מהי רוחניות בעיניכם?

Lordpain​(שולט) • 11 בינו׳ 2006

הייתי רוצה להפנות את הדיון למקום קצת אחר, ליתר הדיוק לשאלה של למה אנחנו כאן .

שמתי לב שברוב המקרים האופן בו בנאדם מפרש רוחניות תלוי בתשובה שהוא מספק לשאלה של
מדוע אנחנו (בני אדם) כאן , לשם איזה מטרה ...
גם האופן בו מפרשים מהו רצון חופשי והאם הוא קיים או לא, גם הוא לדעתי מאד מושפע מהתשובה לשאלה הבסיסית הזאת .

לדוגמה ...

אם בנאדם מאמין שהסיבה שבני אדם נוצרו היא על מנת שהם יוכלו לבחור בין טוב לרע
ואז בסוף חייהם כאן הם הולכים למקום שתואם את הבחירה שלהם, או גן עדן או גיהנום
כביכול שלנשמה ניתנת ההזדמנות להרוויח או לבחור את מקומה, או לצד האל או לצד השטן
אז במקרה כזה רצון חופשי אכן קיים .

או למשל אם אתה מאמין שהסיבה שאנחנו כאן בכלל לא קשורה בשום אל אלא הכל אקראי וכדומה
אז באופן טבעי אתה לא ממש תאמין בשום אל וגם לא תאמין בקיומה של רוחניות ....

זאת אומרת שיש קשר בין התשובה לשאלה מדוע אנחנו כאן ( שכל אדם בערך מספק אותה לעצמו )
לבין האופן בו אתה מפרש דברים אחרים כגון רוחניות רצון חופשי וכדומה .

מה דעתכם ?

פשוט נני • 11 בינו׳ 2006

אם יש משהו ששווה ללמוד אותו ולא ניתן ללמד אותו ....
אם יש משהו שהקיבולת איליו היא אין סופית...

זאת רוחניות..

שאלה לדופאמין

Tame • 11 בינו׳ 2006

היי,
אני כותב לך את זה כאן ולא שואל אותך בפרטי בגלל שלדעתי יש קשר בין השאלה לבין הדברים שדיברנו עליהם בשרשור הזה.
עם זאת השאלה (או בעצם השאלות) הן אך ורק בנושא מדע חקר המוח.
אז הנה זה בא:

1) מהו ההבדל הפיזיולוגי בין מוח אנושי לבין מוח של פריימייט כלשהו, מה ההבדל הפיזיולוגי בין מוחותיהם של הפריימייטים לבין אלו של יונקים אחרים?

2) אם אנחנו לוקחים בחשבון שמידע נשמר בזיכרון בצורה של מערכת קישורים (סינפטות) בית שלוחות של תאי עצב (ניורונים), האם נבדק או ניתן לבדוק באם היצוג הניורוני של אדם אחד למושג "כיסא" (או כל מושג אחר לצורך העיניין) זהה ליצוג הניורוני של אדם אחר לאותו המושג?
(אם הרמה שלנו בתחום זה עדיין איננה מאפשרת לבדוק דברים כאלו, האם אפשר לבדוק דברים דומים שקשורים באופן בו ניורונים מתקשרים ליצירת "משמעויות" כלשהן והשוואתו בין מוח אחד למשנהו?)

עוד לילה לבן

דופאמין • 15 בינו׳ 2006

כולה נכנסתי שנייה לכלוב, לוודא שהוא עדיין פועל באופן עצמוני, וכמו טעות נגררת במבחן נפלתי לצורך לענות במפורט לפנייתו של טיים. (השימוש ב"נפלתי" המיוחס לקונוטציות שליליות בא בשל שעות השינה שעל חשבונן תיכתב התייחסותי, ולא חלילה במחילה מכבודו של הצדיק הענו טיים).

