מUחדת
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
כדאי לקרוא שוב את התיש. Yosefus כתב/ה: BODYGUARD כתב/ה: TV_Eye כתב/ה: תראי את כולה 6 חודשים כאן בעולם הBDSM
את בטוחה שאדונך מרשה לך להשתתף ולהביע דעה ? אני מציעה שתשאלי אותו קודם לפני ... ... אינך שווה תגובה. בודי היקר, אם לזה לא קוראים תגובה אז אני לא יודע תגובה מה היא , אבל אני מסכים איתך לחלוטין - בהחלט ייטב לכולם אם לא יהיו הכפשות נגד, ונגד לנגד ולפני שנספיק להגיד "איפה-קיחוט-עם-הכבוד-והשרשורים-הארוכים-והמצחיקים-להפליא-וגם-השנונים-עם-התקציר-הנפלא-שבסוף כבר כולנו נמצא (שוב) משתכשכים במי אפסיים. ולעניין השרשור עצמו, נדמה לי שמתוך הדיון מסתמנות 2 דעות שלא בהכרח מנוגדות: האחת גורסת שאין פסול (גם לא מוסרי) בלשוחח עם סאבית מקולרת, לפתח ידידות ולהנות משיחות / התכתבויות משובחות. זאת בתנאי שהכל ברוח ידידותית ובלב חף מכל מזימה. האחרת גורסת שיש פסול (ואף יותר מפסול) בכך שדום נותן עינו בסאבית מקולרת ומתחיל איתה קשר אך ורק במטרה לזכות בליבה ולהפכה לרכושו שלו (על חשבון הדום המקורי שלה) גם אתם מצליחים לראות שהדעות לא לחלוטין מנוגדות ? עם זאת, החיים אינם אדום ולבן (אלא גוונים של ורוד) ולכן בחינת מקרים שקרו מותירה טעם של סימן שאלה: היתה לך סאבית, היה לה ידיד, עזבה אותך הסאבית, הידיד הפך לדום שלה. האם זו גניבת סאבית מתוך מזימה מרושעת ומתוכננת מראש , או אולי התגלגלות נסיבות תמימה מהסוג שתארה l.w. ? יוס (מסר לסיום: במקומך בודי לא הייתי מתגרה בטיוי כי הוא אמנם הצהיר שהוא לא מתעסק עם נשים נשואות אך הוא בהחלט לא אמר שהוא לא מתחיל עם סאביות מקולרות) |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
כמה שאתה צודק יוספוס במשפט האחרון...
ומר טי וי ממש מטריד אותי כמו הזבוב על חלון הראווה בחנות שמול הרחוב... ולתגובתך: בתפיסת העולם שלי איני מטיל איסור על נשלטת שלי, בטח לא של התבטאות וקשרים חברתיים. מצד שני ובאותו צד, באופן אישי לעולם לא אפנה לשפחה מקולרת/משוייכת. זה נוגד את עקרונותיי. ומדוע? כי מהמקום שלי אני מכבד ומוקיר את הקשר שלה עם השולט. לא מקומי לנצל חולשה של אותה אחת ברגע משבר ולקפוץ על העגלה כדי להשיג אותה. יש כאן לא מעט אנשים שמכירים אותי באופן אישי- אני מזמין את כולם ככלל ואת הנשלטות בפרט להצביע ולסתור את כל מה שאמרתי כעת. ההצגה שמתבצעת כעת מוכיחה את המניע הנסתר שמאחורי הפניות הללו. אני סומך על הנשלטות שלי שבחרו להיות איתי ממקום של בחירה ושלמות, ומי שמרגישה שמקומה אינו איתי לא תוחזק בכוח, בשום צורה של כוח. אמרתי בעבר- אני מאמין בהגשמה ומימוש, ואני לא טוען להיות האל ו/או סגנו. אני מניח שיש בעולם אנשים שיודעים יותר ממני על דברים שונים ואחרים, כך שאי ההגבלה מול הנשלטת פותח לה חלון להכיר את העולם מעוד בחינות וידע. לא חושב שפניה לנשלטת מקולרת מושכת כבוד רב לשולט, אלא להיפך , ועל כך הצבעתי. הדבר מצביע על אי כיבוד המערכת שבה היא נתונה. אם הדבר נובע מחרמנות לזיון- מול זה אין לי כלים להתמודד, ולא אנסה אפילו. בדס"מ גדול מזיון, כך למדתי ולכן אני שם. דרכי היא דרכי ובטח שאינה מחייבת אף אחד. רק את מי שבחרה להצטרף אלי. וביננו? באמת שלא אכפת לי מה אומרים/חושבים על דרכי...זה ממש לא מעניין. וזה לא קשור לחתונות,נשואים ונשואות,ושאר סטטוסים, כי במקום הזה התואר הצמוד לניק הוא החשוב, וכמובן האדם שעומד מאחוריו. תודה על תגובתך. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך רביעי פבר' 08, 2006 12:38 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
יהלום
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
טיוי, התוקפנות שלך עושה רושם שלקחת את דברי באופן אישי, ואף נפגעת ממנה... מזכיר לי פתגם עתיק כזה... "על ראש הגנב... בוער הכובע(ון)"
כמו כן, עושה רושם, שלא הפנמת מילה ממה שכתבתי בהודעה. בקשר למה שהאדון שלי מרשה לי, תהיה סמוך ובטוח שזה רחוק מלהיות עניינך... ובפעם הבאה שאתה מנסה לזרוק עובדות למינהן בנוגע לאנשים כדאי שתוודא את אמיתותן, מה שכן עושה רושם שכשהייתי "רק" שישה חודשים בבדס"ם הבנתי קצת יותר ממה שאתה הסכנת להבין ב 11 שנות קיומך ב"קהילה" המכובדות (מבחינה מתמטית לפחות...) |
|
|
TV_Eye(שולט)
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
יהלום כתב/ה: בקשר למה שהאדון שלי מרשה לי, תהיה סמוך ובטוח שזה רחוק מלהיות עניינך...
