עינבר
|
לפני 18 שנים •
4 בינו׳ 2006
בהסכמה
ששולחים אותי לקבוצת תמיכה לנפגעות אונס, אני חושבת על ההסכמה שלי.
אני הסכמתי, באותו הרגע. בסוף אוקטובר 2004 לתת לו להשתמש בהרבה כוח כדי שאוכל להיות יותר כנועה. זה היה שיא של ההתעללות. לקח לי חודש להקשיב ולשמוע מTיפוס שזה לא היה סאדו. ועוד חצי שנה להאמין שאני יכולה לחיות בלעדיו ולחזור לתפקד בעולם. אני הסכמתי, בלי להבין למה אני מסכימה. בהתחלה, בלי להבין מה יכול לקרוא לי. ואחרי כל זה, בימים של תחושת עצמה, מונעת מנדיבות ואהבה אין סויפיים. בסוף אוגוסט 2005. אני הסכמתי להתמסר אל אותו אדם כל כולי ולאבד לרגע צלם אנוש למענו. עברו מאז 5 חודשים ולפעמים הרגע חוזר ואני נטולת קיום עצמי והוא לא כאן שאני נשברת ולוקח לי כמה ימים להזכר מי אני בכלל. אני הסכמתי מתוך אמונה שהוא השתנה, מתוך אמונה להבטחות שלו שהוא יהיה שם בשבילי, בסופו של דבר. אלה היו שיאים של אובדן האני למענו והגעתי אליהם, כל צעד וצעד בהסכמה, למרות פחדים שהיו לי. לפעמים אני פשוט חייבת לכתוב כאן, כי יש כאן אנשים שיכולים להבין וכאלה שרוצים להבין (ואפשר להתמודד עם אלה שלא). ואולי אני כותבת, כי אני מבינה שהסכמה רלוונטית שהיא באה מידע , הבנה של כל הסכנות. ורק כך, אני יכולה לקבל החלטות. אני כותבת מתבונה, ללא כאב, אחרי שהתאוששתי מעוד רגע אין סופי של אובדנות לתשוקה לחיים. |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 18 שנים •
4 בינו׳ 2006
ידע ציטוט: ''..ואולי אני כותבת, כי אני מבינה שהסכמה רלוונטית שהיא באה מידע , הבנה של כל הסכנות.
ורק כך, אני יכולה לקבל החלטות..'' הסכמה שנובעת מתוך ידע בלבד היא הסכמה בודדה מאוד. אני חושב שצריכים להצטרף אליה אמון ורגש. לכאורה, זה נראה שחלקים אלו עלולים לקחת אותך שוב למקומות לא טובים, בהן מישהו עלול לאכזב אותך, אבל נסי להסתכל על זה ככה: כשיש סיכוי לאכזבה, יש גם סיכוי להתרוממות. אם את מבטלת לחלוטין את האחד, את מבטלת גם את השני. וזה חל על כולנו. חלק מהאנשים שנפגעים, לא חוזרים על ה'טעות', מפתחים עור של פיל ומונעים מעצמם ואת עצמם מאחרים. זה הופך אותם לנפגעים פעמיים. פעם ראשונה על ידי האדם שאיכזב, ופעם שניה, על ידי כל ההזדמנויות הטובות וטהורות שהם מחמיצים בגלל הפחד. חלק מהאנשים שנפגעים, לומדים מהטעות, אך שומרים על סוג של נאיביות ומבינים שהרוע שנתקלו בו קודם, אינו משליך על הנפש שלהם- לא הם הרעים, ולא הם צריכים לסבול. אנשים כאלה, לפעמים חוזרים ונוטלים את הסיכון, חוזרים ומנסים ושמים את ליבם על קרן הצבי, ולפעמים זה מצליח להם והם נהיים מאושרים. יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהדרכים. אני באופן אישי, רואה עצמי חלק מהקבוצה השניה. וממה שאני קורא, נראה לי שגם את. teacher נ.ב. יש שלוקח זמן רב וכאב כדי לחזור למקום הבטוח ולנסות שוב ושוב, ולפעמים זה נראה שאי אפשר בכלל, שהתבגרנו, התפקחנו, ויש דברים שאי אפשר לקחת חזרה כאילו לא קרו. אבל אפשר לנסות. ואפשר להתחזק. |
|
|
| temperance |
לפני 18 שנים •
4 בינו׳ 2006
העלת את עניין ההסכמה כעניין של לקיחת אחריות אישית על מה שהיה. אינני יודעת בדיוק מה קרה, כך שלא אוכל להתייחס לכך, אבל כן אוכל לומר שהסיבה שקרבנות אונס מאשימות את עצמן, רוצה לומר - לוקחות אחריות על מה שקרה להן, היא שמירת שליטה. כל עוד מה שקרה היה כי אני עשיתי כך וכך, שידרתי כך וכך, לא עשיתי כך וכך, הסכמתי.... כל הדברים האלו אומרים שבעצם יכולתי למנוע את זה. הנפקות - אוכל למנוע את זה בפעם הבאה.