ובכן, נתחיל בחקר המוח והקורבנות מממלכת החי. אמנם לא נדרשתי לכך, אבל אני חייב להתייחס. השאלה של שימוש בבעלי חיים לטובת האדם היא שאלה מוסרית סובייקטיבית. לכל אחד עמדה משלו בנושא. עם זאת, חשוב להבין, כי כמות חיות המעבדה נמוכה בסדרי גודל מכמות החיות הנשחתות למאכל או גרוע מכך - לביגוד. אולם התועלת של המחקר לאיכות החיים של בני האדם עולה על שאר השימושים - הוא מאפשר טיפול במחלות והצלת חיים. לכן, טענה נגד ניסויים בבעלי חיים, הבאה מצד אוכלי בשר ולובשי נעלי/מעילי/חגורות עור, יש בה מן הצביעות.
גם הטענה כי הניסויים הללו מיותרים, לא רלוונטיים או בני תחליף, איננה נכונה. בזכות ניסויים (שרבים מהם נשמעים אכזריים), יש אפשרות כיום להשתיל התקן באוזניים של חרשים שמאפשר להם לשמוע, לחבר מצלמה לעצב הראייה של עוורים, לחבר אלקטרודות מאזור שליטה מוטורית ממוח של משותק למכשירים שונים, שיחליפו בעתיד את האיברים המשותקים, ועוד שלל פיתוחים, שנשמעים כמו מדע בדיוני, אבל הם כבר בפתחנו. מבלי לחקור את השמיעה, הראייה והתנועה אצל חיות, כולל חדירה לאזורים המתאימים במוחם ולעתים גם פגיעה בהם, לא ניתן היה להגיע להישגים הללו.
אז אם מישהו (צמחוני) טוען, שבכל מקרה, גם לא למען הצלת או שיפור חיי אדם, אין לנו זכות לפגוע בחיים של יצורים אחרים - אין לי מה לומר לו. האמת, שגם אני לא גיבשתי דיעה נחרצת בנושא. אבל כיוון שבינתיים אני עדיין אוכל בשר (אבל לא לובש עור), אני גם לא יוצא נגד הניסויים הללו.
בכל אופן, אני לא רוצה לקחת חלק בניסויים הללו. הן משום שטרם גיבשתי דיעה, והן משום שזה פשוט מגעיל אותי (אם הייתי נהנה ללוש רקמות רוחשות, הייתי הולך ללמוד רפואה). אז אם דאגת, טיים, ישנם מחקרים רבים בתחום המוח, שלא כוללים ניסויים בבעלי חיים. בין השאר ניתן למנות ניסויים בבני אדם באמצעות שיטות לא פולשניות (הדמיות מוח למיניהן ומדידת התנהגויות ותגובות), חקר פגיעות מוחיות של בני אדם, מודלים חישוביים של תהליכים מוחיים, סימולציות של פעולת תאי עצב ורשתות עצביות. למחקרים אלו יש חסרונות ויתרונות לעומת המחקרים בחיות, אבל בגדול, הם פשוט נועדו לענות על שאלות מסוגים שונים.

וכעת לשאלותיך. כמו שניחשת, התשובות עליהן מאוד מורכבות, וחסר עדיין הרבה ידע, גם לי וגם למדע בכלל (קטונתי). בכל זאת אנסה לענות לפי מיטב ידיעותי:
1. לזוחלים ולחרקים יש מערכת עצבים פשוטה מאוד, שאחראית על תפקודים בסיסיים - תנועה, אכילה, רבייה, בריחה, תקיפה וכולי. ניתן לראות בה מערכת מורכבת של רפלקסים ותוכניות פעולה, עם יכולת למידה מוגבלת למדי. ליונקים (דילגתי על כמה רמות בדרך כמו דגים, ציפורים ורכיכות) קיימים איזורים מקבילים במערכת העצבים, שהם חוט השידרה וגזע המוח. מעבר לכך התפתח אצלם אזור רגשי, שלפי תאוריות אבולוציוניות אפשר להם להיקשר לילדיהם לטובת תהליך גידול ממושך ותובעני יותר, להיקשר לבני זוג ולפרטים אחרים בחברה.
מסביב ל"מוח הזוחלי" ול"מוח היונקי" התפתחה מעטפת המוח - הניאו-קורטקס. כאשר מדברים על האונות השונות - הכוונה לחלוקה של מעטפת המוח לאיזורים. במעטפת קיימים עיבודי מידע מתקדמים כמו זיהוי פרצופים (באיזור החזותי), זיהוי צלילים ואצל בני אדם גם שפה (באיזור השמיעתי), תכנון תנועות מורכבות וחדשות. באונות הקדמיות קיימים גם תפקודים שאותם אנו מחשיבים כאנושיים - התנהגות חברתית, מוסר, רעיונות מופשטים. באיזורים הללו יכולה להתבצע למידה מורכבת ולהיאגר זכרונות עשירים. יכולים להיווצר מושגים מופשטים, המחברים מידע מהחושים השונים ומניסיון העבר. למידה וזיכרון קיימים גם ברמות הנמוכות יותר, אבל במידה מצומצמת ואוטומטית יותר.
אצל יונקים שונים מעטפת המוח שונה בגודלה היחסי לשאר המוח. ככל שהיונק "גבוה" יותר, יש לו יותר ממנה. אצל בני אדם היא מפותחת מאוד, ובמיוחד היא נבדלת מהיונקים האחרים באונות הקדמיות המפותחות.