אויי תרגעי בבקשה!! זה היה משפט ראירוני (בדיחה, בצחוק, לא רציני) על התנהלות המתנסאת ומלאת החשיבות העצמית של אדונך, בשירשור. ותסכלי אם תקראי אותו לפני שאת מגיבה לדוגמא: "אני באמת מנסה להבין איך תוך 18 יום גיבשת עולם מוצק על תכני הבדס"מ, דרכי ההתנהלות בהם, מי חייב למי מה , למה וכמה.. את עילוי בנישה כנראה, כי אני מוצא את עצמי לאחר 15 שנות" |
|
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
חצי משפט...
החצי האחר אומר שאני עדיין למד.. אבל זה היה מקלקל לך את שורת המחץ.. תגיב. 
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
לכולם
הוויכוח פה גולש לפסים אישיים.
איזו פונקציה זה ממלא אצלכם ? כל אחד לוחץ על כפתורים רגישים אצל השני. תעזבו אותם, הם רגישים. למה אתם צריכים לחפש כאלה כפתורים ? מה עושה לכם טוב בזה ? עושה אותכם יותר שווים ? לא באמת, לא לדעתי. להרגיע בבקשה |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
צ'יטה, האמת שהעלית נושא מאד מעניין לדיון נפרד
אני יכול לומר לך את דעתי האישית בנדון: כשמישהו נוקט בהתנהגות שאתה רואה אותה כפוגענית, מתנשאת, מרגיזה, כזו שהיית רוצה שלא תינקט בסביבה שבה אתה נמצא, אתה יכול לעשות כל מיני דברים. אתה יכול להתעלם, כמובן, וזו גישה שיש בה הגיון: אחרי הכל, למה לבזבז זמן על מישהו שלא אכפת לך ממנו? כך אתה גם נמנע מעימותים ונוצרת, לפחות על פני השטח, סוג של שלווה הרמונית (אשליה או לא, זה נושא לדיון עוד יותר אחר). אתה יכול, מצד שני, לתקוף בחזרה. יש לזה כמה פונקציות: ראשית, אתה מראה לאנשים אחרים שחושבים כמוך שהם לא היחידים. שנית, אתה מראה לאנשים שלא חושבים כמוך דברים שאולי יגרמו להם לחשוב כמוך. שלישית, אתה מביע את מחאתך נגד תופעה בזויה בעיניך (לא טוב לשמור בבטן, אולקוס וכאלה). רביעית ואולי הכי חשוב: לפי מיטב תיאוריות הלמידה, אתה בעצם מעניש את הפוגע. אתה משדר לו שאנשים שמים לב למה שהוא עושה ושזה לא משתלם לו. כך יתכן שהתופעה תקטן או תיעלם, ולא רק אצל האדם הספציפי אלא גם אצל אלה שצופים ורואים שהתנהגויות כאלה זוכות לתגובות עוינות. האם ה"למידה" הזו עובדת? אני מסכים שלא, או לפחות לא במידה הרצויה. אבל זה קשור גם לכך שמספר האנשים שנוקטים בדרך הזו נמוך יחסית, והרוב מעדיפים לשמור בבטן או לשיחות פרטיות, כך שהרושם הרצוי לא נוצר. לסיכום דבריי, אני לא רואה שום דבר בעייתי בחיכוכים שיש כאן מפעם לפעם. הם אפילו טבעיים בעיניי. לא אטען שזה יותר טוב מלהבליג, אבל כפי שציינתי, גם לזה יש יתרונות. |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
לזאלופון
לשתוק זו לא דרך טובה. תאמר את דעתך.
