מהי רוחניות בעיניכם?

הגבירה לילי • 31 בדצמ׳ 2005

אני מצטערת, אבל מי שבא לפוסט זה בוודאי מוצא אותך מפריע לסדר הציבורי הרב יותר
אפילו אם יש הבדל בין "החיה העובדת לחושבת" במה זה משנה אם אתה מודד רק בערכים שתקפים
לחייה העובדת בלבד!

אם החייה החושבת היא נכחדת , האם אין זה אומר שלהפך צריך לטפח אותה ולתת לה לצמוח כל עוד אפשר
האם זה לא נכון שבסופו של דבר מיעוט זה
הוא אשר מניע את החיות האחרות?

נכון שעם ערכים לא קונים לחם אבל אני בטוחה שאנו יוכלים להקדיש
פעם במי ישמע זמן לשאלה ועדיין לעבוד בזמן אחר

ואם אתה התבללתה בינו לבין עוד מישהו כמו שהכותב אמר
כלומר היו עוד אנשים שפתחו על נושאים כאלו
אולי אבל רק אולי
תשקול מחדש את ההגדרה של הסדר הציבורי.

טים אני מסכימה איתך שהגישה שלנו דומה אני יחשוב שוב על מה שכתבת ואז ישלח לך הודעה

לכל היתר
שנה טובה ומלאת עונג

T O M​(שולט) • 1 בינו׳ 2006

"ככל שהאדם נהיה רוחני יותר, כך עליו נגזר להתבודד יותר"


מסכימים עם המשפט הזה?


אם כן, מה זה אומר עלינו כחברה?
החברה שלנו בדרך התנהלותה הנוכחית פוגעת בתהליך הרוחניות?
האם התמקדות בהתבוננות עצמית חייבת להיעשות תוך ניתוק עצמך מרוב האנשים
ומהדרך ה"רגילה" הסטנדרטית?


----------------------

כשהמילה "רוחניות" מוזכרת, עולות אסוציאציות רבות של:

טוהר, הגשמה עצמית, ייעוד, דרך חיים, ידע רב, סבלנות, סובלנות, אמונה(דת) ,
פילוסופיה, תהליך בריאה, טבע.

אם הייתם צריכים לבחור את שתי ההגדרות הכי קרובות עבורכם לרוחניות
אילו מילים הם היו?
לא חייב משהו מתוך הרשימה שנתתי. ישנם גם מילים אחרות.
חלק כבר ענו ראיתי




שנה טובה לכולם

venus in our blood​(שולטת) • 1 בינו׳ 2006

__________________________________________________________________

''ככל שאדם נהיה רוחני יותר , כך נגזר עליו להתבודד יותר ''
מסכימה באופן חלקי.
רוחניות...הינה , לעניות דעתי, תהליך ומסע אינסופי שאותו עובר כ ל אדם עם עצמו, איש איש בדרכו הוא.
כחלק מתהליך זה , לעיתים יש צורך בהתבודדות ופרישה מן הכלל
לצורך התבוננות פנימית , התחדשות ובנייה עצמית מחודשת.

אינני יודעת אם זה אומר עלינו משהו כחברה, ייתכן שכאשר אינדיוידואל עובר תהליך מסויים עליו לעבור פרישה כחלק מאותו תהליך. החברה יכולה להיות שם כדי לגלות סובלנות ולחבק אותו חזרה כאשר ישוב אליה- ברמת האידיאל.
בפועל, לא תמיד, החברה כככלל יכולה להבין , וזה טיבעי, כל תהליך ותהליך שעובר הפרט.

ועם זאת, הן באופן ישיר, הן באופן עקיף, האינדווידואלים הם המרכיבים את הכלל(את החברה ) ולפיכך ישפיעו כך או אחרת עליה.