2. לצערי היום אנחנו רחוקים מלהשוות ייצוגים מוחיים של מושגים בין בני אדם שונים וגם של מושגים שונים באותו אדם. אנחנו אפילו לא ממש יודעים כיצד מיוצגים המושגים במוח. ישנם תיאוריות ומודלים שונים כיצד יכול להישמר זיכרון ברשת עצבית (כן, זה קשור לחוזק הסינפסות -לקישורים בין תאי העצב) וכיצד יכולה להתבצע למידה. אולם הן מתבססות על הנחות פשטניות ביותר, כאשר עדיין מגלים כל הזמן דברים חדשים ומהותיים על פעולת הנוירון (תא עצב) הבודד. (אם אתה רוצה לדעת יותר על כך , אני ממליץ בחום לקחת ספר או קורס בנושא רשתות עצביות - Neural networks).
מה שכן יכולים לבדוק, זה אילו איזורים (ברזולוציה גסה הרבה יותר מתא העצב הבודד) פועלים במצבים שונים של הכרה, בביצוע פעולות מסויימות, בהעלאת זכרונות וכולי. זאת באמצעות שיטות הדמייה מוחית כמו fMRI (הדמייה תפקודית באמצעות תהודה מגנטית - באמצעות "מגנוט" של חלקיקים במוח ובייחוד בדם המחומצן מזהים אילו איזורים צורכים יותר דם במצבים שונים), PET (מחדירים חומרים רדיו-אקטיביים לגוף, שמגיעים לאיזורים הפעילים יותר במוח, ואז אפשר לזהותם), EEG (מדידת השדה החשמלי הנוצר בפעילות העצבית ומתפשט מחוץ לגולגולת), MEG (מדידת השדה המגנטי) ועוד.
כיוון שאנו כה רחוקים מהבנה מלאה של התופעות הללו, ועוד יותר רחוקים מהיכולת למדוד ולפענח אותן במדוייק, אין חשש שבעתיד הנראה לעין נצליח לקרוא מחשבות או לחבר כרטיסי הרחבת זיכרון.
מה שכן, נוכל לדעת מה המצב הנפשי (רגוע, עצבני, מנומנם), איזה סוג של פעולות האדם מבצע (תכנון תנועה, זיהוי עצמים, הקשבה למוזיקה).

אני חייב לציין, שבנושא זה אין תמימות דעים בקרב המדענים - האם באופן תאורטי קיימת זהות בין תחושה של מושג לבין הפעילות העצבית המתאימה. יש כאן שאלה פילוסופית ולא ניסיונית: אם נזהה את הפעילות העצבית הקשורה בתחושת הצבע האדום, האם הפעילות העצבית היא התחושה, המושג המופשט הסובייקטיבי "אדום", או שאלו הם דברים שונים - לדיוננו המקורי - חומר ורוח?

ולבסוף, לגבי החשיבה היצירתית - כאשר המוח מתפתח לרמה שמאפשר למידה מורכבת, תפיסת רעיונות מופשטים, תכנון וארגון, היצירתיות לדעתי היא פשוט פועל יוצא של היכולות הללו. לכן אם התפתחו יכולות גבוהות בזכות היתרון השרידותי שבהן (לפי תורת האבולוציה), התקבלו גם תוצרי לוואי של יצירתיות, הגות והתכתבות באינטרנט העולמי.

עד כאן להיום.
(השארתי הרבה פתוח, אבל קצרה היריעה, כמו גם שעות השינה).

