הרוח פורצת אל תוך החדר , מרפרפת בין הוילונות , מתרגזת על חפצים בדרכה , הירח מכניע את השמש והיא נכבית ,מפנה לו דרכה עד לאור בוקר ראשון שוקעת ומאדימה מבושה והקירות כבר מכוסים בצל התאווה במראה שעל הקיר לא רואים אותי , לא רואים כי אינני היין מטפטף מהצוואר מטה, על החזה ועל הבטן
