת

}}}{{{