GOLD
|
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
היא מכרה את עצמה.היא, היא אף לא פעם אחת יכולה היתה להעיד על עצמה כי חשה בחופש. היא, היא אף לא פעם אחת אהבה את השתקפות המראה. היא, היא מעולם לא ידעה את שידעו אחרים... היא, היא מעולם לא בטחה בסביבה, ובטח ובטח שלא בעצמה. היא, דמותה מכוערת, מעוותת, שלא עומדת בנורמה מקובלת, אך בפרט לא בעיני עצמה. היא, היתה ביקורותית כלפי היותה, עד שכמעט ובסכינים קילפה שכבה אחר שכבה... היא, היא שנאה את עצמה. היא, היא בזויה. היא, היא מעולם לא ידעה אהבה. לא חשה בחום, בחופש מלרדוף את החלום, בחופש להתיר את עצמה, בחופש מכבלי מחשבה. היא תמיד התיישבה בפינה. תמיד עינייה רצדו שלא יקלט מבטה. תמיד חשה קרוב בחברת הריצפה, כי שם לא היו זוג עיניים שחיפשו אחר מי שהיתה. מעולם לא צחקה היא בקול. מעולם לא התמרדה. תמיד קיבלה את הצלפות החיים בשתיקה, מפחד, אותו הפחד מפני הנטישה. היא חייתה עם עצמה. לבדה. בראשה, בלבה, בגפה. אבל לילה אחד על הרשת, היא הרגישה כמעט מבוקשת, כשפנה אליה דום, והתחיל לתחקר ולשאול, שאלות שאף אחד לא ביקש מעולם בתשובתה. כן אותו לילה היא גילתה את עצמה, או ליתר דיוק את מקלט בדידותה. אותו לילה מכרה את עצמה, וצעד בצד הפכה לשיפחה. בכובד רב, GOLD..[/i][/i] |
|
|
| ניקול(לא בעסק) |
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
אוי זה נורא
להגיע מהמקום הזה להיות שפחה????????.
להיות שפחה את מגיעה מחוזק מאהבת העניין לא משנאה עצמית |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
28 באוג׳ 2003
מממ.. זה נכון, ניקול. להגיע מנקודה של קורבן ל"תפקיד" של שיפחה, זה רק מיסוד מיסכנות/אומללות ובטחון מעורער.
להישען על דום מתוך חולשה ולא מתוך חוזק - רק מעבירה לו את החולשה הזו בסופו של דבר. החלפת הכוחות בינהם תהייה שגויה "ומקולקלת" מלכתחילה. דום שמעדיף קורבן כשיפחה ואת החולשה שלה על פני העוצמה שהוא יכול להמיר בה וממנה - הוא איש אומלל לדעתי.. הוא עצמו אדם חלש בעיני. אבל קחי בחשבון שדום טוב, יכול להוביל את אותה אישה החוצה מזה ולהפריח אותה. בדבר אחד חכם גולד צודק. הוא צריך לשאול את השאלות הנכונות. מעשים פיזיים והנחייה לתוצאה כפויה לא יובילו לכלום. שאלות נכונות שיכוונו לשאלה של התשובה הבאה, (וזו לא טעות  ) רק כך אפשר לדחוק הלאה ומעלה.
|
|
|