כשאת מדברת על הסכמה אני שומעת שיחה על אשמה. איך את הבאת את עצמך לשם, מה היה החלק שלך... אני משכנעת שתעשי בחירות יותר מוצלחות בהמשך חייך, ואני חושבת שהקבוצה תעזור לך הרבה. ההתמסרות הטוטאלית לבן אדם היא מאוד קשה. חוויה חזקה לכל הדעות. הבעיה היא שאם האדם שזכה להתמסרותך אינו ראוי לה - הוא ינצל אותה עד תום. אני מכירה את התחושה הבוערת הזו, ואת הנפילה שאחריה. הבחירה הבאה שלך תהיה מושכלת יותר, עקב חוויות עבר. |
|
|
DOM Perignon(שולט)
|
לפני 18 שנים •
4 בינו׳ 2006
לא נולדנו להיות לבד ומגיע לך שיהיה לך מישהו שיושיט יד ברגעים הקשים.
גם אם עשית טעות אי שם לאורך הדרך, זה לא שולל ממך את הזכות הזו ליד רכה שתלטף, תרגיע ותאשר לך שאת לא לבד בעולם הזה. כי לא נולדנו להיות לבד. ואם את מוצאת את היד הזו בקבוצת תמיכה לנפגעות אונס, קבלי אותה משם. כי מגיע לך. רק אל תישארי לבד ברגעים הקשים שאת עוברת. שתמיד תהיה שם יד רכה שתתמוך. שרק תעזור לעבור את הרגע. |
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 18 שנים •
8 בינו׳ 2006
הסכמה - מפלטו האחרון של הנבל
לא נזמן היה לנו כאן נזר של הבריאה, קיסר היקום, שהתמחה במי שחדשות לתחום הבדסמ.
הן למדו על ברכיו מהו בדסמ אמיתי, הן למדו ממנו שהן סאביות אמיתיות, הן למדו שאהבה אמיתית משאירה צלקות, הן למדו בדיוק מה הן אוהבות, רוצות ומפנטזות. והן נפגעו ודעכו, ולא היו בשבילו יותר מבובה מתנפחת - כזו שיום אחד משליכים הצידה, כשהיא כבר לא משעשעת. וביום שהן השתחררו ממנו, קמו ועמדו מולו - זו היתה בדיוק התגובה שלו (יחד עם סדרה מדהימה של מסכי עשן ומניפולציות) - "הכל היה בהסכמה מלאה". הוא רק שכח שההסכמה ההדדית של ה-SSC צריכה להיות הסכמה מודעת - מודעת לסיכונים, חופשיה ממניפולציות. הוא רק שכח שמקור המידע העיקרי שלהן על הבדסמ ה"אמיתי" היה הוא... אז אולי הוא רק אנושי, ופרט כזה זניח נשכח ממנו. |
|
|
|
ממי(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
9 בינו׳ 2006
בדסמ עושים מאהבה או לא עושים בכלל
אני חושבת שזה עיקר העיקרים
לבנות אמון האמון שנובע מכך שהצד השני מכיר את הגבולות שלך הולך לאט לאט סבלן מבין ומתחשב חזק ויחד עם כך מכיר בכוחו ולכן משתמש בו בתבונה עוצמתי ולכן מנתב את עוצמתו לבניה מחודשת ולא להרס ובעיקר עושה בדסמ ממקום של אהבה ולא ממקום של שנאה ממקום של הרס מאחלת לך קשרים עתידיים פוריים יותר וגם להיות קשובה לעצמך, לאינסטיקטיים הפנימיים שלך מתעלל לא הופך עורו ממי |
|
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
9 בינו׳ 2006
Re: הסכמה - מפלטו האחרון של הנבל Dan_Kap כתב/ה: ...וביום שהן השתחררו ממנו, קמו ועמדו מולו - זו היתה בדיוק התגובה שלו (יחד עם סדרה מדהימה של מסכי עשן ומניפולציות) - "הכל היה בהסכמה מלאה".
