צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כתבה מרתקת מהדהמרקר.....

009​(אחר)
לפני 18 שנים • 12 בפבר׳ 2006

כתבה מרתקת מהדהמרקר.....

009​(אחר) • 12 בפבר׳ 2006
סקס, סמים ושוק המניות

האורגזמה המינית, תחושת ה"היי" שמעניק הקוקאין והריגוש שחש המשקיע מקנייתה של מניית גוגל ב-450 דולר - כל אלה הן תחושות שמתרחשות באותו מקום במוח. במלים אחרות - מניות, כמו סקס, יכולות להוציא אותנו מדעתנו לפעמים

07:35 | 12.2.2006 בלומברג


אדם לוי - בלומברג


בשעת לילה מאוחרת, במעבדה במרתף באוניברסיטת סטנפורד, הכניס בריאן נוטסון את תלמידיו למכונת הדמיה הנקראת fMRI.

עמוק בתוך גולגולתם של המתנדבים, רקדו זרמים חשמליים במבוכי נוירונים בגודל ובצורה של בוטן. הדם זרם למרכז העונג במוח, בשעה שהסטודנטים ביצעו פעולות מסחר מדומות במניות ובאג"ח. על מסכו של נוטסון הבהב מרכז העונג במוח - אותו צומת של תשוקה אנושית, בצבע ירוק בוהק.

תענוגות האורגזמה המינית, ה"היי" של קוקאין, וההתרגשות מקנייתה של מניית גוגל ב-450 דולר למניה - אותו מקום במוח מכסה את השלושה, הסיק נוטסון, פרופסור למדעי המוח ופסיכולוגיה. יתר על כן, מעגלי העונג הבסיסיים שלנו יכולים לבטל את פעולתו של מרכז ההיגיון, הממוקם בקדמת המוח, אמר הפרופסור. במילים אחרות, מניות, כמו סקס, מטריפות עלינו את דעתנו לפעמים.

מי שחי בעולם הכסף צריך לדעת כמה עובדות בסיסיות, אמר אנדרו לו, פרופסור למימון והשקעות בביה"ס סלואן לניהול ב-MIT. לו סבור כי כלי הניתוח הפיננסיים המקובלים אינם מביאים בחשבון את רזי ההתנהגות האנושית.

"מחקר מימון וכלכלה הגיעו למבוי סתום", אמר לו, המנהל את קבוצת אלפא סימפלקס, קרן גידור ממסצ'וסטס. "איננו יכולים לענות יותר על שאלות על ידי הרצת ניתוח רגרסיה. אנחנו צריכים להיכנס למוח ולהבין כיצד אנשים מקבלים החלטות".

נוטסון אמר כי ידע שממצאי המחקר שלו יתקבלו ככפירה בעיקר. וול סטריט מקדישה את עצמה לעיקרון שההיגיון שולט בענייני כספים, והאינטלקט הוא בעל עליונות בכל הנוגע להשקעות. הרעיון הזה מונצח בתיאוריה הכלכלית של ציפיות רציונליות, אשר בעבורו קיבל רוברט לוקאס את פרס נובל למדעי הכלכלה ב-1995.

לוקאס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, טען כי אנשים מבצעים החלטות כלכליות בהתבסס על כל המידע הזמין להם, ולומדים משגיאותיהם. כתוצאה מכך, הציפיות שלהם מהעתיד - למשל, ממחיר מניית סיטיגרופ בשבוע הבא ועד רווחי ג'נרל מוטורס ברבעון הבא - הן מדויקות, בממוצע.

זוהי התיאוריה. בפועל, כמובן, המשקיעים עושים שטויות כל הזמן. יש המהמרים ומפסידים הון על השקעות, משקיעים עוד כשההיגיון אומר להם לברוח, או נותנים להשקעה רווחית ליפול כשאדם הגיוני היה כבר מממש רווחים.

אחרים מצליחים להפגין כישרון יוצא מהרגיל לתזמון קנייה ומכירה של מניות. בשנות ה-70 הימר ריצ'רד דניס בהשקעה ראשונית של אלפי דולרים והפך אותה ל-200 מיליון דולר במסחר בסחורות בבורסת החוזים העתידיים של שיקגו. בשנות ה-80 הרוויח איקון קרנות הגידור פול טודור 80 מיליון דולר על ידי הימור נגד המניות בארה"ב לפני שהשוק התמוטט. בשנות ה-90 עשה ג'ורג' סורוס, המשקיע המיליארדר, מיליארד דולר ברווח בהימור נגד הבנק המרכזי של בריטניה, תוך אחר צהריים אחד שבו עשה שורט (השקעה בחסר) על הליש"ט.

השאלה המטרידה את נוטסון היא: מדוע יש משקיעים שמתעשרים ויש כאלה שמפסידים? התשובה, הוא אמר, טמונה ב-96 אלף ק"מ של רשתות נוירונים במוחנו.