בחברות מסויימות הפרט יקבל לגיטמציה לתהליכים ולמסע הפנימי שהוא עובר עם עצמו. בחברות מתועשות ייתכן ותהיינה ''הסחות דעת '' גשמיות\ חומריות, אולם האם באמת ניתן לנל הפרדה או ניתוק בין החיים היומיומיים לבין התהליכים הרוחניים שאנו עוברים?
כל שיעור, כל חווייה, כל אדם הינו חלק מתהליך שאנו עוברים. אולי לא רוחני במיוחד, אבל חלק ממיכלול שלם.
הפרט מזין את החברה כשם שהחברה מזינה את הפרט. לעיתים ישנן הפרעות ו''ניגוד- אינטרסים '' , ואז הפרישות נחוצה ( גם בדת שלנו מוזכרת פרישות והתבודדות , במקום מרוחק, למשך זמן מסויים...והרעיון עצמו נכון מאוד, לדעתי: אחת לכמה זמן אדם נמצא רק עם עצמו, מתחת לכיפת השמיים, במידבר, או מול הים, בוחן את אמונותיו, את השקפותיו, עושה חשבונפש נוקב עם עצמו וחוזר ''נקי '' יותר עם עצמו ) .

לגבי האסוציאציות והקונוטציות, אישית, אני מעדיפה להימנע מהגדרות, מאחר והן נוטות להשתנות בהתאם לשינויים שאנו עוברים. אומר רק ששם שהחיים הם מסע, כך רוחניות היא מילה גדולה ומופשטת, ועשוייה לייצג עבור כל אחד, בכל זמן, דברים מעט שונים.
אמונה לא בהכרח חייבת להיות דת. תהליך בריאה נעשה מחדש בכל יום, בכל רגע נתון, בכל אדם...
רוחניות , בגדול, לדידי, הינה תהליך שכולנו עוברים בעשרות צורות וגוונים ודרכים.

T O M​(שולט) • 1 בינו׳ 2006

בן אדם ש"פרש" לצורך התבוננות עצמית ולאחריו חזר בכוחות מחודשים לחברה,
נטמע בו שוב הכל מחדש.
בסופו של דבר רוב האנשים מתנהגים בהתאם לסביבה בהם הם חיים.
ואם הוא חוזר לעיר הגדולה ולכל הפיתויים, יחזור גם למנהגים הישנים עם הזמן.
לא כך?

ואם היה לו טוב כשפרש, למה חזר?

אדם בבגרותו יכול לשנות את הסביבה בה הוא חי אולם מהרגע שהוא שם, הוא יתאים
את עצמו אליה ולא ינסה להיות יוצא דופן. אחרת למה לו לחיות בסביבה הזאת?

האם הפרישה היא באמת אקט של רוחניות והגשמה עצמית באמת או שזה בעצם הדרך
לומר שאתה רוצה "פסק זמן" מהכל?
לקחת חופש, להירגע ואז לחזור...
להטעין אנרגיות מחדש.


יש איזה מאבק תמידי בין הגשמה עצמית ואינטרסים אישיים לבין השתלבות בחברה,
המחייבת אותך בין היתר להתפשר ולהתמודד עם אנשים אחרים שלהם רצונות משלהם
שלא תמיד תואמים את השקפת עולמך. לא בגלל שאתה רוצה להיות נחמד אלא בגלל שאתה
חי בתוכם ואין ברירה אחרת.

שני הצדדים חיוניים להתפתחות האדם ושניהם מושכים חזק כל אחד לכיוון שלו.
קשה מאוד לשלב בין השנים ואנשים מוצאים עצמם לפעמים קופצים במהירות מאחד לשני ,סוויץ.
מה שלעיתים מבלבל.

רוחניות

מזקירת סמנכ"ל • 1 בינו׳ 2006

איך שאני רואה רוחניות:
רוחניות זה הנפש שלנו, לכן בשבילי כשאומרים על אדם שהוא רוחני הכוונה היא לאדם בעל מודעות לעצמו, אדם שעושה דברים מתוך האמת הפנימית והעמוקה שלו. זה גם מתקשר לחלק שהוספת על כך שאדם שרוצה להעמיק ברוחניות שלו צריך להתבודד; התבודדות ללא ספק עוזרת להגיע לרמת רוחניות גבוהה, מהסיבה שכאשר אדם נמצא לבד הוא לא מושפע מהסביבה וקל לו יותר להגיע לאמת הפנימית שלו.

