לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדסמ ככלי טיפולי

גלתיאה
לפני 18 שנים • 7 בינו׳ 2006
גלתיאה • 7 בינו׳ 2006
שלווה. בדסמ הוא מקום שבו אנחנו מביאים את הצדדים האחרים שלנו, מיניות אחרת.
אם יש לי צורך להיות נשלטת או שולטת, חזרה בתשובה למשל, לא תשנה את זה. זה פשוט צורך.
היופי של הבדסמ הוא בכך שאנחנו יכולים להיות מה שאנחנו.
אנשים שעושים בדסמ, הם אנשים שיותר שלמים עם עצמם לעומת כאלו שחשים מבויישים מול הצרכים שלהם. אדם שמרגיש רע עם מה שהוא, שהולך כפוף מול עצמו בגלל מה שהוא, משלם מחיר כבד על חוסר הקבלה שלו. זה מקרין לגבי הרבה שטחים אחרים בחייו.
בדסמ הוא לא כלי שיכול לפתור הכל- בעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, מניה דיפרסיה וכו' הוא בטח לא יכול לפתור. בשביל זה יש אנשים שזה המקצוע שלהם.
אבל הוא כן יכול לענות על צרכים של שליטה\ כניעה ומימוש פנטזיות.
כמובן שגם בתוך זה לא תמיד הדברים הם פשוטים. למשל- אם אם יש נשלט שאחרי תקופה מתחיל לטפטף על פנטזיה שקשה לו איתה, בגלל שהיא קיימת בתוכו, וגם בגלל הקונוטאציות שנלוות לה- כמו לשכב עם גבר. תפקידו של השולט לדעת להכיל את זה, ולנסות להביא אותו למקום שיבין שזה בסדר, והשמיים לא נפלו על ראשו של אף אחד. שולט טוב יגרום לנשלט שלו לדעת לקבל את עצמו
בלי צורך לחוש אשם, גם אם לא מדובר על מימוש הפנטזיה בפועל.
לעומת זו אם מישהו יבוא ויגיד לי- בואי נעשה משחק תפקידים של אמא בן כאן הייתי עוצרת ומנסה לברר בעדינות את המקורות של הפנטזיה הזו. אם זו פנטזיה אדיפלית לא סגורה או שהיא יושבת על משהו אחר לגמרי.
אם מדובר על פנטזיה שהמקורות שלה יונקים מגילוי עריות למשל, הדבר האחרון שאעשה זה לממש אותה מהסיבה הפשוטה: כשחושפים ילד למיניות שלא בהתאם לגילו, גורמים לשחרור של יצרים מאוד חזקים ואז מה שקורה בפועל שהנפש נפגעת אבל הגוף בוגד. ותחושת האשמה והשנאה
על הגוף שבגד היא עצומה ומלווה לאורך כל השנים. כאדם בוגר יש נטיה לברוח ממה שקרה, כשברקע יש את הצורך של אותם יצרים חזקים למימוש. מימוש של אותו משחק תפקידים גם עם אפטר קר, יחזק דווקא את תחושת האשמה הכבדה על " השיתוף פעולה " בחוויה הראשונית.
גם אם השולט ידבר על העובדה שהנשלט היה צעיר מאוד, ובעצם מי שהיה צריך להגן עליו פגע בו, זה פשוט לא יעזור. גילוי עריות הוא הרסני ומלווה לאורך הרבה שנים. זה משהו שעדיף להשאיר למישהו מקצועי, ואין שום קשר לליברליות כזו או אחרת.