Tame • 17 בינו׳ 2006

וואו איזו תשובה, לקח לי קצת זמן לחשוב עליה מאז שקראתי.
האמת שחשבתי שהתקדמנו יותר אבל זה רק אומר שיש יותר מה לגלות

בכל מקרה לפי מה שהבנתי ממך דופאמין זה שגם אם נוכל למצוא יצוג מוחי ברשת הניורונים לכל מחשבה/דימיון/זיכרון וכל דבר אחר שאנחנו מייחסים ל"תודעה" עדיין לא נוכל לפסול את קיומה של תודעה.
מה שאני מנסה להגות זה ניסוי שאולי יוכל להוכיח את קיומה של התודעה באופן בלתי תלוי במוח הפיזי.

אני אלך לכיוון מחשבה אחר.
גלי המוח (שנקראים אלפא...דלתא) - האם מדובר באמת בסוג של קרינה שהמוח מייצר?
האם אי פעם נעשה ניסוי בגלים עצמם?
האם יש ביכולתנו לשבש או להעצים (ע"י התאבכות או השתלבות) את גלי המוח? האם בדקנו באם מוחות נוטים להגיב לגלים עצמם ולא רק לייצר אותם?
האם קיימות אנומאליות של גלי מוח ואם כן, האם אותם אנשים שמייצרים גלי מוח לא נורמאליים סובלים ממחלה/נכות/פגם כלשהו? האם יש משהו אחר המייחד אותם משאר האוכלוסיה?

דופאמין • 17 בינו׳ 2006

ראשית, אני רוצה לצאת בהגנה על המדע (ועל מדעי המוח בפרט). צריך להבין, שמציאת החוקים בטבע באמצעות הסתכלות וניסויים שקולה לניסיון להבין את החוקים של משחק שחמט ע"י התבוננות דרך חריץ צר. חקר המוח שקול להנדסה הפוכה (Reverse engineering) של מחשב: ניתן ללחוץ על כפתורים שונים בתזמונים שונים, ולמדוד מה מוציא המסך בכל פעם, ניתן למדוד צריכת חשמל במצבי פעולה שונים, ניתן להוציא או להרוס חלקים שונים בו ולראות מה השתנה בהתנהגות שלו, ניתן לנסות להזריק זרם בנקודות שונות בכרטיסים האלקטרוניים שבו, ניתן למפות איך החלקים השונים מחוברים. אבל להגיע להבנה מפורטת של תפקידו של כל חלק עד רמת תכנית הפעולה שלו והפונקציות השונות - זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
לכן ההתקדמות היא איטית וההבנה זעומה לעומת השאלות הגדולות. אנשים רבים וטובים מנהלים מחקרים יקרים וממושכים במשך שנים, שמסתכמים לרוב בתוספת מזערית להבנה. זה יכול להיות מתסכל, אבל מדי פעם יש פריצת דרך ופיסות מידע שנאספו בעמל רב וממושך מתחברות לתובנות גדולות.

לגבי התודעה - בכל מקרה לא ניתן לפסול את קיומה. זה הרי הדבר הראשוני ביותר בו אנו יכולים להיות בטוחים אליבא דדקארט - "Ego cognito, ergo sum" - אני חושב, משמע אני קיים (מצטער על הפלצנות, אבל הייתי חייב).
הוויכוח הוא האם ניתן למצוא מנגנונים עצביים, שפעולתם היא אך ורק חומר ואנרגיה לפי חוקי הפיזיקה (או נגזרותיה הביולוגיה והכימיה), שמייצרים את התודעה. ואם ניתן למצוא מנגנונים כאלה, האם פעולתם היא התודעה, או שהתודעה היא משהו מופשט, שאיננו ניתן לרדוקציה וזיהוי עם תהליכים חומריים. זו שאלה פילוסופית, ואני לא בטוח שאני תופס את משמעותה לעומק (אם יש כזו).

