GOLD
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2003
פומבית.ליושבי הפורום שלום. אני חש כי כנראה אני צריך להסביר כמה דברים על כתבי. כתבה לי גליה מענה המתייחס לפרסום השיר -קשר-. זה היה מענה המתייחס לטקסט כאילו היה הוא חיי שלי. אם כן, אני סופר במקצועי החי בניו-יורק וכרגע שבתי ארצה לעבודת תחקיר. כל כתבי כאן הם מקלט מכתיבה "יצירתית כעבודה" והם עבורי פאוזה קלה. אלו מחשבות, יצרים, התנסות בכניסה לראש מחשבותיה של -שפחה- בניסיון לקבל מתגובותיכם תשובות לידיעת הנושא עליו אני כותב. צר לי גליה, אך על אף רצונך להביע דיעה ואולי גם עזרה, זהו טקסט ווירטואלי, וטוב שכך. אני בסך הכול מעוניין במקלט כתיבה שלא לשווא, שכן ישנו דרבון מסויים בפרסום מילים, לא משנה היכן. עכשיו לסיבה שנושא ההודעה כאן נקרא פומבית. אם כן, יצא לי לעבור על כמה מהכתבים אשר מעלים כאן חברי הפורום. לא יכולתי שלא לעצור לרגע בכדי לחשוב ולהרהר במלותיה או אולי באיחוליה של פומבית בטקסט "חג אהבה שמח לכל חברי וחברות הכלוב". אני באמת שלא יכול להצביע מה בהם גרם לי לעצור מהלך קריאה - שהנו רפרוף מהיר וקצר רוח מכל מיני בלילי מילים שלרוב אני עייף מלהקדיש להן מחשבה- אך משהו בטקסט שכתבה שבה אותי. המילים המובאות כאן נכתבו עתה, והן מלאות השראה מדבריה של פומבית. -קול החיים- פעם כשהיית קטנה כאב לך. היום כואב יותר. פעם כשהיית קטנה ברחת. היום כבר אין לאן לברוח. פעם כשהיית קטנה חיית. היום שכחת לחיות. פעם כשהיית קטנה פרחת. היום את קצת נובלת. פעם כשהיית קטנה רצית להיות גדולה יפה וחזקה. היה בך את הכוח היתה בך התקווה. לאט לאט עבר הזמן... ואת הפכת קטנה. פעם כשהיית קטנה בכית. היום את מתייפחת. פעם?... ובלילה היא סיפרה לי קצה קצה של עברה. ובלילה היא רצתה אך לא הצליחה לכאוב את כאבה. ובלילה היא אמרה לי שהיא לא רואה חיים. ובלילה היא חייכה שקטה ושוב עיניה התמלאו דמעה. כן, בלילה היא אמרה לי שאבד האור בקצה המנהרה. פעם את רצית לחיות. היום את מתה. פעם את רצית לבכות. היום שקטה. פעם את רצית לצרוח. היום סתם צעקה. פעם את רצית בחום. היום רק נשיקה. פעם ופעם ופעם ועוד דקה ועוד שנה. עוברות הן הדקות עוברות הן השנים עוברים הם הימים. פעם ופעם ופעם ואיך עברו לך החיים... ובלילה מהיין היא סיפרה את כאבה. ובלילה מהיין היא הפילה לבנה. מחומה גדולה של כוח שגידלה סביב עצמה, היא פלטה, צרחה בשקט. היא רוצה רק... אהבה פעם את תהיי צוחקת. פעם את תחיי. פעם ישתחרר העצב, ואת סוף סוף תתמלאי. פעם הכאב ינוח, ועוד פעם אף ימות. פעם את תחיי אחרת. פעם יתאדו כל הדמעות. פעם את תחיי לנצח. פעם תנצחי. פעם את תהיי אחרת... כן, זאת את שבראי. בכבוד רב, GOLD. |
|
|
| ניקול(לא בעסק) |
לפני 20 שנים •
24 באוג׳ 2003
אני יושבת וקוראת
ושוב קוראת
ושוב זה פשוט מדהים המילים כל כך חזקות וכל כך מביעות וואו אין מילים |
|
|
| ThePassionMaster |
לפני 20 שנים •
24 באוג׳ 2003
גם אני נהנתי לקרוא
אין ספק בקשר לכשרון שלך |
|
|
|
פומבית(נשלטת){דניאל העכב}
|
לפני 20 שנים •
24 באוג׳ 2003
פומבית
בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום...
|
|
|
kamor(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
24 באוג׳ 2003
באמת מדהים .
. |
|
|
lihi
|
לפני 20 שנים •
24 באוג׳ 2003
מצטרפת לניקול ולקמור.
|
|
|