הוא רק שכח שההסכמה ההדדית של ה-SSC צריכה להיות הסכמה מודעת - מודעת לסיכונים, חופשיה ממניפולציות. הוא רק שכח שמקור המידע העיקרי שלהן על הבדסמ ה"אמיתי" היה הוא... אז אולי הוא רק אנושי, ופרט כזה זניח נשכח ממנו. יש אנשים, מסוג זה שאתה מספר, שהם מתעללים סדרתיים, אף פעם לא אחראים למעשיהם. מתןך הניסיון האישי שלי, אני מבינה שהוא היה המקור העיקרי שלי לידע. ניסיתי לקרוא הרבה וללמוד, להכנס לפורום הסאביות ולדבר, כי רציתי מקורות אחרים של ידע. אבל ההתנסויות היו אינטנסיביות וההסברים שלו היו משכנעים ומוחלטים. ככל הנראה המנובל שהיה לי באמת חשב שאני מכימה ולא הבין שההסכמה שלי אינה אמיתית. אבל מה שיותר הכל העצים את הפגיעה הייתה האשמה: "הכל בגלל שלא דיברת איתי מספיק". לאדונים שלוקחים סאביות חדשות ולא מנוסות, במיוחד כאלה שמכניסים חדשות לקהילה, יש אחריות לספק ידע הוגן, לשאול מה הן חושבות על כל אקט, מה הן מרגישות אחרי ושבוע אחרי. ללמד וללוות בכל צעד של כניסה אל העולם המופלע והמסוכן הזה. אחרת, ההסכמה היא באמת מפלטו של הנבל. גם במקרה שלי, במבחן התוצאה, האיש הנחמד, יצא נבל. ממי, תודה על האיחולים לוליטה , הידע שנרכש והניסיון יסייע לקבלת החלטות בעתיד וteacher, כל כך ריגשתי אותי, פשוט נגעת במקורות הלב והכח האמיתי שלי חיברתי אותי לתקווה שהכי מתאימה למי שאני הייתי וחוזרת להיות אני רוצה לכתוב שאני אוהבת אותך, על אף שאיננו מכירים. דן_קאפ, תודה שאתה מאפשר לי לקחת את הנסיון שלי ולהפוך אותו למידע בעל ערך לקהילה. |
|
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
9 בינו׳ 2006
DOM Perignon כתב/ה: לא נולדנו להיות לבד ומגיע לך שיהיה לך מישהו שיושיט יד ברגעים הקשים.
גם אם עשית טעות אי שם לאורך הדרך, זה לא שולל ממך את הזכות הזו ליד רכה שתלטף, תרגיע ותאשר לך שאת לא לבד בעולם הזה. כי לא נולדנו להיות לבד. ...רק אל תישארי לבד ברגעים הקשים שאת עוברת. שתמיד תהיה שם יד רכה שתתמוך. שרק תעזור לעבור את הרגע. תודה, אני אזכור את זה . |
|
|
| ערגה |
לפני 18 שנים •
9 בינו׳ 2006
ה"טעות" שלך כפי שאת מכנה אותה היא נחלת חלקן של רבות רבות מאתנו. מעולם לא סיפרתי על גבי שום פורום אולם את צודקת והכנות שלך יכולה להשפיע רבות על אחרות ופחות מנוסות כאן בקהילה.