להעניש מישהו על הערות פוגעניות במתן כאלה חזרה. אתה מעניש בעיקר את עצמך. זה גם נתפס כלא מכובד עבורך. בוא ואציע לך דרך אחרת, לעשות זאת, שגם עובדת. תפנה לצד החיובי אצל עמיתך לוויכוח/דיון. אל תדרוך על נקודות רגישות אצלו. תן לו חיזוקים על מה שאתה מסכים איתו. התעלם מנסיונות לפגוע אישית. תפנה לרכות אצלו, ואו אז, תצליח לפתח דיון עינייני בו אתה מביע דעתך, למרות חוסר ההסכמה, ואו אז, יתפתח דיון עינייני. יש נושא שלם, שנלמד, ואפילו יש תחרויות בו. הוא נקרא תורת הוויכוח. נושא זה משמש גם כרקע למשא ומתן בכלל, ועוזר מאד בחיים לדעת אותו. איך לשכנע מישהו שמתנגד לדעתך. איך להוציא את המירב במשא ומתן עם מישהו שיש לו ניגודי אינטרסים איתך. מבלי לנסות להאדיר את שמי כלל, באמת שלא, למרות שאני נרקסיסט 
תראה איך הצלחנו, ביחד, בשלב יותר מוקדם של דיון זה להרגיע את הרוחות ולחזור לדיון עינייני. תעקוב אחרי הדיון שפתחתי בעושים סוויץ. (זה נרקסיסם)
|
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
אתה צודק ואפילו מאד (תראה איך אני מיישם יופי
).
בדרך כלל, זו הדרך בה אני פועל, לא רק כי היא יעילה יותר לשכנוע אלא כי אני מאמין שהיא גם מועדפת ליצירת אווירה נעימה ונינוחה. אבל גם בתורת הרטוריקה יסכימו שאת דבריך עליך להתאים לקהל היעד, ושיש קהלי יעד שאיתם הדיון אבוד מראש. מה לעשות, משכנע ככל שאהיה, לא אוכל לשכנע את אנשי "שאגת אריה" שדרעי לא נרדף בגלל מזרחיותו. בנוסף, לפעמים המטרה מפסיקה להיות שכנוע בדעתך או הקשבה לדעת האחר ומתחילה להיות נסיון להראות לאחר שדרכו השלילית לא משיגה את מטרתה. גם זו מטרה ראויה בדרכה שלה. כל עוד מתקיים דיון ענייני בו אני מעוניין להשמיע את דעתי וללמוד מדיעותיהם של אחרים, בהחלט אנקוט בשיטה בה ציינת. ברגע שהדיון חדל להיות ענייני ואין עוד עניין שיהיה ענייני (בעיקר בשל אותן פעולות מתנשאות ופוגעניות של האדם האחר), משקל העקרונות של שכנוע ודיון רטורי קטן ומשקל הסיבות שציינתי קודם להגיב בעוקצנות גדל. ושלא יובן לא נכון: אני מעריך מאד אנשים שמשמיעים את דעתם בנחמדות תמיד (מי אמר Tame?), גם כאשר הם נתקלים בדיעות או צורת ביטוי שהם אינם מעריכים או שהיא פוגענית. אני רק לא חושב שהדרך האחרת, של לענות בעוקצנות, היא בהכרח פחות טובה או מורידה מכבודו של הנוקט בה, כי גם היא משרתת מטרות מסוימות. |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
8 בפבר׳ 2006
לזאלופון
הנה, אתה מעלה טענות מנוגדות לשלי ואני מסכים איתם.
פנתה אלי פעם מישהי פה לפרטי והתלוננה שאני מפריע לה לריב. שיש לה צורך כזה, להוציא קיטור. אמרתי לה, שתנסה לריב איתי בפומבי, שאשמח, ואני בשלי אנסה לעשות שלום. זה גם נושא לריב עליו. אולי לפעמים תצליח לריב איתי אפילו, שהרי אני אנושי, וגם לי יש יבלות. אפילו רבתי איתה קצת, ואמרתי לה שהשיחה בינינו בפרטי, על הלריב או לא, נעשתה עניינית ובדרכי שלום. ובמקום שהיא תדביק אותי בלריב, אני מצליח להדביק אותה בלשוחח דיון ענייני בשלום, ונה נה נה נה נה. בקיצור, לסיכום, אל תפריעו לעצמכם לריב, בגין שאיפתי לשלום. תריבו קצת, ותקשיבו לי קצת. הכל טוב. רק בבקשה תאפשרו לי, ולו קצת, להביע דעתי ולשאוף לשלום. בכל מקרה, תן לי דיון פה באתר, עם מישהו לוחמני במיוחד, חמש אותי בדעה הפוכה לשלו, ואראה לך שאני מגיע איתו לדיון עינייני.
|
|
|