רחמנינוב

רחמנינוב

annabelle • 16 בינו׳ 2006

RHAPSODY ON A THEME OF PAGANINI

מעורטלת, לאורם העמום של נרות הממלאים את הבית כולו.
שואפת לתוכי את הניחוח המשכר של שמן הפטצ'ולי והילנג ילנג .

מתעשתת באחת כשרחמנינוב נשמע ברקע, או אז ברור לי שלא תרחם.
חום גופך, מצליח למקד מעט את מחשבותיי.
אני משפילה מבט עצום ,אך אתה מטה את ראשי לאחור, רק עד שימצא לו מנוח בשקע שלכתפך.
אצבעותיך, נוטפות שמן, הן כקטיפה רכה על גופי- יוצאות למסע. לופתות את צווארי וגולשות אל כתפיי בעדנה הזויה.

וככל שמתעצמת לה נגינת ה"רפסודיה" שכה אהובה עליך, חושי מתחדדים עת אני מנסה לחשב את מהלכך הבא, תוהה כיצד תופיע הפעם אדונותך בפני.
אתה מטייל ארוכות בינות קימורי גופי ונפשי,
אצבעותיך שקועות בי, חורשות תלמים דמיוניים ,גולשות מטה, אל הבטן הרכה ואינן מבקשות את כל פתחיי עדיין...

יד אחת ניתקת לפתע! אני מאבדת את נשימתי בבהלה גלויה,
אצבעות שוצפות על קלידי גופי,
ואז נרגעות, מפלסות דרכן מעלה ומלטפת את ראשי ארוכות.
יד שניה נכרכת ואחיזתך מתהדקת...

לא יודעת איך תכאיב לי הפעם.
"אני רוצה אותך!" חוצב הלהט את יסודותיי .

רוצה לצעוק, לרעוד תחתיך ורק דמעות שאינן נמהלות בשמן, מסגירות את הטלטלה האוחזת בי.

"אני אוהב אותך, ילדה", מחול הנגינה שלו ושלך בי נרגע ונוחם.

ככה, בלי להיות "זונה", בלי להיות "כלבה".
כן, ככה בדיוק אתה אוהב אותי לפעמים,
בלהיות בסך הכל אני.

temperance • 16 בינו׳ 2006

מרגש.