בתחילת הדרך שלי היה מישהו שבודד אותי לחלוטין מכל עבר. אסור היה לי לדבר עם אף אחד, הוא דרש לראות העתקים של לוגים של שיחות עם אנשים מהקהילה ובחר בפינצטה עם מי מותר לי לדבר ועל מה. היה עלי לפרט מילה במילה את כל הנאמר ללא התחשבות בצורך ובזכות של השני לפרטיות וסודיות. הדבר גרם לכך שאני נאלצתי להזהיר את כולם לא לספר לי סודות כי אהיה חייבת לספר לו ונותרתי לבד. תחת המילה "טוטאליות" אפשר לעשות המון דברים.... ההבטחה הרומנטית הזו של הנסיך על הסוס הלבן.... הוא היה הראשון שהעזתי להיפגש אתו ב rl והייתי ממש בתחילת דרכי, עוד המומה וללא יכולת להכיל את ה"תגלית". אחר כך איפשר מעט מעט שיחה עם אחרים (ידע שאני חייבת ואין לו ברירה כנראה) אבל גם את זה לקח ברגע שהבין שמספרים לי כל מיני דברים "נוראיים שיזיקו לי".... הוא איפשר לי לצ'טט בצ'אטים בחו"ל, כאלו גוריאניים שהם לכאורה פנטזיוניים לגמרי או בעלי האמונה בשליטה טוטאלית נוראית שמשרתת את התפיסות שלו. זו הייתה הטעות שלו. אני מצאתי לי שם בית חם ואנשים מקסימים והגיוניים שלימדו אותי פרק או שניים בחיים, בבחירות, המון ידע על עולם הבדסמ ועל הזכות שלי לעמוד על שלי. כן כן, דוקא מהעולם הגוריאני אני הצלחתי לשאוב כוחות ולצאת מהמלכוד. (והיה לי מזל שהיו כאן כמה מלאכים שהסכימו לקבלני ולאהוב אותי למרות הדרך בה התנהגתי אז והתמיכה שהענקתי לו ללא עוררין). אחרי שמונה חודשים יכולתי לקום וללכת כי היה לי הידע המספיק לעשות זאת ולאגור כוח. הרגש הרי שם ברמה הראשונית והבסיסית ביותר, אנחנו נשים וזה "בילד אין". את הידע והכוח יש להשיג. את צודקת שהסכמה היא הסכמה אמיתית אם היא באה על בסיס ידע וכשאנו חדשות בעולם הבדסמ אין בידינו את הכלים להתמודד עם שטיפת המוח שמנוסים כאן בשטח יודעים לעשות. הנזק עלול להיות נוראי ובלתי הפיך. העובדות מראות שלאורך זמן אף אחד מהם לא באמת מצליח להחזיק אותנו אצלם. הכרתי עוד שלוש אחרות שהצליח לצוד. את כולנו הוא צד לא בצ'אטים של בדסמ אלא בצ'אטים וניליים לחלוטין. כולן היו נשים מדהימות ומוכשרות ואינטליגנטיות באופן מרשים. כולן היו עמו ועזבו אחר כך, כשקלטו מה העניין... (אני מודה שלי לקח הרבה יותר מדי זמן. הדרך בה הוא בודד אותי וההסכמה שלי לכך האטו את התהליך, ואולי חוסר בשלות שלי ועוד...) הציידים האלו, הם מצליחים לאתר את החדשות אולם בשלב כלשהו אנחנו מצליחות לאסוף את הידע הנדרש ולקום וללכת למרות הפחדים בליבנו וההאשמות המצורפים להם. אני רק מקווה שהנזק יופחת ככל שניתן.... ומאחלת לך חיים טובים  .
|
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
9 בינו׳ 2006
כשניצב מולנו אחד, הרוצה לתכמן לנצל
שלא מתכוון בכלל לציית לכללים שהוא קבע אז גם אם נסכים מתוך מודעות והכל בכל מיקרה הקלפים כולם, נימצאים אצלו. אז אל לנו להאשים את עצמנו בפשעים של אחרים. מה שאת מראה פה זה מודל של קורבן קלאסי אחד שמאשים את עצמו במה שהוא לא אשם. |
|
|