Tame • 1 בינו׳ 2006

תום,
לדעתי ככל שהאדם רוחני יותר הוא אוטומאטית מבודד, זה לא אקט רצוני אלא סיבה ותוצאה.
מבחינת החברה שלנו ביחס לרוחניות?
החברה המערבית רומשת את הסיכוי לחיות חיים רוחניים אצל רוב האנשים.
אלא מה
שרוחניות - גם אם היא מביאה אותך לידיד בידוד מסויים, לא תנתק אותך מהאנשים שסביבך (באם אתה באמת מתקדם ולא חי באשליות שקל להיקלע אליהן כשהחיים נוחים ונעימים כמו טיולים למזרח או ישיבה בסדנה) מאחר והאנשים שסביבך הם המראות שלך והם האינדיקטורים שלך לגבי עצמך. דרכם אתה רואה את הבעיות שלך ודרכם אתה גם מתקן אותן.

שתי מילים שלדעתי יתארו טוב את המושג "רוחניות" זה "אבולוציה" ו"רצון"

עינב​(אחרת) • 2 בינו׳ 2006

ניסיתי לחשוב קצת איפה זה תופס אותי, ואז עברתי על המילים שתום הציע. הגשמה עצמית, למשל, לכאורה מתקשרת באמת לרוחניות, ומצד שני גם כלכלן בחברה גדולה שמצליח מאד בעבודתו יחוש אולי שהגשים את עצמו, אם כי הוא לא חושב על עצמו במונחים רוחניים אלא חומריים.
הבעיה שלי עם עצמי הייתה כזו - אני מאד מאמינה בבחירה חופשית, כלומר שאין כוח עליון, יד מכוונת או גורל. מצד שני אני סבורה שהאמונה בגורל היא חלק מהרוחניות, לא?
כך כו כך הרכיבים הלא חומריים בחיי שקשורים במודעות עצמית הם באמת אותה בחירה חופשית, לקיחת אחריות על עצמנו וכל מה שאנחנו עושים, בלי חרטות ובלי נסיון להתאים את עצמי לאחרים (וזה משהו שלא קל לוותר עליו).

Tame • 2 בינו׳ 2006

עינב,
לכאורה את מנסה לשלב בין מושגים סותרים: "רצון חופשי" ו"גורל"
בכתבי היהדות זה נוסך כך "הכל כתוב אך הרשות נתונה"
והקושי שעולה כמובן זה שאם הכל קבוע מראש, כיצד יכולה להיות לנו רשות של עצמנו?
ההסבר שמציעה הקבלה עלול להישמע קצת אזוטרי. למרבה המזל המדע המודרני כבר הצליח לתת פרוש טוב להסבר של הקבלה אז אני אשתמש דווקא בו.
אני מדבר כמובן על תורת הקוונטים.
זה פשוט מאוד בעצם, בלי להיכנס להסבר של מה אומרות התיאוריות (למרות שאני ממליץ מאוד לקרוא עליה כתרגיל מנטאלי) הקוונטיות - אחד הדברים המרכזיים בתיאוריה הוא קיומו של היקום בצורה רב מימדית (חלקיקים ש"נעלמים" בעצם קופצים מימדים) זה הומחש טוב מאוד בסדרה "sliders" עם התרגום העברי העילג "גולשים בזמן" (כל העניין היה שהם נשארים באותו זמן וגולשים בין מימדים...). מימד אחר יכול להיות זהה לחלוטין למימד שלנו בכל פרט חוץ מאולי העובדה שבמימד הזה משה מהמכולת הוא ימני ולא שמאלי. מימד גם יכול להיות שונה כל כך שחלק מהמדינות לא קיימות יותר וקיימות מדינות אחרות, שפות אחרות. יתכן מימד שבו כדור הארץ ומערכת השמש לא קיימים בכלל.
ככל שהמימד דומה יותר לשלנו כך הוא "קרוב" אליו יותר מבחינת הסידור הרב מימדי.
והנה החלק הכיפי - בכל אחד מאינסוף המימדים הללו ישנו גורל שמכתיב באופן מתימטי את ההתפתחויות (עדיין נשאר לפתור אם חוסר היכולת שלנו לחזות את תנועתם ה"אקראית" כביכול של חלקיקים ותת חלקיקים תצביע על אי סדר מוחלט שלפי תורת הכאוס יהפוך את כל היקום למערכת בלתי נצפית או שמא ישנה גם חוקיות מסויימת שעדיין לא גילינו שבעצם תצטרף להנחה המקורית של תורת הכאוס שיש סדר כלשהו ביקום אולם לא תמיד אנחנו יכולים להבין אותו). בכל מקרה הגורל של כל מימד ומימד קוונטי הוא קבוע, אלא מה? שאנחנו מסוגלים לנוע בין המימדים הללו באופן ספונטני (כאן גם נכנס הסרט בליפ שמסבירים את זה שם טוב, למרות שמי שרוצה באמת להבין צריך לחפש מידע מדעי ולא כדאי להסתפק בצפיה בסרט) ולהביא את עצמנו למציאויות אחרות (טובות לנו או רעות לנו - תלוי באופן שבו "זזנו", כמובן שלרוב אנחנו עוברים למימדים ה"קרובים" ביותר לשלנו ככה שאנחנו כמעט ולא שמים לב לשינוי שקרה, לפעמים כל השינוי זה שהצלחנו משהו שהיינו אמורים להיכשל בו במימד הקודם בו היינו).
אפשר לדמות את זה לספריית וידיאו ענקית. את לוקחת סרט, מחזיקה אותו ביד ובוהה בו, מין דיסק קליל שכזה. את בעצם מחזיקה בידך את ההתחלה האמצע והסוף של הסרט , כולם נמצאים באותו מקום (הזמן הוא בעצם אינטרפרטציה שלנו אבל לישויות מפותחות יותר ההזמן שלנו הוא סימולטני והכל נמצא באותו מקום), אין שום בחירה ולא משנה כמה פעמים תראי את הסרט ההתפתחויות תהינה אותן התפתחויות.
אבל הבחירה שלנו מתבטאת בזה שאנחנו תמיד יכולים להחליף סרט.
לפעמים אנחנו נמצאים במדור סרטי האימה ומדור הקומדיה נראה לנו רחוק מאוד, אין לנו כוח להגיע עד שם, ואם הקומדיה רחוקה אז המדור הרומנטי שנמצא ממש בקצה החנות נראה ממש בלתי מושג.. אבל מי שמתחיל ללכת לכיוון בסופו של דבר יגיע.
איך עושים את זה? איך הולכים? זה כבר עניין לפוסט אחר

מצטער שלא נשארתי בגבולות המדע ובגבולות התורה הקוונטית, שילבתי לתוך הפוסט גם קצת קבלה וקצת אנלוגיות. אבל זה שרשור על רוחניות אז מקווה שתסלחו לי

עינב​(אחרת) • 2 בינו׳ 2006

Tame , הכל טוב ויפה, וגם מעניין. אבל - מה דעתך שלך?
ובאשר לתורת הקוונטים, אין לי ולו חצי מושג לגביה. ממה שכתבת אני מבינה שבכל זאת "הכל כתוב והרשות נתונה", אם כי אני מתקשה להסכים עם זה. כמובן שכולנו נמות בסוף, אבל חלק ימותו ממחלה כי לא שמרו על הגוף, חלק ימותו צעירים בתאונת דרכים וחלק בשיבה טובה. באותו האופן, כל אחד מאיתנו בוחר כל יום וכל דקה - מה לאכול, מה לומר לאנשים סביבו, במה לעבוד ומה ללמוד. רק אנחנו מחליטים איך החיים שלנו ייראו, ובאיזו איכות. אם אוכל ירקות, אמנע מסמים, סיגריות ואלכוהול ואתעמל בקביעות אשמור על בריאותי ואיכות החיים שלי, אקטין את הסיכון שלי לחלות במחלות וכך אולי אאריך את חיי, בצורה הכי טבעית שניתן.
מעוניינת לשמוע את דעתך, הרבה יותר מהסבר תיאורטי בנושא

Tame • 2 בינו׳ 2006

דעתי באייזה נושא?
כל מה שאמרת בהודעה האחרונה שלך הוא מוסכם מבחינתי. אבל לא לזה אני התכוונתי.
אני התכוונתי ל"מחשבה יוצרת מציאות" (לא אני המצאתי את המשפט ומדובר בהרבה יותר ממחשבה גרידא).
בכל מקרה אשמח לענות על הכל ברגע שאדע מה השאלה