אז נכון שלא תמיד הדברים הם פשוטים וצריך לדעת מה עושים. אבל כשעושים את זה נכון
אתה מוצא את עצמך אחרי הסשן מרחף כמה סנטימטר מהרצפה, עם תחושת סיפוק אדירה.
ואם זה לא חלק ממשהו שנקרא אושר, מה כן נקרא אושר, בהנחה כמובן שאתה מבין שאושר
זה לא נירוונה כי זה לא ריאלי, אלא יותר רגעים של חסד


נ.ב יש אכן משהו מאוד לא נעים בדיאלוג שלך עם הפורום. אף אחד לא אוהב שמזלזים בדעות שלו.
אנשים כתבו כאן תגובות נהדרות ואותך זה משום מה מרגיז עוד יותר icon_wink.gif
כשבאמת תקבל את עצמך, באופן הכי טבעי תלמד לקבל גם את האחרים.
לילך 29
לפני 18 שנים • 7 בינו׳ 2006

רצינות

לילך 29 • 7 בינו׳ 2006
"אבל ת'כלס, אולי בגלל שאין לי כל כך הרבה זמן להתעמק בכל הדיעות,
לנתח, לפרש ולבדוק הכל... ולהגיב עכשיו ל 5 עמודים של הודעות...

אולי בכל זאת ניפתח סקר כן לא,
או לפחות שירשור חדש שיגיד בכמה מיקרים טובים הוא ניתקל?
טובים,
לא רעים"

אני מסכימה עם שכנתי מעלה: אם אתה כבר פותח שרשור כזה בפורום, שעל פניו מדבר על נושא מאד רציני, מן הראוי שיהיה לך זמן ויכולת לקרוא את התגובות המאד רציניות שניתנו כאן....

לילך
פעם פרח​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 8 בינו׳ 2006

Re: לא משנה. לוקחת את דבריי חזרה.

פעם פרח​(נשלטת) • 8 בינו׳ 2006
שלווה פנימית כתב/ה:

אבל ת'כלס, אולי בגלל שאין לי כל כך הרבה זמן להתעמק בכל הדיעות,
לנתח, לפרש ולבדוק הכל... ולהגיב עכשיו ל 5 עמודים של הודעות...

אולי בכל זאת ניפתח סקר כן לא,
או לפחות שירשור חדש שיגיד בכמה מיקרים טובים הוא ניתקל?
טובים,
לא רעים.


זה נושא רציני מדי מכדי שהתשובה תהיה כן או לא.
זה לא סקר של "אוהבים גלידת וניל עם פיצפוצי שוקולד ?"
פתוחה
לפני 18 שנים • 14 באוק׳ 2006
פתוחה • 14 באוק׳ 2006
קראתי קצת את התגובות וראיתי שחלק מהאנשים מדברים על "לבוא ממקום בריא ושפוי".
מה זה מקום בריא ושפוי?
אם היינו בריאים ושפויים, לא היינו פה, נכון?
אני חושבת שמי שיגיד שזה בסדר גמור וטוב לו הוא שמח לה לה לה
זה רק בשביל שהוא לא ישנא את עצמו הרי אנשים נורמלים שזה הרוב לא אוהבים מכות עד שיורד להם דם ולא אוהבים שלאכול אוכל מהרצפה ושדורכים עליהם ומאלצים אותך לעשות דברים שלא בא להם נכון?

וגם כל הזמן מדברים על דומים שמנצלים סאביות ואומרים שהם יפתרו להן את הבעיות להמ זה לא בסדר? אולי יש להם כוונות טובות? ומה אם אני שפחה שרוצה דום שיפרק אותי ושישבור אותי לחתיכות? אני רוצה שהוא יעזור לי לקום אחר כך? אולי טוב לי לשכב על הרצפה כי זה מה שאני מכירה?
electro-z
לפני 18 שנים • 14 באוק׳ 2006
electro-z • 14 באוק׳ 2006
אני בריא פחות או יותר (בהתחשב בגילי המופלגicon_smile.gif )

והבן אדם הכי שפוי שאני מכיר (ויש לי המלצות)

עדיין אני כאן, ואפילו לא חושב שיש לי מה להתבייש במשהו, גם כלפי העולם הונילי.
(חברי לעבודה , אפילו, מודעים לסטיותי)

זה נחמד לרצות דום שיפרק אותך לחתיכות. זה בהחלט עלול לקרות.
הבעיה היא עם המשאלה השניה שלך, הוא עלול לא לספק את הסחורה.
בחלק מהמקרים - לא יהיה אכפת לו
באחרים - אולי הוא ירצה אבל לא יהיה מסוגל.