לגבי גלי המוח - זו בדיוק התופעה שנמדדת ב EEG וב MEG, השיטה אותה הזכרתי בתגובה הקודמת. מדובר בשדות חשמליים ומגנטיים, הנוצרים כחלק מהפעילות העצבית. בתקשורת בין תאי העצב ישנם שינויים מקומיים בשדה החשמלי (מקומיים כלומר פחות ממילימטר). כאשר השינויים הללו בתאים סמוכים הם באותו כיוון ובאותו זמן, הם מסתכמים. אם מסתכמים מספיק שדות זעירים כאלה, נוצר שדה הניתן למדידה מחוץ לראש. שדה זה עדיין חלש מאוד, ובכדי למדוד אותו נדרשים מגברים רגישים מאוד ואלקטרודות הצמודות לראש עם ג'ל מוליך. גם אז האותות הנמדדים רועשים מאוד, וקשה לזהות בהם את המרכיבים הקשורים לפעילויות מוחיות שונות. אם מרחיקים מעט את האלקטרודות, כבר לא ניתן למדוד כל אות בעל ערך. לכן אין מקום לייחס לגלים הללו יכולות תקשורת או טלפתיה בין אנשים. זה פשוט בלתי אפשרי. הם פשוט תוצר לוואי של הפעילות.
אולם כמו שבלשים מחטטים בזבל של הנחקרים שלהם על מנת ללמוד עליהם, כך ניתן ללמוד על הפעילויות במוח מתוך מדידות גלי המוח. ולכל השאלות ששאלת בנושא זה התשובה היא כן.
1. ניתן להשפיע על גלי המוח - כל השפעה על הפעילות המוחית מתבטאת בגלי המוח. לכן אם ראית תמונה, אפשר יהיה לזהות זאת בגלי המוח שלך. ניתן להשפיע על הפעילות גם ע"י שדה מגנטי ממוקד מחוץ לראש. בשיטה זאת מכשיר חדש יחסית שנקרא TMS מאפשר לשבש באופן ממוקד את הפעילות באזורים שמתחת למקום בראש בו הוצמד. אל דאגה, הכל זמני והפיך. יש מחקרים מעניינים בנושא.
2. מוחות כאמור לא יכולים להגיב לגלים מראשים אחרים (למיטב הבנתי).
3. בעיות מוחיות שונות יכולות להתבטא בגלי המוח, ולכן מדידתם היא כלי חשוב במחקר ואבחון נוירולוגי. זהו משפט אחד שאומר למעשה, שכל מה שתעלה על דעתך בהקשר זה כנראה נכון. כל הבדל גדול מספיק בפעילות המוחית מתבטא בהבדל בשדות הנמדדים. לכן אם יודעים לזהות את ההבדלים בגלים ולקשר אותם לפונקציות קוגניטיביות, ניתן להבחין בין הבדלים בתפקוד. כל זאת תחת ההסתייגות של רזולוציה ורגישות מדידה: בגלל האותות הקטנים והעובדה שרבים מהשדות של התאים השונים מבטלים זה את זה, ניתן לראות תוצאות רק של פעילות בו-זמנית של תאים רבים.

Tame • 17 בינו׳ 2006

הממ התשובה שנתת הציתה אצלי ים של מחשבות..

כיצד ניתן לדעת ךדוגמה כי גלי המוח שאנחנו מודדים הם הגלים היחידים?
ממה נובע ה"רעש" שמתקבל בעת המדידה?
אם בעזרת גלים ניתן לשבש פעילות של אזורים במוח, האם ניתן להעצים פעילות של אזורים במוח בעזרת גלים אלקטרומגנטיים?

(אני מתפתה להגיד שלדעתי לגלים האלה יש "חתימה" אלקטרומגנטית שיכולה להעיד על המבנה של הרשת הניורונית ולפי כך של הזיכרון ואולי של המחשבות. ממש כמו שקרינה אלקטרו מגנטית מכבלים של מחשב (ואפילו אלו שלא קשורים ישירות לכונן כמו עכבר מקלדת ומסך) מסגירה בקלות את המידע שנמצא בו לאמצעים הנכונים.)

ואגב לא התכוונתי שמוח אחד יהיה מושפע מגלים של מוח אחר... אני פשוט הולך לפי ההנחה שאם התודעה היא משהו הנפרד מהמוח אזי צריכה להיות סוג של תקשורת בין השניים משום שהמוח אמור לשקף את התודעה כפי שהוכח ע"י המדע. לכן חשבתי בכיוון הגלים - עצם העובדה שגלים יכולים להשפיע על המוח עצמו מעידה שיש אפשרות לתקשורת דו כיוונית משום שהמוח גם מייצר גלים וגם מושפע על ידיהם.
השאלה היא רק אילו גלים (אני לא בטוח שמדובר בגלים אותם אנו מסוגלים למדוד במכשירים של ימינו).
מה דעתך?

