מכל מלמדי

מכל מלמדי

שולטת מהלב​(שולטת) • 12 בינו׳ 2006

החכמה שלך, קטנה שלי,
חצופה, מרדנית, נשכנית.
"גם אם תענישי אותי אומר",
את קוראת כנגדי תיגר.
נושכת שפתיים.
שואפת אוויר עמוק לריאות.
שואפת אומץ.
המילים שלך אומרות הכול,
לא מוותרות לך,
לא מוותרות לי,
הכל על השולחן.
ולרגע את נושכת שוב שפתיים.
"את טועה גברתי, לא אניח לך לטעות",
את ממשיכה לשצוף.
אני קשובה, לרגע מחייכת.
כשהטונים עולים
ולא ניתן עוד לעצור את זעמם,
אני מניחה את ידי על שפתייך,
כולאת את המילים בך,
לפני שתתחרטי ויהיה מאוחר.
קחי אוויר, רק רגע קטנטונת,
גם כשאת צודקת,
את חייבת למלא את הריאות.
כולאת את המילים שלך לרגע,
אבל לא כולאת בך את המבט
המתריס, החושש, האוהב.
ילדה שלי, אהובתי,
מכל מלמדי השכלתי, וממך ילדתי -
יותר מאשר מכולם.

מקסים

בעיניים כלות • 12 בינו׳ 2006

ריגשת ביכולת שלך להוקיר ולהעריך את
הילדה שלך, גם ובמיוחד כשהיא התריסה, התחצפה.
הקשבת לה.
ועובדה - למדת ממנה.

בין השחור והלבן, יש הרבה גוונים של אפור.

מאחלת לך ולילדתך המון רגעים יפים.

Re: מקסים

שולטת מהלב​(שולטת) • 12 בינו׳ 2006

הילדה שלי מורכבת מאלפי גוונים ותת גוונים.
יש בה:
צהוב של אש,
אדום של תשוקה,
ירוק של התחדשות,
ורוד של תום,
כחול של שלווה,
אפור של עצב,
שחור של זעם,
ולבן של אמת מוחלטת, של הליכה עם האמת הזו תמיד, בכל מחיר.
את הילדה שלי למדתי לאהוב בזכות הרב גוניות שבה, בזכות היושר המוחלט, בזכות ההתמסרות שלה ששובה את לבי כל פעם מחדש.
תודה על איחולייך.

בעיניים כלות • 12 בינו׳ 2006

מה תודה?
תצליפי...

infinite​(נשלטת) • 13 בינו׳ 2006

אני נורא אוהבת לקרוא את הדברים שאת כותבת
באמת מהלב...
אינך כותבת הרבה אבל כל פעם שכן זה פשוט מרגש מחדש !

שולטת מהלב​(שולטת) • 13 בינו׳ 2006

באופן מפתיע אינפי, אני מזדהה עם הדברים שכתבת. גם אני חושבת את אותם הדברים בדיוק על המעט והאיכותי שאת כותבת.
תודה.

מאד מרגש

Belisana​(שולטת) • 14 בינו׳ 2006

תודה ששיתפת. ומסכימה אתך לגמרי - אנחנו לומדות לא פחות ממה שאנחנו מלמדות