יותר קל להרוס מלבנות.

וגם אם הכי טוב לשכב כמו סמרטוט על הרצפה רק כי זה מה שאת מכירה. יש מצב שאולי יהיה מישהו שיראה שיש טוב מזה. (אולי)
כלבלבון עירוני
לפני 18 שנים • 14 באוק׳ 2006

לבוא ממקום בריא ושפוי

כלבלבון עירוני • 14 באוק׳ 2006
פתוחה כתב/ה:
קראתי קצת את התגובות וראיתי שחלק מהאנשים מדברים על "לבוא ממקום בריא ושפוי".
מה זה מקום בריא ושפוי?
אם היינו בריאים ושפויים, לא היינו פה, נכון?
אני חושבת שמי שיגיד שזה בסדר גמור וטוב לו הוא שמח לה לה לה
זה רק בשביל שהוא לא ישנא את עצמו הרי אנשים נורמלים שזה הרוב לא אוהבים מכות עד שיורד להם דם ולא אוהבים שלאכול אוכל מהרצפה ושדורכים עליהם ומאלצים אותך לעשות דברים שלא בא להם נכון?

וגם כל הזמן מדברים על דומים שמנצלים סאביות ואומרים שהם יפתרו להן את הבעיות להמ זה לא בסדר? אולי יש להם כוונות טובות? ומה אם אני שפחה שרוצה דום שיפרק אותי ושישבור אותי לחתיכות? אני רוצה שהוא יעזור לי לקום אחר כך? אולי טוב לי לשכב על הרצפה כי זה מה שאני מכירה?


הבעיה לבוא ממקום של שנאה עצמית וברצון שלך שיחד עם המכות והאוכל מהרצפה יהיה דום שיפרק וישבור אותך ואז יבנה מחדש שאת יכולה להרוס גם אותו והוא לא יצליח לעזור לך לקום אחר כך.
הקשר יכול להיות הרסני עד כדי כך שהוא יצטרך לאסוף את השברים של עצמו כי אדם ששובר לגמרי את השני יכול לקבל נזקים לשלמות הנפשית של עצמו בתהליך.

אלה שאני מכיר כאן הם שפויים אבל רוב אלה שאני מכיר לא לוקחים על עצמם תפקיד של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים או אנשי מקצוע אחרים.

לדעתי טיפול בבעיות כאלה צריך להיות ע"י אנשי מקצוע והקשר הבדסמי הוא קשר ככל קשר אחר ולא טיפול מקצועי.
פתוחה
לפני 18 שנים • 14 באוק׳ 2006
פתוחה • 14 באוק׳ 2006
הוא לא חייב לעשות את זה מנקודת מבט פסיכולוגית שזה בולשיט בעיניי אלא פשוט לעשות אופי ליחסים שיהיו עם חינוך וקשים, שיהיה מוקפד ורציני וקשוח ושלא יתחשב בי, שיהיה שולט אמיתי.
כלבלבון עירוני
לפני 18 שנים • 14 באוק׳ 2006

קישור של ד"ר גידי דובינשטיין על חזרה כפייתית של טראומות

כלבלבון עירוני • 14 באוק׳ 2006
מלודי הביאה קישור של ד"ר גידי רובינשטיין על חזרה כפייתית של טראומות שאנשים עברו וטוען שהדפוס הזה בעצמו דורש טיפול מקצועי.
מפורום מיילדום
http://www.maledom.co.il/forums/showthread.php?t=45
קישור חשוב לדיון הזה.