Stranger
|
לפני 18 שנים •
24 בינו׳ 2006
למה את כאן?
'' למה את כאן? ''
הפעם שותקת. הפעם לא רוצה לענות...מה קרה? ראיתי את הקצב בו הראש שלך עובד הקצב בו האצבעות יודעות להקליד איך טבעי ומהר לך לסנן דברים החוצה חריפה מאוד. ללא ספק. אז...מה קרה פתאום? מה קרה לביטחון העצום הזה? לחיוך המתגרה שלך? לחשיבה הצלולה שלך בתכנון המבחנים שחשבת שלא ראיתי. הנה, אני כאן. רוצה לבחון אותי עוד קצת? שוב, שקט מצידך...הפעם מלווה גם בפנים אדומות וחמות. או, הנה משהו הולך לצאת... מנידה את הראש מצד לצד השפתיים נפתחות כדי להסביר, ואני נועל מבטי בעינייך. חבל, הפה נסגר חזרה והראש יורד לו מטה. שומע אותך מנסה נואשות להוריד את הגוש בבליעת רוק מופגנת. ''לעזור לך?'' אני שואל ושומע את ה''כן'' הכי חנוק שיצא לי לשמוע אי פעם. כן עמוק כזה, שיוצא מהבטן החוצה דרך פה מלא רוק. ''למה לעזור?'' האגרופים שלך נסגרים...והנשימה נעצרת. מנסה להיסגר חזרה. אני אמור להיבהל? קשה לך לבקש עזרה – תמיד היה קשה, אני יודע. מרים בעדינות את ראשך וצד את מבטך ''שאלתי משהו לא?'' השרירים נרפים חזרה לאט...כמה עוצמה יש לך, תמיד מדהימה אותי מחדש. ואז דמעה יורדת לה והעיניים כבר שוב לא איתי. ''זה עוד מוקדם לך מתוקה שלי, לא בוער...אני רוצה אותך שלי שלמה ולא ככה'' ואז מגיע המבט הזה, העוצמה בכניעה שלך שתמיד מפליאה אותי מחדש. ואת...מורידה מעצמך הכל, נותרת שם מולי בלי עטיפות כמו שלמדת שאני אוהב. לא בגדים, לא תכשיטים, חשופה לגמרי מולי. המבט לפתע משתנה, מבט מוכיח כזה ומעצבן - ראיתי. עוד דלת שאת מנסה לברוח בה? אני גם יודע מה המשפט הבא שהולך לצאת, משפט שמראה כוח מופגן וריק לטעמי. פיך נפתח אבל צלצול הסטירה שחטפת מחריש את כל מה שניסית לומר. ואז דמעה...ועוד אחת...דמעות מטעות, דמעות שמנסות להקשות עליי אבל יותר עלייך – לא עובד, אני עדיין כאן. קם מהספה ורואה את יופייך כורע, נעמד מאחורייך ואת לבד מושיטה את ידייך לאחור. הדמעות ממשיכות לזרום, והבחירה הזו...הבחירה להיות כאן, כשאת יודעת שבמילה אחת הכל נפסק, רק מקשה עלייך יותר. אני יודע. השיער נאסף לקוקו גבוה – פעם כשדיברנו צחקת כשעניתי ''יותר פונקציונאלי'' היום משום מה את כבר לא בורחת להומור...מוזר, לא? אחחחחחח נושם את המתוק מהצוואר שלך ומתריס בלחישה קצבית ''עוד מבחנים?'' ''עוד משחקים?'' ''לא...רק עוד...בבקשה'' מתחננת, וגופך מתכווץ על היד החוקרת שלי. ''להאמין לך?'' והפעם יצא לחלל ''כן'' שונה...ה''כן'' שאני אוהב לשמוע, פתוח. ידי לאט משתחררת מאחיזתך הכנועה וגופך תר אחריה בנזקקות גלויה. מה עכשיו? עכשיו בא לי סיגריה. לעשן אותה מולך, ולראות גם אותך מעלה קצת עשן. אדומה שלי. אה כן...ולא שכחתי לא ממשיך מבלי שאשמע ממך למה את כאן. רק אז...נוכל ממש להתחיל. מדהימה שלי. |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
24 בינו׳ 2006
עוצר נשימה.
ומרגש. מאוד. קטע חזק. אהבתי. תודה לך. |
|
|
lOli
|
לפני 18 שנים •
24 בינו׳ 2006
יפה
הייתי מתחלפת איתה.
לא בקלות כל כך יפה * |
|
|
שוטרת*
|
לפני 18 שנים •
24 בינו׳ 2006
גאה בך, על מי שאתה , על כל מי שאתה.
על כל צד ומכל צד - אתה נדיר. 
|
|
|
| מילים(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
24 בינו׳ 2006
וואוו
מדהים, כתוב יפה
ונוגע בדיוק במקומות הנכונים 
|
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
25 בינו׳ 2006
יודע להביע את עצמו.
|
|
|
Artemis^
|
לפני 18 שנים •
28 בינו׳ 2006
העוצמה של המילה
השקט של המבט.
ואיכות הכתיבה שלך. אהבתי. |
|
|