| annabelle |
לפני 18 שנים •
20 בינו׳ 2006
אני כלבה?
לא הרגשתי איך הוא התגנב לבית, לחדר האמבטיה שלי,
ובעודי חופפת את שיערי תחת הזרם הקולח, אחז הזר בידיי המורמות ואזק אותן אל העמוד שמחזיק את השפורפרת. צעקת ההפתעה שלי נחסמה ביד אחת, ויד שניה החלה מלטפת את גופי המתפתל באימה. למרות זרם המים החם, עורי סמר כאילו הילכתי עירומה בערבות סיביר, והפטמות שהתקשחו תחת מגעו של הזר הסגירו את תחושת הפחד. ניערתי את ראשי ניסיתי לפקוח את עיניי על אף תחושת הצריבה העתידה לבוא, אך הן נקשרו במהירות ובחוזקה. נשימתי נעתקה והלב הלם בטירוף. "מי אתה? מה אתה רוצה ?" אני מנסה להפגין קור רוח, ללא הצלחה יתרה. רגלי רעדו ללא שליטה. "את הנשמה שלך אני רוצה!" הקול המוסווה היטב, נלחש באזני . "כדאי לך להסתלק, בן זוגי צריך להגיע, ולא הייתי מציעה לך להתעסק איתו" "שתקי כלבה!" סטירה מצלצלת נוחתת על לחיי במקביל. מתאפקת שהמים לא ישטפו את דמעותי . "את תצייתי לי, ואם לא- תשלמי ביוקר" "מי אתה בכלל שאציית לך, חתיכת סוטה!" אני צורחת לעברו. קולר נצמד לגרוני ונכרך אף הוא במיומנות רבה, אל אותו עמוד. אני מנסה לבעוט עם רגל אחת ורגלי השניה מחליקה אף היא מן הסבון שהצטבר על הקרקע, נשארתי תלויה בגרוני על העמוד, נחנקת ומשתנקת. הוא יצב אותי בזריזות על רגליי: זונה! את לא מתכוונת למות לי כאן עכשיו, יש לי עוד תוכניות בשבילך הערב" נו, שא' יגיע כבר... "מניאק, חולה נפש" סיננתי בכעס. השתנקתי וניסיתי להסדיר את נשימתי. סטירה נוספת ניחתה עלי והתיזה מים לכל עבר. "הרטבת אותי, כלבה!" "אני לא הכלבה שלך!" "את זה עוד נראה" צחוק מרושע מילא את חלל החדר. זרם המים נדם. הרגליים שכבר לא בעטו יותר,מחשש למעידה נוספת, הופרדו בגסות עד כדי פיסוק רחב ונקשרו לשני צדדיו של מוט ברזל קר. והידיים עולות דרך רעד החלק הפנימי של רגלי, אל השוקיים ומשם אל פתח תענוגותי. הזר נאנח בסיפוק לנוכח ממצאי הרטיבות שבי. "אל תגע בי!" "תתחנני!" מרעים קולו. יודעת שאין לי מה להפסיד, אני מתחננת בפניו:"הנח לי, בבקשה..." "אמרתי לך שתשלמי על המרדנות שלך" אמר הקול המעורבל זרם המים התחדש אך לא מעל ראשי. שוטף את שיערי הארוך, מתעכב על הצוואר המקובע היטב, ומשם לשדיים המלאים, או אז עוצמת הזרם משתנה ועוברת למצב של מסג' ממריץ, כפי שהבטיח היצרן על גבי האריזה של מערכת הג'קוזי היוקרתית שרכש א' בהפתעה. הזר נצמד אלי מלפנים ומפריד את ישבני. ההתרגשות שלי גואה עת הגיע הזרם הממלא אל פי הטבעת שנפער באצבעות קשות. וכשמתמלא הרחם בחום, אני כבר לא מבקשת רחמים - רק בוכה. שוכחת את זרותו,שוכחת את הפחד, את הכעס. הזרם מוצא את דרכו אל "פעמון החירות" שלי, אך מאבד לפתע את חומו והופך קר כקרח. זעקה בוקעת מגרוני ואני עושה מאמצים להסית את גופי מהמגע הנורא הזה. הזר אוחז במותני ולא מאפשר לי לזוז. "די, בבקשה....אני מתחננת בפניך", אני מיבבת. "היכן הנימוסים שלך, הכבוד לאדונך?"[ אני נושכת שפתיי וממלמלת: "אדוני...?" "נסי שוב" המים הקפואים משבשים לי את המחשבה . "אדוני!" "או, נשמע כבר יותר טוב." והזרם הופך להיות שוב חם ונעים לרגע, ושוב קר! ושוב חם! זרם חזק, ושוב קר! זרם חלש ושוב חם! ואני בוכה וצועקת ונטרפת מעונג ורוצה עוד וכבר רואה את עצמי גומרת אל עולם שכולו טוב, ואז הזרם נפסק. "אז תגידי, מי את?" זה אתה!!! זיהיתי במבוכה . שתיקה. "שאלתי מי את?" הבל פיו נשף באזני. "אני ..." דלת נטרקה. "אנאבל ?" נשמע קולו של א' במבואה של הבית... |
|
|
Master Oshri
|
לפני 18 שנים •
20 בינו׳ 2006
מהמם.
ומה עם ההמשך? |
|
|
|
לולינה
|
לפני 18 שנים •
20 בינו׳ 2006
ואווווווווווווווו
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!
מקווה בשבילך שזה אמיתי ולא סתפ פנטזיה 
שלי היא כבר הרבה זמן 
|
|
|
Morticia
|
לפני 18 שנים •
20 בינו׳ 2006
וואו נהדר!
|
|
|
נער הפרחים(שולט)
|
לפני 18 שנים •
20 בינו׳ 2006
מ ג נ י ב
[B]מגניב!!!
עוד...רוצים עוד!!! |
|
|
אדווה באפלה(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
21 בינו׳ 2006
מרתק
|
|
|
פשוט נני
|
לפני 18 שנים •
21 בינו׳ 2006
עוד עוד עוד.... אני במתח....
|
|
|
| annabelle |
לפני 18 שנים •
22 בינו׳ 2006
תודה לכולכם על קבלת הפנים החמה
|
|
|