גלים עולים, חולות נעים, אוושת הרוח בעלים

דופאמין • 25 בינו׳ 2006

אני שמח שהגלים מציתים בך ים של מחשבות.
לגבי הרעש במדידת גלי המוח - הוא נובע משני מקורות:
1. מהמוח - קשה להפריד בין החלק באותות הנובע מהתופעה המעניינת אותנו בבדיקה (למשל מחשבה על רוחניות) לבין שאר התופעות (פעילות שוטפת של עיבוד מידע חושי, פעילות חשמלית של השרירים בראש וכולי). הסיבה העיקרית לכך היא שישנם מקורות רבים לאותות החשמליים הנמדדים, והאלקטרודות הן כמו מיקרופונים שקולטים ערבוב של דוברים ורעשי רקע. על רוב המקורות הללו אין לנו מידע טוב, שיאפשר לנו להפריד. לכן בראייה הנדסית האות המעניין "טבול" ברעש.
2. מהמדידה - האותות העצביים הם חלשים מאוד, ולכן המדידה מאוד רגישה לרעשים הנובעים מגלים אלקטרומגנטיים באוויר, רעשים חשמליים מהסביבה (מתח הרשת ומכשירים אחרים), רעשים תרמיים ושינויים בטיב הצימוד החשמלי בין האלקטרודות לעור.

עשית אנלוגיה יפה לחתימה אלקטרומגנטית של כבלי המחשב. באמת משתמשים בחתימה זו כדי ללמוד על הפעילות שנעשית בפנים. הבדל אחד הוא, שכבלי המחשב נועדו להעביר מידע מעניין, ואנו מכירים גם את הקידוד שלו. ה"חתימה המוחית" נובעת מערבוב של אותות פנימיים רבים, שקידודם לא מוכר לנו, ולא מאותות פלט בקידוד ידוע.
כמו-כן, כפי שכבר ציינתי בהתייחסויות קודמות, הרזולוציה בזמן ובמרחב של מדידות גלי המוח נמוכה בכמה סדרי גודל מהנדרש לשחזור מלא של האותות העצביים. המגבלה היא בעיקר פיזיקלית ופיזיולוגית ולא טכנולוגית (ניתן יהיה להשיג שיפור מוגבל בלבד בשיפור הטכנולוגיה), אלא אם כן יעברו לשיטות אחרות (שאינן רישום גלים חוץ-מוחית).
מגבלת הרזולוציה מקשה על שחזור המידע העצבי בכיוון אחד, אבל גם בכיוון השני יש מגבלות רציניות (היום לפחות) בדיוק ההפעלה. נדרש ידע נרחב הרבה יותר על הקישורים הפונקציונליים ברשתות העצביות, וכן יכולת הפעלה מדוייקת ועשירה יותר מזו הקיימת היום.

הבט,
נראה לי שהשאלות שלך חורגות ממסגרת ההתכתבויות המצומצמות הללו, וכדי שתוכל לקבל תשובות מלאות יותר (ככל שהמדע מגיע), פשוט תצטרך ללמוד על כך בקורסים או מספרים, ואולי אף להיכנס למחקר בעצמך בכדי לענות על השאלות שהמדע עדיין מגמגם במבוכה נוכחן.

בהצלחה ובראש צלול.

רוחנית.

שומר הסף • 31 בינו׳ 2006

כמה פעמים אנו שואלים את עצמנו:
האם קיים בנו משהו נוסף?
משהו חי ויודע?
או שהכל מצבור לא מודע של אינסטינקטים ותגובות מכניות?
האם קיים עקרון מרכזי בתוכנו?
מעין פנינה בתוך הצדף הזה של חיינו?
ומה לגבי רוחניות? ובכן הדת היא בין אדם לאל, הרוחניות היא בין אדם לנפשו. הרוחניות היא קוונטית, סאב אטומית, כי היא מבקשת מן האדם להכנס לתוך הדבר הקטן ביותר שקיים בתוכו, הנפש ולתת לה להנהיג אותו. זאת לעומת היחס לאל בו האדם צריך לצאת מעצמו ולהתייחד עם הרבה יותר גדול ממנו...
הכל יודעים כי הטיפה מתמזגת עם הים, מעטים יודעים כי הים מתמזג אל תוך הטיפה...
שומר הסף.
הצד האפל של היקום.