Stranger |
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
תעלות החיים
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
Stranger • 14 בפבר׳ 2006
היום היה לך מבט אחר בעיניים.
מתריס, מתגרה, מפוזר...וכל אות ומילה בשפת הגוף שלך זעקו אגו. אגו!!! אני, מחויך ומבין נותן לך להמשיך בשלך...נותן לך כוח. אוהב לראות לאן תיקחי אותו וכיצד תשתמשי בו. לא מאמין בשתילה – באותה הנחתה רציפה וקבועה מטה תוך פיזור חול בעיניים. לא גנן. מאמין בשליטה – ומי אמר ששליטה במיטבה היא רק בכיוון מטה? שכחו לספר לי? בכל רגע נתון, על פי בחירה שלי, ובמהירות הזויה אני אכוון, אקבע ואחליט היכן תהיי. תרחפי למעלה באוויר מרוב עונג, אושר וחופש? תושלכי מטה מפוחדת והזויה? אולי בכלל לצדדים? (כן, יש גם לצדדים.) אוהב את המעברים האלו. חדים. מדויקים. קיצוניים. אוהב את המבט המבולבל הזה. ועכשיו את בורחת במבטים, מדברת בשצף קצף על כל האבק שכיסה אותך היום. כן, אבק. לא יותר. אני מנסה לאותת לך במבטים אבל את בוחרת לא לראות. בחירה? אני חושב שכן. בפרוש כן. ממשיך לחייך לי, את לחלוטין משעשעת אותי מרדנית עצמאית שלי. אוהב אותך כך. יושבים לנו במטבח על כוס קפה, ראשי נוטה קצת הצידה, מוודא סופית שאכן מדובר באבק ולא יותר. בוחן כל הבעה בפנים שלך. כל נדנוד רגל עצבני. כל הקשת ציפורניים קצבית. כל נשימה מהוססת. ואת? עיניים לכל הכיוונים. והלא נכונים יש לציין. כן כן... ל-א נ-כ-ו-נ-י-ם. ואז שאלת משהו, ועוד כבדרך אגב. מוציאה לך עוד סיגריה מהחפיסה, מתעלמת לחלוטין מההשלכות. בורחת מהמשמעות. נונשלנטיות שבשילוב עם תוכן השאלה משנה מיד את ההבעה שלי. אני כבר לא מחויך. עיני מתכהות. מביט בך דרך העשן ומשיב לך: '' לא !!! '' החלטי צורם מקפיא וקצר. באותו רגע העשן נעמד באוויר. שמעתי שהפסקת לנשום, והצליל היחיד שהדהד היה של השעון הנוצץ. טיק-טק...טיק-טק ...תוחם את מאות המחשבות שרצות לך בראש ומחלק אותן לשניות. טיק-טק...טיק-טק...עינייך עדיין תקועות בכוס הקפה האדומה, מפחדות לעלות. את עדיין לא נושמת. טיק-טק...טיק-טק...בכל מרווח מסתתר לו שם עולם. לפתע נדלק לו גפרור רועש...מקפיץ את כתפייך בבהלה. מזכיר לך לנשום קצת. '' כן. קחי הרבה אוויר...חשוב מאוד לנשום...'' נושב לעברך. עינייך מהוססות, עושות את כל אותה דרך ארוכה מהאדום לכהה. מהכוס אל עיניי. מצליחה לבסוף להביט בי והסיגריה נשמטת מידייך לריצפה. '' סליחה... '' את מצליחה לבסוף להוציא החוצה מפיך. '' סליחה '' . מה שהתרחש ב 87 הדקות הבאות שמור אצלנו. רק אני, את, הקירות והמרצפות ממש נדע. 5220 צלילי טקטוק שהדהדו שוב ושוב בתוך ראשך חילקו, תזמנו וקצבו את הרעד, הכאב, הצריבה והפחד. לחן. אוהב תמיד לשמוע יצירה טובה. לשמוע אותך. לבסוף, אחרי שהראית לי אותך. כמעט שלמה. אני מחליט למתן קצת. קולר מונח על צווארך חובק לתוכו גם את דרכי נשימתך וגם את עמוד המיטה. לוחץ. מקשה. אין לך הרבה תנועה. שכובה שם על הגב וראשך אינו מוצא תנוחה נוחה - לכוד וצמוד לברזל המיטה הקר. אני ננעץ לתוכך. השעון כבר לא נותן את הקצב. הקצב רק שלי ועדיין מהדהד בראשך הנלחץ. כל חדירה עמוקה שלי, עוצרת את נשימתך. כל יציאה ממלאת ראותייך באוויר. כבר הפסקת לדעת מה את רוצה יותר. אוויר? אותי? אולי ההבחנה מטשטשת? לא ממש משנה לי כרגע. נעוץ עמוק בגופך, מרגיש אותך מבפנים, איך השיא אט אט נבנה לו. נאסף מכל קצוות גופך. חודר עמוק וסדור. שוב...ושוב... מתזמן את סדר נשימותייך. את עונגך. תעלות החיים. הפה שלך נפתח לו. אותו פה שסינן שטויות. זקוק נואשות. נאנק לאוויר...אליי. את קרובה. מתכווצת. כל גופך חופשי למעט צווארך בצדו האחד וגופי הלוחץ בצדו שני. שם ממש... לקראת הסוף... מתרחק ממך... אוהב לראות כמה. כמה את זקוקה לאותו מפגש אחרון שיטיס אותך לשמיים. את מפנימה שהדרך לשם כרוכה בהקרבה ולוקחת נשימה עמוקה. מלאת נחישות ועוצמה. מנסה נואשות לעצור ולמנוע את התרחקותי. עקבייך ננעצים במיטה בחוזקה ונחישות, ומושכים את גופך קדימה לעבר גופי המתרחק. אברייך נמתחים...משתוקקים לאותה לחיצה אחרונה. בכוחות אחרונים זורקת את גופך לעברי, צועקת את נפשך אליי. דומעת. נחנקת. נצמדת. מתפוצצת... קולך מחריש אוזניים. כל כך יפה. כל כך נעימה. כבמטה קסם, את כבר משוחררת ובידיים חזקות גופך מונף לאוויר ומשם הכי צמוד אליי. גופך כואב, רפוי ועייף. ראשך קבור בחזה שלי. בוכה לתוכי, ומנשקת. נותנת את כולך. בעדינות את מורדת ומונחת באמבט החם. עטופה ומנושקת. אצילית ויפה. שלי. הבהרה למי שלא מאמין: גוף אדם חי זקוק לאספקה סדירה וקבועה של חמצן בכדי להישאר כזה ולתפקד באופן תקין ונורמאלי. |
|
לא דומה |
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
לא דומה • 14 בפבר׳ 2006
מעורר השראה. פשוט כך.
מה שמעבר למילים ומה שבשערי ההבנה. שלא יגמר לכם. |
|
גרניקה(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
קטע מצויין.
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
גרניקה(נשלטת) • 14 בפבר׳ 2006
נשתלתי.
|
|
שוטרת* |
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
מדהים שלי
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
שוטרת* • 14 בפבר׳ 2006
כל כך אמיתי ,טוטאלי וסוחף.
(בקצב הזה אני אצטרך "לראיין" מועמדות לתפקיד.. ) |
|