"אם אפרח הלילה, אנא אל תבכו. אנא אל תשקו חלקת עפר בזכרונות מהעבר. שאו עינייכם לשמש העולה, כי רק יצאתי במסע לתקון הנשמה. כסופר התר לפרק, בלהט הכתיבה, מחפש שלמות ועומק, בתוכן יצירה אתרגש מהפגישה. והחיים הם פאזל בן אף חתיכות, ובכל פיסה דולקים, "עד מאה עשרים" נרות.
