ובלילה שכבה היא ועיניה פרוצות. בראשה שוב עולות אותן התמונות. מתהפכת על צד, ושוב חזרה. ובחושך קשה, אז הדלת פתוחה, להכניס מעט אור, מחדר רחצה. ושוב התמונות עולות ושובות. וסוג רטט מוזר מתפתל מבין עצמות, מציק, מגרד, אי נוחות תחת עור, כמו גירוד פנימי המבקש להשיל זיכרון.