תוצאותיו של המחקר בסטנפורד, שנוהל ב-2004 ופורסם בגיליון ספטמבר של מגזין "נוירון", עוררו רעש בקרב קבוצה קטנה של מדעני מוח ופסיכולוגים אשר ממפים את המוח האנושי בתקווה להבין התנהגות של משקיעים.

תחום שנוי במחלוקת זה, שנקרא נוירופיננסים, עשוי להוות את החזית הבאה בוול סטריט, אמר דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה ב-2002 על עבודתו החלוצית בתחום מימון התנהגותי, המשלב בין תיאוריות כלכלה קלסיות ללימודי הפסיכולוגיה האנושית.

מנהלי כספים חמושים בממצאים מדעיים

"מדעני המוח הם גל העתיד בעולם הפיננסי", אמר כהנמן הישראלי. "כדי להגיע להבנה מירבית, בין אם באקדמיה או בקהילת ההשקעות, מוטב לשים לב אליהם". עבור תומכי גישה זו, הפוטנציאל של נוירופיננסים הוא חסר גבולות.

יום אחד עשויים מדעני חקר המוח לסייע למנהלי כספים לזהות שינויים במצב רוח המשקיעים, אמר דיוויד דארסט, אסטרטג השקעות ראשי עבור קבוצת המשקיעים הפרטיים של מורגן סטנלי. באמצעות סריקות מוח, פסיכותרפיסטים יוכלו לחדד את דחפי הפחד ותאוות הבצע הטבעיות של סחרנים.

מדעני מוח עשויים לפתח אפילו תרופות פסיכו-אקטיוויות אשר הופכות אנשים לסחרנים רווחיים יותר, אומרים נוטסון ומדענים אחרים. פרוזאק, לדוגמה, הצליח תוך שנים ספורות לחולל מהפכה בטיפול בדיכאון ולשנות את דרך ההבנה של המוח האנושי.

אנשים מבינים כי כימיה מניעה את חשיבתם, מצב רוחם והתנהגותם - וכי כימיה יכולה לשנות אותם. תרופות דומות, המשפרות את כושר קבלת ההחלטות של סחרן ני"ע כך שירוויח 30%-20%, עשויות להתגלות תוך שנים ספורות, אמר זק לינץ', המנהל את נוירואינסייטס, חברת יעוץ מסן פרנסיסקו העוקבת אחר תעשיית הנוירוטכנולוגיה, המגלגלת 100 מיליארד דולר. אם תרופות אלה יפעלו, אמות הסיפים של וול סטריט ירעדו. "קהילת ההשקעות כולה תיאבק להשיג אותן", אמר לינץ'.

עד כה, תורת הנוירופיננסים מספקת בעיקר תקוות. מקצועני השקעות ספורים בלבד שמעו על התחום הזה. רבים פוטרים אותו כהוקוס פוקוס.

"זה הקשקוש האופנתי החדש", אמר ריצ'רד מישו, נשיא ניו פרונטיר אדווייזורס מבוסטון. מישו, אשר מחזיק בדוקטורט במתמטיקה, אמר כי לנוירופיננסים ומימון התנהגותי אין מקום בוול סטריט.

"התורות הללו הן כלי שיווקי, שיטה להציג בעיות חישוב שווי שוק ישנות בתור משהו של עידן החלל", אמר מישו. "איני מאמין כי הן ישאו פירות".

נוטסון השיב לכך במלים, "חכה ותראה".

"המשקיעים רוצים להכות את השוק וליהפך לסחרנים טובים יותר", הוא אמר. "הצעד הראשון הוא לדעת כיצד עובד המנגנון. היישומים שיבואו בעקבות התגליות יגיעו במהרה". עבור וול סטריט, מדעי המוח עשויים להניב רווחים גדולים, אמר דארסט ממורגן סטנלי. בתי ההשקעות מוציאים מיליארדי דולרים בשנה במחקר על חברות ועיבוד נתונים בניסיון לחזות את העתיד הפיננסי.

"בינתיים אנחנו מוציאים רק פרוטות על פסיכולוגיה אנושית", אמר דארסט, מחבר הספר "מדריך האג"ח השלם". "עלינו לקחת בחשבון את התכונות האטוויסטיות והרגשיות והאינסטינקטים שמעוררים את הדחפים של קנייה ומכירה של ניירות ערך".

המחקר של נוטסון בסטנפורד עורר מהומה בספטמבר בכנס השנתי השלישי של האגודה לנוירו-כלכלה, שנערך בדרום קרולינה. הכנס בן שלושת הימים אירח 115 משתתפים, רובם אנשי אקדמיה.

האדם היחידי שהגיע מוול סטריט היה ארנולד ווד מחברת ניהול הנכסים מרטינגייל בבוסטון, אשר אמר כי הוא מאמין שמדע הנוירופיננסים יתבסס בעתיד.