שבת שלום אורח/ת

שמש אדומה.

אחרי הבזק הברק הרעים הרעם, מתגלגל מעל הגג בשאון מחריש אוזניים. היא נרעדת, עצומת עיניים שולחת לשון ורודה, לחה, לסיבוב עצבני על שפתיה היבשות. מרים את היד עם המחט הארוכה . מתבונן. קווים אדומים, ארוכים, ישרים, נפרשים במקום ששרטטתי אותם ביד בוטחת.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה